"מצאתי את עצמי בתחתית של הקיום האנושי לצד זונות ונרקומנים, למדתי לשרוד"

כששומעים את הסיפור של אנג'ל לורן לראשונה קשה להאמין שהמעצב, האמן והפרפורמר המוכשר הוא רק בן 33. עד גיל 17 אנג'ל הספיק לעשות מה שאחרים לא מצליחים בשלושה גלגולי חיים. עכשיו לקראת הצגת יצירותיו בגלריית 'פאן' לאומנות הומוסקסואלית שתיפתח ביום חמישי הקרוב (13.11) בדיזנגוף סנטר, אנג'ל סוגר מעגל עם הילד מאשקלון שהתמודד עם אובדן משפחתי, סבל מבריונות, עזב את הבית והמציא את עצמו מחדש בגיל 14 כאושיה בקהילת הדראג וחיי הלילה של תל אביב.

"הייתי בן שמונה כשאבא שלי נפטר. זה היה בהפתעה גמורה, לא היה שום סימן מוקדם. בוקר אחד קמתי וראיתי שאבא לא זז", הוא משחזר. יום לאחר מכן, כשהמשפחה רק החלה לשבת שבעה, אנג'ל ענה לטלפון. "הבחור בצד השני ביקש לדבר עם אמא שלי דחוף. כבר לפני שעניתי לטלפון הייתה לי הרגשה רעה ובאמת כמה רגעים אחרי זה התבשרנו שגם אבא של אמא הלך לעולמו".

האובדן הכפול בגיל צעיר גרם לשבר עמוק בבית של אנג'לינו. "היחסים ביני לבין אמא שלי נהיו מנותקים רגשית. היא ניסתה לשדר חוזקה, אבל בפנים היינו מרוסקים מהאובדן", הוא מספר. ההתמודדות הרגשית רק נהייתה יותר מורכבת כשאנג'לינו סבל מבריונות יום-יומית בבית ספר. "מגיל מאוד צעיר כבר הייתי מאוד הומו", הוא נזכר, "הילדים לא עשו לי חיים קלים בכלל. באשקלון של אותם שנים להיות ילד הומו בבית ספר זה להיות כל הזמן בכוננות ספיגה של אלימות".

אנג'לינו סבל ביסודי ובחטיבת ביניים במשך כל יום אלימות פיזית ומילולית, בגיל 14 הוא החליט שנמאס לו. "הכל נהיה לי יותר מדי. החלטתי שאני עוזב את הבית בלי לדעת לאן אני הולך".

לא פחדת? ילד בן 14 לבד בעולם זה כמעט בלתי נתפס.
"פחדתי כל הזמן אבל כשאין לך בית, אתה מוצא בית חדש בתוכך. מצאתי את עצמי בתחתית של הקיום האנושי לצד זונות ונרקומנים, למדתי לשרוד ובמקביל גם התחלתי להופיע בדראג. הייתי ילד שמתחפש לאישה ומופיע, בלי שאף אחד יודע כמה אני צעיר באמת".

בגיל 17 אנג'לינו כבר החל לתקלט ולהתפרנס ממוזיקה, עסק בדוגמנות והפך לדמות מוכרת בסצנת חיי הלילה בתל אביב. בנוסף למד קוסמטיקה ("רציתי שיהיה לי מקצוע. קשה להתפרנס לבד מאומנות"). בשנת 2019 הוא החליט לעצור ולרדת מרכבת ההרים שהובילה את חייו ועזב את חיי הלילה.

באוקטובר 2023, כשפרצה המלחמה, הוא החל לשים במרכז העשייה שלו האומנות שלו. "היה משהו בערעור המציאות והכאוטיות שהביאה המלחמה שגרם לי עוד יותר להבין שאת השקט שלי אני מוצא ביצירה שלי", הוא מסביר. בשנתיים שחלפו אנג'לינו חווה רנסנס כאומן שמציג יצירות הומוסקסואלית עם ערך מוסף וייחודי שלו, תוך הצגת הזווית שלו על המציאות הקווירית בישראל ובכלל.

התערוכה הקרובה שלך בגלריית פאן נראית מאוד אישית. איך זה התחיל?
"זה התחיל משיחה מקרית שלי עם ארז ביאלר שאוצר את התערוכה שהכרתי דרך הקהילה. הוא ראה את הציורים שלי ואמר: 'אנג'לינו, זה לא יכול להישאר במגירה'. משם נולד החיבור לגלריה פאן, שהיא הגלריה היחידה לאמנות הומוסקסואלית במזרח התיכון. חוץ ממני בתערוכה ישתתפו גם אמנים כמו אולגה ירושלמי, אמיר גינת ורויה איברהים — כל אחד מהם מביא זווית אחרת על החוויה קווירית".

מה אתה מבקש להעביר דרך העבודות שלך?
"בעולם האמנות ההומוסקסואלית יש הרבה הומו-ארוטיקה, וזה מהמם, אבל אני רוצה להביא את הערך המוסף שלי, את הסיפורים האנושיים שמסתתרים מאחורי היופי, את כל המורכבות והכאב שטומנת בתוכה האומנות. למשל, אחת העבודות שלי היא ציור שמציג את הדמות מהמיתולוגיה הרומית ספורס, אציל רומי שבעצם הומר בכפייה לאישה כי הקיסר נירו חשק בו. הציור שמציג את דמותו של ספורס עם כתמי דם באיזור האגן משקף בצורה חזקה אנקדוטה היסטורית שלא הרבה מכירים, והיא מציגה אלמנטים קווירים על יחסי כוחות, אלימות וזהות שנלקחת בכפייה. אני אוהב לגעת דרך מיתולוגיה במה שאנחנו חווים כאן ועכשיו".

איך היצירה הזו מתקשרת לסיפור שלך?
"אני מרגיש שכל ציור הוא כמו שיחה עם הילד שהייתי. אני מצייר את הכאב, אבל גם את האור. באומנות אני מצליח לשלב בין מי שהייתי למי שאני היום, בין הילד שפחד לצאת מהבית לבין האמן שלא מפחד לחשוף את עצמו".

ואחרי כל השנים האלה, למה דווקא עכשיו?
"כי עכשיו אני שלם. אחרי ששנים התרחקתי מהבית, חזרתי לאשקלון. היום אני יכול להגיד שאני מאוהב בעיר הזו. היא שקטה, יש בה שקט ושגרה, ממש קייטנה למבוגרים. אני מרגיש שהיא קיבלה אותי בחזרה. והכי חשוב - אני מרגיש שזכיתי במשפחה שלי בחזרה. אני ואמא שלי בקשר קרוב, והצלחנו אחרי הרבה שנים לסגור מעגל ולפתוח מרחב משפחתי חדש".

מה אתה רוצה שהקהל ירגיש כשהוא ייכנס לתערוכה?
"שהאמנות הקווירית היא לא רק צבעונית או פרובוקטיבית - היא גם אנושית, חשופה, כואבת ומציגה את ההטרוגניות שמרכיבה את חברי הקהילה. מבחינתי זו הזדמנות נדירה לראות אמנות הומוסקסואלית מגוונת, של יוצרים מכל הארץ".

תערוכת pan Central תיפתח ביום חמישי 13 בנובמבר בגלריית 'פאן' לאומנות הומוסקסואלית בדיזנגוף סנטר, בניין B, ליד קפה גרג.