הצלם גיא יחיאלי חי את החלום: הוא מתחזק קריירה משגשגת בצילום אופנה ועיתונות ויצירות אמנות שלו נמצאות באוספים של אספני אמנות ומוסדות מכובדים. יחיאלי (40) הוא אחד הצלמים העסוקים ביותר בישראל והספיק לתעד במהלך הקריירה את האירועים הגדולים ביותר, החל מהאירוויזיון דרך תחרויות יופי ועד מצעד הגאווה.
בשאר הזמן יחיאלי מייצר אמנות מוערכת, ואחת היצירות היותר מוכרות שלו, "שדה סביונים", מעלה לא מעט שאלות על המשמעויות שמאחוריה. היצירה, שצולמה בשנת 2015, היא חלק מסדרת צילומים שנרכשה בחלקה על ידי אספני אמנות גדולים, והדפס גדול של "שדה סביונים" כלול באוסף של מוזיאון חיפה לאמנות.
שאלות ואמוציות רבות עולות מתוך היצירה, בה נראה חייל סוחב את חברו בתוך שדה סביונים, כשאור דרמטי בוקע בין העננים ושוטף את שניהם באופן דרמטי. האם החייל הנסחב פצוע, או שמא מדובר בסך הכל בתרגיל? ומה בנוגע לחייל שסוחב את חברו - המבט על פניו המטונפות חרוש קמטים של מאמץ, או שאולי מדובר בכאב? אחוות אחים לנשק היא אחד הסממנים התרבותיים הנטועים הכי עמוק בערכי החברה הישראלית, כמו גם הסביונים - פרחים צהובים (ורעילים), שאותם ניתן למצוא לאורך כל השנה בכל רחבי הארץ.
הניגודיות של הסצנה המתוארת, בה חייל סוחב אח לנשק בשדה פרחים רעילים, הנפוצים בישראל, עשוי להמחיש את הניגודיות של החיים בישראל, בין היופי הטבעי של המקום לבין לזוועות אשר מתלקחות כאן לעיתים קרובות מדי. תשלום ליטרת הבשר של עם ישראל למולך הצבאי לא נגמר, וכאילו עלינו להשלים עם העובדה שחלק מהילדים פשוט לא יחזרו אלינו, ועלינו לקבל את זה משל זה היה חלק מהטבע, בדיוק כמו הסביונים.
אך אנשים רבים שנחשפו אל היצירה ברחבי העולם דווקא טוענים שהדימוי הוא הומו-אירוטי, כאשר חלק טוענים למסר נגד הכיבוש וחלק סולדים מהדימוי המיליטנטי. "זה בדיוק מה שרציתי", מספר לנו יחיאלי בשיחה על היצירה. "שכל אחד יקח את הצילום לאן שמרגיש לו, אין פה תשובה חד משמעית. אחד רואה את השכול והשני רואה דימוי הומואירוטי. שלישי דווקא רואה חייל חזק שלא מפקיר פצוע בשטח. אני שמח שהתמונה הזאת יוצאת עניין ושיח".
זו אינה היצירה היחידה של יחיאלי המציגה דימויים צבאיים וזוכה להצלחה. הדפס נוסף שלו בשם Exposed, שהודפס במקור לתערוכת האמנות הגאה "אלילים וזהויות" באוצרותי, נמכר בשנה שעברה לאחד מאספני האמנות הכי מוכרים בישראל, במסגרת תערוכה בנק הפועלים לגיוס כספים לארגוני נשים, באוצרותה של שושי צ'כנובר. ביצירה המדוברת נראה חייל לבוש מדים שקופים, דרכים רואים את גופו העירום, כאשר הוא פורק כדורי מחסנית נשק אוטומטי. את היצירה בחרתי להציג בתערוכת "אלילים וזהויות" בגלל המקום הכמעט אלילי שתופסת הזהות הצה"לית בתרבות שלנו, כמו גם זו הומואירוטית. כאשר מפשיטים את החייל מכל סממניו, הוא הופך מדמות מאיימת לדמות מעוררת חמלה, אולי אפילו תשוקה.
למרות הקריירה המוצלחת של יחיאלי ועבודות אמנות מוערכות רבות, הוא טרם התפנה לקיים תערוכת יחיד לכל החומרים הנפלאים שצילם, אז עוד חזון למועד. כשביקשנו לציין אמן שמעניק לו השראה, בוחר יחיאלי לציין את Jean Auguste Dominique Ingres, צייר צרפתי בן סוף המאה ה-18, שזכה במלגה באקדמיה לאמנות בפריז בזכות ציורי טורסו רבים של גברים בתחילת המאה ה-19, ואחד האמנים הניאו קלאסיים שהשפיעו רבות על אמנים מודרניים כמו פיקאסו, מאטיס ועוד.
ארז ביאלר הוא הבעלים של גלרית PAN לאמנות הומואית