כוכב הרשת בן דוגמא: "הרגשתי מקולקל, כל המשפחה מאוד הפחידה אותי לגבי זה"

יש לו מיליוני צפיות במדיות החברתיות, 90 אלף עוקבים, דמויות איקוניות וסרטונים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהפיד הישראלי אבל מאחורי ההומור, החיקויים והוויראליות של כוכב הרשת בן דוגמא, הסתתר במשך שנים סיפור אישי שלא סופר עד כה.

עכשיו, בגיל 36, כשהוא ובן זוגו נמצאים בעיצומו של תהליך פונדקאות דרך חברת סורמום, הוא מחליט להיחשף בריאיון גלוי לב: על ההתאהבות בחבר הכי טוב בתיכון, הפחד לשתף את אבא, האובדן שטלטל את חייו והחלום להפוך ממשפיען רשת לשחקן ויוצר בטלוויזיה.

כיום קשה לדמיין את בן דוגמא כאדם מופנם. ברשתות החברתיות הוא מתפוצץ מאנרגיה, מחליף דמויות בקצב מסחרר ומצליח להפוך סיטואציות יום-יומיות לקאלט ויראלי. אבל הוא מספר כי בילדותו ובנעוריו הוא היה בדיוק ההפך. "הייתי ילד חסר ביטחון בצורה קיצונית. מופנם, שקט, כזה שמרגיש שמשהו בו לא תקין". מהמקום הזה נולד הצורך שלו להתבונן באנשים אחרים.

באיזה שלב הבנת שאתה יודע לחקות אחרים?
"כבר מגיל צעיר נהגתי לחקות דמויות מסביבתי. קל לי להיכנס לנעליים של אנשים שונים ממני ולנסות להבין אותם דרך הומור וחיקוי. מאוד עניינו אותי אנשים שמתנהגים אחרת ממני. דרך הדמויות הרגשתי שאני מצליח לבטא חלקים בעצמי".

הרגע שבו הכל התפוצץ

נקודת המפנה בקריירה שלו הגיעה כמעט במקרה. ערב אחד הוא נתקל בסרטון של הרב אמנון יצחק ומה שהתחיל כבדיחה פרטית הפך לרגע ששינה את חייו. "עשיתי ליפ סינק לסאונד של הסרטון וזה פשוט התפוצץ", הוא נזכר. "פתאום הסרטון הגיע לכמעט חצי מיליון צפיות, מספרים שלא הכרתי בכלל". אחר כך הגיעו עוד סרטונים, עוד חשיפה ועוד אלפי הודעות מאנשים שהתחילו לחכות לכל סרטון חדש. התחביב הפך לקריירה, לצד ההצלחה הגיע גם המחיר של להיות כוכב רשת.

עד כמה אתה מרגיש בצורך להישאר רלוונטי?
"יש מלחמה תמידית להישאר רלוונטי. אתה מעלה סרטון, ואם הוא לא מצליח אז מיד מתחיל חוסר ביטחון. אתה שואל את עצמך למה לא אוהבים את זה. יש המון פעמים שאתה מתפתה לעשות דברים שאתה לא באמת מאמין בהם רק כדי להישאר בתמונה אבל אני משתדל להישאר נאמן לעצמי".

מה עוזר לך לשמור על עצמך מאוזן בתוך הכאוס הזה?
"מי שעוזר לי לשמור על איזון הוא בן זוגי אבירן, שהפך עם השנים גם לשותף מקצועי משמעותי. הוא הרבה פעמים מי שדוחף אותי קדימה. היום הוא כבר לגמרי חלק מניהול הקריירה שלי".

"אוהב, אבל לא ככה": היציאה מהארון ששינתה הכל

מאחורי ההומור והדמויות הסתתר במשך שנים סוד אישי שהכביד עליו מאוד. בגיל התיכון הוא התאהב בחבר הכי טוב שלו, רגע שהוא מגדיר כיום כנקודת ההתפכחות הראשונה לגבי הזהות המינית שלו. "הרגשתי מקולקל, זו הייתה הפעם הראשונה שנפל לי האסימון באמת. למרות החשש, החלטתי לשתף את אותו חבר ולא להסתיר ממנו", הוא משחזר.

איך הייתה התגובה שלו לחשיפה שלך?
"הוא חיבק אותי מיד ואז אמר לי: 'אני אוהב אותך גם, אבל לא ככה'. זה היה רגע מאוד משמעותי עבורי".

אבל אם מול החבר היה מקום לקבלה, מול הבית והמשפחה הפחד היה גדול הרבה יותר. כששיתף את אמו בנטייה המינית שלו, היא ביקשה ממנו להסתיר זאת מאביו מתוך חשש שלא יקבל אותו. "כל המשפחה מאוד הפחידה אותי סביב זה", הוא אומר. "זה יצר אצלי חרדה אמיתית".

היה מי שבמשפחה שלך שתמך בך וקיבל את זה בפתיחות בכל זאת?
"באופן אירוני, דווקא סבי, תימני מבוגר ושמרן לכאורה, הגיב בהומור שהצליח לפרק את המתח. סיפרתי לו שאני לא נמשך לנשים, וראיתי שהוא לא עושה מזה עניין, אבל ביקש שלא לשתף את אבי".

