"דפקתי לעצמי את הגוף עם דברים שאין בהם נקודת אל-חזור"

"דגרתי על נועה קולר שנים עד שהגענו לרגע הזה. הייתי מאוד אובססיבית אליה ברמות לא בריאות אבל עכשיו ירדה האובססיה כי אני מכירה אותה. הפנטזיה התנפצה", צוחקת השחקנית והסטנדאפיסטית טליה ברטפלד שגם עלתה להגיש פרס בטקס פרסי הטלוויזיה עם חולצת הערצה לקולר.

ברטפלד בת ה-25 רגילה לקחת רגעים קשים, מביכים וכואבים ולהפוך אותם לבדיחות על במות הסטנד-אפ או בסדרות מצליחות שבהן כיכבה כמו "המפקדת", "חאנשי" ו"מטכ"ליסטים". אבל בסרט הקצר החדש שכתבה ומשחקת בו לצד קולר, "אף פעם לשום מקום", שיתמודד בפסטיבל ירושלים ויוצג בו ב-12 ביולי, היא מורידה את שכבות ההגנה ונשארת חשופה.

הסרט הכריח אותה להתמודד עם זיכרונותיה מאמה וגם עם הרגע שבו אנשים נוספים יראו אותם על המסך. "רק בצילומים התחלתי לפחד, נכנסתי לסט וקיבלתי חרדה. הסתכלתי על כולם ואמרתי 'אוי ואבוי, כל האנשים האלה פה בשביל משהו סודי, מה שקרה לי זה אינטימי מדי'. נלחצתי וברגע שהתחלנו לצלם התחלתי ליהנות. כשצפיתי בסרט בחדר עריכה בפעם הראשונה ראיתי שחור, כי אמרתי שהלכתי רחוק מדי וחשפתי יותר מדי עליי ועל אמא שלי. פחדתי מהתגובה שלה", היא משתפת.

מי שמכיר את ברטפלד יודע שהחשיפה היא חלק בלתי נפרד מהדרך שבה היא חיה ויוצרת. היא מדברת ללא פילטרים על המקומות הכואבים ומביכים בחייה ובנתה קריירה מתוך היכולת להפוך פגיעות להומור. הדרך לשם התחילה הרבה לפני הבמה. בגיל 13 היא ידעה שהיא לסבית אבל לא הבינה באמת מה זה.

היציאה מהארון בגיל 16 הייתה תהליך שהגיע אחרי שחוותה את האהבה הראשונה בסתר עם אישה מבוגרת שהכירה באינטרנט. "כשאת להט"בית ואת בתוך הארון, את צריכה לעשות את הדברים האלה של אהבה ראשונה במחשכים. אז חוויות ראשוניות קורות באופן שהוא בדרך כלל עם אנשים מבוגרים שבאים לנצל את המצב הזה", היא מתוודה. היציאה מהארון לא נעשתה ביוזמתה. אחותה גילתה את ההתכתבויות בטלפון וגילתה על כך לאמן. "בהתחלה היה לה קשה אבל עכשיו זה 'נון-אישו' ולאבא שלי ולאחותי לא אכפת", היא מספרת.

אחד הכלים שעוזרים לטליה להתמודד עם החיים הם פאנצ'ים כי "זה הכלי שלי, תוך כדי שאני באירוע שהוא קשה אני רואה בו את הדברים המצחיקים, אני חושבת שזה אחד הכלים הטובים להתמודדות עם הכל בחיים". אבל בניגוד מוחלט להרגל לעבד כל חוויה קשה למשהו מצחיק, היא החליטה לכתוב סרט דרמטי קצר, "אף פעם לשום מקום". "זה ממש שונה ממני, ובגלל זה גם מאוד עזר לי להביא את הגר (בן-אשר הבמאית) שהפכה את הסרט למה שהוא. ידעתי שאני צריכה מישהי שאני יכולה לסמוך עליה, שתדע לקחת את זה ולגרום לי לא לפחד שאני לא אהיה מצחיקה", היא מספרת. הסרט מבוסס על סיפורה האישי ונולד מתוך הפחד לאבד את אמה. "היום שאחרי שאמא שלי לא תהיה, זה משהו שאני חיה איתו כל הזמן"' מסבירה ברטפלד.

