"לא שנאתי את עצמי על המסך, זה הישג די גדול"

במציאות המורכבת של הקולנוע הישראלי, סרט יכול להצטלם ב-2022, להיות מוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע ירושלים 2024 שם זכה בפרס האנסמבל רק כדי לצאת סוף סוף לאוויר העולם ביולי 2026, כמו המקרה של סרטו הראשון באורך מלא של הבמאי יובל שני, "מכולת" שיוצא בסוף השבוע הבא לבתי הקולנוע.

בסרט מככבים הכוכב הגדול החדש של הקולנוע הישראלי עידו טאקו ("קרוב אלי", החייל הנעלם") והשחקן הצעיר אמיתי שולמן כשני נערים משכונה קשה בירושלים, אשר ערב חג הפסח מוציא אותם למסע של גילוי ותשוקה, עד שהנערה מהבית ממול מעמידה את חברותם במבחן.

זהו תפקיד הבכורה של שולמן בקולנוע הישראלי, עליו היה מועמד בקטגוריית פרס שחקן משנה בפרסי אופיר בשנה שעברה. כעת הוא מדבר לראשונה על הליך השינוי המגדרי אותו הוא עובר בימים אלה ועל תפקיד הפריצה שלו.

צילמתם את הסרט כבר לפני 4 שנים. איך הייתה החוויה לראות אותו בפעם הראשונה?
"ראיתי את הסרט בירושלים לראשונה אבל לא באמת ראיתי, הייתי ממש בהלם. החוויה הראשונית שלי הייתה שלא שנאתי את עצמי, שזה הישג די גדול. זו חוויה ממש מעניינת לצפות בסרט עכשיו, גם בגלל שעבר כל כך הרבה זמן, וגם בהתחשב בעובדה שרק השנה התחלתי לקחת הורמונים להתאמה מגדרית, אז זה מאוד מעניין לראות אותי על המסך בשלב אחר לגמרי בחיים שלי".

איך ההרגשה לצפות בדמות של אליהו שאת מגלמת עכשיו, כשאת נמצאת בנקודה אחרת בחיים?
"זו חוויה מרתקת. פתאום אני רואה את עצמי בתקופה אחרת, צעיר יותר, בגיל 22. הכל מרגיש מאוד אחר. אני לא חושב שהשתניתי מקצה לקצה, אלא יותר השתכללתי והתפתחתי. הדמות של אליהו הייתה ונשארה מאוד קרובה אליי, והזדהיתי איתה מהרגע הראשון".

שולמן נבחר לתפקיד לאחר תהליך ליהוק מפרך של למעלה משנה וחצי. הרפרנס של הבמאי לשחקן הייתה דמותו האיקונית של הנער טדז’יו מ"מוות בוונציה" של ויסקונטי, מי שכונה לימים "הילד היפה ביותר בעולם". הבמאי חיפש לדמותו של שולמן יופי אנדרוגיני וחידתיות רגשית ויצר את אחת מהופעות הביכורים המסקרנות בקולנוע הישראלי של השנים האחרונות.

הסרט מוגדר כסיפור התבגרות גברי. האם התפיסה שלך לגבי הגבריות של אליהו השתנתה היום, מתוך התהליך האישי שאת עוברת?
"גדלתי כל החיים בלי דגש נוקשה על הגדרות של 'זכרי' או 'נקבי'. אליהו הוא ממש לא המאצ'ו הקלאסי. הוא מביא איתו המון קור רוח, רוגע ואופי טיפולי. בעיניי, היכולת לשמור על שקט, לטפל בסביבה ולקבל אחריות בלי לתת לאגרסיביות להתעורר, זו אנרגיה שהיא מאוד נשית במהותה. להציג את התכונות האלה דרך דמות של נער זה יפה, כי זה מראה עוד גוונים ורבדים של גבריות.

אני כמעט ולא חושב על האלמנט הזה של גבר ואישה ואני חושב שמה שמיוחד בדמות של אליהו זה קודם כל כמה שזה לא עניין עבורו כדמות. זו דמות שנדיר לראות בקולנוע וזה יכול להיות מאוד מיוחד שלבני נוער תהיה הזדמנות לראות דמות כזאת על המסך, דווקא בגלל שהיא לא עושה מהזהות המגדרית שלה עניין. הוא בכלל לא חושב על הדברים האלו, הוא מי שהוא".

שולמן הגיע לתפקיד מעולמות הפרפורמנס ולימודים בבית הספר לתיאטרון חזותי. הוא אף עושה סרט דוקומנטרי בנושא בו ישולבו חומרים מהסרט "מכולת", שהיה מכונן עבורו בתהליך ההתאמה המגדרית שהוא עובר ובימים אלה הוא מבקש שיפנו אליו בלשון מעורבת.