מתי בעצם החלטת שאתה כן משתף את אביך?
"בגיל 26, כשהייתי כבר בזוגיות יציבה, מצאתי את האומץ לספר לו. התגובה שלו שברה לי את הלב בדרך הכי טובה. הוא הסתכל עליי ואמר: 'אני עד כדי כך מפלצת שלא סיפרת לי?'. באותו רגע הבנתי כמה שנים החרדה ניהלה אותי. רגע החשיפה הפך לרגע של שחרור. זו הייתה הקלה מטורפת".

אם יש רגע אחד שדוגמא מסמן כנקודת מפנה אמיתית, זו מחלתו ומותו של אביו שהייתה לדבריו התקופה הכי מרוקנת בחיים שלו. מחלתו הקשה של אביו ליוותה אותו בשיא תקופת השפל בחייו, ואז הגיעה גם הקורונה. חייו קרסו בבת אחת, הוא מצא את עצמו מובטל וחסר עבודה אבל מתוך השבר הגיע גם שינוי עמוק בתפיסת החיים.

מה הבנת על עצמך לאחר שהוא נפטר?
"פתאום הבנתי שאני חייב להעז, שאני לא יכול לחכות יותר. לפני המוות שלו נרשמתי ללימודי משחק, צעד שהיה עבורי הרבה יותר מהגשמת חלום מקצועי. אני זוכר את עצמי על הבמה בטקס הסיום, שומע את הצחוק של אבא שלי מהקהל. הוא כבר היה מאוד חולה, אבל הרגע הזה מילא אותי".

"אנחנו הפכים גמורים, אבל דווקא השוני יצר משיכה"

סיפור האהבה שלו ושל אבירן התחיל דווקא בתקופה הכי כאוטית שאפשר לדמיין, בימי הקורונה. הם הכירו בטינדר ובתוך שבועיים כבר עברו למגורים משותפים, למרות, ואולי בגלל הפערים ביניהם.

המעבר המשותף שלכם אחרי שבועיים נתפס כמעט בדיוני במושגים של היום.
"אנחנו הפכים גמורים, אבל דווקא השוני יצר סקרנות ומשיכה. אבירן הגיע בתקופה שבה חיי היו רחוקים מלהיות יציבים: אבי נפטר, הקורונה השתוללה והייתי חסר עבודה. אבירן, לעומת זאת, הגיע ממקום יציב ומסודר יותר והפך לעמוד תווך בחיים שלי".

אחרי שש שנות זוגיות, אתם נמצאים כיום בעיצומו של תהליך פונדקאות, שתף בתהליך.
"שנינו באים ממשפחות חמות, היה ברור לנו שאנחנו רוצים ילדים. בדקנו מספר סוכנויות בישראל עד שבחרנו בסוכנות הפונדקאות סורמום. אנחנו עוד בראשיתו של התהליך אבל הוא מלא ברגעים מורכבים, מרגשים וגם מוזרים. בחירת תורמת ביצית מרגישה לפעמים כמו שיטוט באפליקציית דייטינג. יש אין-סוף אפשרויות ואתה מבין שלבחירות האלה יש משמעות עצומה לעתיד ילדיך".

"אני מסרב לחיות מתוך פחד"

בשנים האחרונות הוא מגלה שההשפעה שלו חורגת הרבה מעבר לצחוקים ולוויראליות. הוא גם לא מפחד להשתמש בפלטפורמה שלו כדי לדבר על נושאים חברתיים וקהילתיים כשהם נוגעים בו. הוא מציין כי החברה הישראלית עדיין לא רגילה לראות זוגות גאים מוצגים בצורה יום-יומית, רגילה ולא סטריאוטיפית.

למה לדעתך החברה הישראלית עדיין מתקשה לקבל להט"בים גם ב-2026?
"אני רוצה להאמין שמי שלא מקבל, זה בדרך כלל מגיע אצלו מבורות ולא מרשעות. אבל אני באופן אישי פשוט בוחר להרחיק את זה ממני. אני חושב שצריך יותר ייצוג של זוגות מקהילת הלהט"ב שחיים חיים רגילים לגמרי. ככל שתהיה לכך חשיפה במרחב הציבורי וזה יבוא לידי ביטוי גם במרחב התקשורתי, זה יהפוך לדבר טבעי יותר. למרות המציאות הישראלית המורכבת והיחס לקהילה הגאה, אני מסרב לחיות מתוך פחד".

כמשפיען רשת עם קרוב ל-90 אלף עוקבים, באילו תגובות לרוב אתה נתקל?
"הרוב המוחלט של העוקבים כותבים לי תגובות מרגשות ותומכות. יש כאלה שפונים אליי בפרטי ואף מציינים שעל אף תקופת משבר בחייהם הפרטיים, הסרטון שלי הצליח לגרום להם לחייך וזה מרים אותם. פתאום הבנתי איזה כוח יש להומור".

למרות ההצלחה ברשתות, דוגמא כבר חושב על השלב הבא. בין החלומות שלו נמצאים גם "ארץ נהדרת", "המירוץ למיליון" ו"מחוברים", אבל החלום הגדול באמת הוא ליצור סדרת קומדיה משלו. "חד משמעית הייתי רוצה לעבור למסך הגדול. מעניין אותי לעשות טלוויזיה, לשחק, לכתוב", הוא מספר בהתלהבות. "אני עובד על פיתוח של קומדיית מצבים, כשהחלום הוא לקחת את הכתיבה שלי ולהפוך אותה לסדרה שבה אני גם מככב, זה לגמרי הכיוון".