לנעליה של אמה בחרה טליה ללהק את השחקנית ותסריטאית נועה קולר אליה הייתה אובססיבית. "כמו ילדה בת 12 שמעריצה את ג'סטין ביבר, ככה אני על נועה קולר", היא אומרת עם חיוך. השתיים הכירו דרך הסטנדאפ של טליה ונועה גם עזרה לה עם ההופעה הראשונה שלה. "היא הבינה את ה'שטיק'. היא הבינה שיש בי עוד חוץ מזה שאני מעריצה שלה. יש לנו קווי דמיון בחוויות חיים ובהתמודדויות והרבה מהשפה שלי מושפעת ממנה", היא מספרת.

הבחירה הזו הגיעה מתוך חזון שליווה את טליה במשך שנים. "היה לי ויז'ן בראש על נועה. הן שונות מאוד, נועה לא דומה לאמא האמיתית שלי אבל פשוט הערצתי אותה ודמיינתי אותה כאמא שלי כל כך הרבה שכל הזמן קראתי לה 'אמא שלי'. זה באמת עניין מאוד מטריד", היא מודה. "היא השחקנית הכי טובה, אז היא יכולה להיות הכל ובסרט היא הדבר הכי שונה ורחוק ממנה בחיים", היא מוסיפה.

הסרט מציג יחסים מאוד קרובים עם אמא.
"מאוד. יש לנו קשר נורא חזק. היא אדם שמשפיע על כל דבר בחיים שלי, כל צעד שלי. היא הבן אדם שהכי משפיע עליי בעולם, הכי קרוב אליי. כשהיא צפתה היא מאוד בכתה, מאוד התרגשה, ממש, זה היה לה גם חזק. שמחתי כי פחדתי שהיא תרגיש שהגזמתי ושהיא לא תזדהה עם זה. זה היה הפחד שלי אבל זה לא קרה. אני מרגישה שהיא הבינה אותי ממש".

בשלב מסוים בסרט ברטפלד נחשפת בעירום חלקי, בחירה שהייתה שלה אך רק בדיעבד הבינה את עוצמת החשיפה. "לא חשבתי על ההשלכות, לא כשכתבתי ולא כשהצטלמתי. זה לא הזיז לי ואז כשראיתי את זה אמרתי 'מה עשית?' והתחרטתי". גם לצפות בעצמה משחקת בסרט עדיין קשה לה לצפות: "צפיתי בעצמי בסרט עשרות פעמים ואף פעם לא ראיתי אותו מההתחלה ועד סופו עם עיניים פקוחות. תמיד בחלק של המקלחת, ובעירום, אני עוצמת עיניים ולא יכולה לראות את זה. לא הייתה לי שום בעיה תוך כדי ואין לי בעיה שאנשים אחרים יראו את זה אבל אני לא יכולה. זה הגוף שלי ואני לא רוצה להסתכל עליו".

העיסוק בגוף הוא חלק בלתי נפרד מהחיים שלה, מהזהות שלה ולכן גם מהיצירה. ברטפלד סובלת מהפרעות אכילה מגיל 11 ובגיל 21 אף נכנסה לאשפוז. "הייתה לי שנה קשה בגיל 11, הרגשתי לבד ולא ידעתי מה לעשות עם כל מה שאני חווה ובחרתי להתנתק ומה שהיה זמין לי זה האוכל", היא משחזרת. לטענתה היא לא חיה בהסתרה, אבל אף אחד סביבה לא חשב שזה רציני עד הרגע שבו זוגתה ראתה את הבעייתיות ותוך מספר חודשים היא אושפזה ושם גילו שהיא בסכנת חיים, עם מלחים נמוכים והקאות מרובות. "אני ממש כועסת על עצמי כי אני דפקתי לעצמי את הגוף עם דברים שאין בהם נקודת אל-חזור", היא מודה.

לפני שהכירה את שרון, האישה שלה בשנתיים האחרונות, ניהלה טליה כמה מערכות יחסים ובהן גם הקשר המתוקשר עם הזמרת ליהי טולדנו. השתיים היו יחד במשך כשנה, מאז תקופת הצבא, והיא מתארת את הקשר כמשמעותי אך כזה שנולד בשלב מוקדם מדי בחייהן. "היינו מאוד לא מתאימות אבל זה היה קשר ראשוני לכל אחת מאיתנו. זה קשר של צבא ויש בו דברים יפים אבל את עדיין לא אדם בשל", היא אומרת.