איך הגעת לתפקיד ואיך הרגשת עם המעבר לעולם הקולנוע?
"ידידה משותפת שלי ושל יובל הבמאי הציעה לי לבוא לאודישן. באותה תקופה הייתי שקוע בפרויקט הגמר שלי בלימודים ומאוד לא הגדרתי את עצמי כשחקן. אני פרפורמר ומבצע, פעם אפילו היו לי דעות קדומות על שחקנים ופחדתי מהטייטל הזה. מערכת יחסים בין במאי לשחקן תמיד הרגישה לי קצת כמו יחסי ניצול, והייתי קטן אמונה לגבי איזה תפקידים בכלל יכולים להתאים לאדם ספציפי כמוני בארץ. רק אחרי שהייתי מועמד לפרס אופיר, הצלחתי סוף סוף לומר לעצמי שאני גם שחקן".

כמה מתוך הדמות של אליהו הייתה קיימת כבר על הדף וכמה מזה נוצר מתוכך במהלך העבודה עם יובל?
"זו הייתה עבודה משותפת לגמרי שלי ושל יובל. היינו יושבים ימים שלמים ומזקקים את הדמות מתוכי, דרך רעיון שהיה ליובל בראש. לא ידעתי איך צריך להגיש טקסט, אז פשוט הגשתי את הדברים בטבעיות שלי. אליהו ואני מאוד דומים, למרות שהאמא שלו בסרט שונה לחלוטין מאמא שלי במציאות. החיבור היה מיידי, עד לרמת הסיטואציה הכל כך מוכרת של להידלק על בחור סטרייט שאין לך שום סיכוי איתו".

איך הייתה החוויה של סט צילומים של סרט בתפקיד גדול בפעם הראשונה?
"למרבה ההפתעה, הצילומים היו כל כך כיפים שכל הצוות אמר שככה זה אף פעם לא בחיים האמיתיים. יובל עשה עבודה מדהימה. הגעתי לסט לגמרי קלולס; אחרי האודישן שלי פשוט הסתכלתי עליו ושאלתי אותו 'נו, התקבלתי?', והוא ענה לי 'לא שואלים את זה'. לא היה לי מושג איך להתנהל. בפרינג' אני רגיל להכין לעצמי הכל. פתאום בסט הציעו לי לחתוך פירות ולהכין לי קפה, וזה הרגיש לי מוזר".

צופים רבים יוצאים מהסרט עם תהיות לגבי המיניות ומערכת היחסים בין אמיר לאליהו. האם בגרסאות קודמות או בצילומים היה כיוון מפורש או מגע פיזי מובהק יותר?
"לא, ידענו מההתחלה לאן זה הולך. אמיר מחפש נחמה ובית חם, להיות רגע בזרועות של מישהו כי הוא אדם בודד ואבוד. אליהו, לעומת זאת, לא אבוד. השאלה המינית בכלל לא מעסיקה את אמיר ביום-יום שלו בסביבה שבה הוא חי. אצל אליהו הנטייה המינית ברורה לו מאוד, ולכן קל לו להיקשר ולהידלק. יש פה כיוון מיני ברור מהצד של אליהו, ומצד שני משהו תמים ועדין אצל אמיר שפשוט מחפש מקום להרגיש בו בנוח ולא להיות לבד".

שינית את דעתך על עולם המשחק? אתה רואה את עצמך ממשיך בזה?
"זה היה הפרויקט הכי אדיר ועוצמתי שעשיתי בחיים שלי, ואעשה את זה שוב בשמחה ובאהבה גדולה. אני אדם שאוהב לשנות את דעתו כל חמש דקות, אז שיניתי את דעתי לגבי שחקנים. עם זאת, אני עדיין מרגיש שאתה שחקן רק אם אתה כרגע משחק במשהו. בנפש שלי אני פשוט יוצר, אם זה לעצמי או לאחרים. גם בתקופות שאני לא יוצר פיזית, הצורך הזה וחיפוש מקורות ההשראה מונעים ממני לישון בלילה".

איך את רואה את העתיד של היצירה המקומית לאור המצב הפוליטי והמלחמה?
"המצב בארץ שובר לי את הלב ומפחיד אותי מאוד. אנחנו מתמודדים עם ממשלה ושר תרבות שמפחידים אותי פחד מוות, ואני יודע שאותי אישית הם לא סובלים כי אני קוקסינל, ואני לא סובל אותם כי הם בהמות, אז זה די הדדי. מצד שני, למרות הכל, אני מאמין שהתרבות כאן תמשיך להתקיים. דווקא מתוך המקומות המסוכנים והקשים האלו, האומנות שתצא מכאן תהיה חזקה יותר, מרדנית ופורצת דרך. היוצרים בארץ ימשיכו לעבוד קשה ויצירה מתוך כאוס יכולה להביא אותנו למעלה. בסוף זה יעבור והמצב יהיה אחר".

הנחה מיוחדת לגולשי mako לסרט "מכולת" הכוללת מפגש עם אמיתי שולמן והבמאי יובל שני ביום חמישי 2 ביולי בסינמטק ת"א בשעה 20:00. יש להקיש קוד הנחה איגי באתר הסינמטק.