מהשיר "החליפה האפורה" שטולדנו הוציאה בהשראת הפרידה היא לא מתרגשת: "אני האדם האחרון שיכול להגיד למישהו לא ליצור על מערכת יחסים והשיר מעולה". את שרון שעובדת בהייטק הכירה במקרה כשהייתה בת 21 ושרון הייתה בת 27 ומאז הכל קרה במהירות. "התאהבתי בה קשות. התחלנו לדבר, להיפגש וממש תוך שנייה נהיינו זוג", היא מספרת בהתרגשות.

השתיים כבר ארבע שנים יחד ואף שמיסדו את הקשר לפני שנתיים, כשטליה הייתה בת 23, היא אומרת שמעולם לא הרגישה שהנישואים מגבילים אותה. "ידעתי שאני מתחתנת עם מישהי שתיתן לי את כל החופש שאני צריכה". חלק מהחופש עליו היא מדברת הוא לאפשר לממש התאהבויות מחוץ לנישואים והיא אף מודה שגם בזמן נישואיה נשבר לה הלב בעקבות התאהבות באישה אחרת. "הלב שלי תמיד עובד", היא מודה. "אני לא חושבת שכולם בנויים לזה. אני חושבת שגם אצלי וגם אצל שרון רגשות הקנאה לא חזקים וזה לא מפעיל אותי יותר מדי כשהיא עם מישהי והפוך. זה לא מרגיש לי שזה מטלטל קשר. וזה גם עובר", היא מסבירה.

אבל מה אם תתאהבי ותרצי להיות עם מישהי אחרת? "אם זה לא יעבור, זה יקרה לי גם אם שרון לא תיתן לי אישור. זה הכל שאלה של רווח והפסד – כשאת בוחרת להיות עם בן אדם בקשר שהוא לגמרי סגור ולא ממממשים כלום אז מרוויחים מזה המון בקשר ומפסידים דברים אחרים ואותו דבר הפוך. אני מרוויחה את זה שאני יכולה לחוות. ידעתי עוד לפני החתונה שהיא תדע לתת לי את החופש ולהכיל את זה. אנחנו מסכימות במקרים מסוימים לקחת את הסיכון הזה כי אנחנו יכולות להשיג ממנו דברים".

הפרויקט שמעסיק אותה כרגע הוא המחזמר "חצ'קונים" אותו כתבה יחד חברותיה הטובות מהצבא: הזמרת נועם קלינשטיין ונטע רוט ("הצבי") שמתוכנן לעלות בתיאטרון הבימה בכיכובן בתחילת 2027. "המחזה עוסק בשלוש חברות שעובדות יחד במכון קוסמטיקה של אמא של אחת מהן ונוקמות בכל מי שפוגע בהן. זה הופך למעין קומדיית אימה. היה לי ברור שאם אני יוצרת משהו ומשחקת בו את הדמות ויש לה סיפור אהבה, זה יהיה עם אישה כי זה פשוט הדבר הטבעי עבורי", היא מספרת.

שלושתן התחילו לכתוב את המחזמר לפני כשלוש שנים, בתקופה שבה הקריירה של כל אחת מהן הייתה במקום פחות טוב. "רצינו להתניע משהו שלא תלוי באף אחד אחר ועכשיו אנחנו קוצרות את הפירות", היא מחייכת. תהליך העבודה לא תמיד היה פשוט: "רבנו מלא, ניתקנו קשר לרגע אבל בסוף גילינו כמה אנחנו עובדות טוב ביחד וכמה הכימיה שלנו עוברת גם על הבמה".

מלבד המחזמר, היא מנחה פודקאסט לצד אלונה סער ועובדת על הפרויקט הבא – סדרה שעוסקת בהפרעות אכילה, נושא שהיא מגדירה כרגיש מאוד עבודה ובו תשחק שוב נועה קולר. יש לה לו"ז עד גיל 30 שבו הכל מתכונן לפרטי פרטים. "הסדרה עם שתי עונות בחוץ, המחזמר, פיצ'ר עלילתי ושני ילדים", היא אומרת בחיוך.