"הייתי ילדת פלא. עבדתי בלי הפסקה עד שיום אחד זה נגמר"
מיטל מיכאלי זכתה להצלחה ב"גאליס", אבל היום היא רואה גם את המחיר: "גג העולם זה מקום די מפחיד עבור ילדה". היא מספרת על הסיטואציות הלא מותאמות לילדים בתעשייה, האודישנים שלא הבשילו והפחד לספר לאמה על המשיכה לנשים ומדברת על האובדן ששינה את חייה, הזוגיות עם מי שהכירה לראשונה בגיל 11 והמשפחה שבנו יחד

"זאת הייתה ילדות מיוחדת, חוויה מטורפת, רצופה ברגעים גדולים מהחיים. הייתי על גג העולם, אבל גג העולם זה מקום די מפחיד עבור ילדה. מנקודת התצפית הלא שגרתית הזו, ראיתי וחוויתי גם דברים שלא הייתי צריכה לחוות ולראות. נחשפתי גם לסיטואציות לא מותאמות", משתפת השחקנית והמוזיקאית מיטל מיכאלי.
מיכאלי פרצה לחיינו כבר כילדה, כשהופיעה במחזות הזמר הגדולים, בערוץ הילדים, בדיבובים ובפסטיגלים ובעיקר זכורה מדמותה כקשת בסדרה "ראש גדול" וגילי בסדרה "גאליס". רגע לפני שהיא מציינת 41, כשהיא כיום כותבת ומפיקה מוזיקה לאומנים יחד עם שותפה המוזיקלי איתי צוק בעסק המשותף 'מאי תאי' ובונה לעצמה קריירה כמדריכת הורים, מיכאלי מסתכלת לאחור על התהילה בגיל צעיר כל כך ורואה שם מבעד להילה גם את אובדן הפרטיות ואת תחושת השוני מול בני גילה.
לצד החוויות המעצימות וההזדמנויות יוצאות הדופן, היו גם חוויות שמעוררות בה מחשבה על אחריות המבוגרים כלפי הילדים שנכנסים לתעשיית הבידור. "קודם כל לא קרה לי שום דבר חמור, אבל היו שם דברים שהיום אני מסתכלת עליהם ואומרת - זה לא היה בסדר. אז זה היה נראה לי אחרת מן הסתם. היום אני חושבת שיש יותר מודעות שמייצרת כל מיני הקפדות בתוך העולם הזה, שיכולות לסייע למנוע מצבים בעייתיים או גבוליים. אבל אז היה פתח וברגע שיש פתח אז לצערי, דברים קורים", היא משתפת.

הרומן של מיכאלי עם הבמה החל בחוג "בימת הנוער" ברחובות. סולו קצר בלהקת הילדים הוביל לאודישן ולקבלה למחזמר "צלילי המוזיקה" בתפקיד אחת מילדות משפחת פון טראפ. מנקודה זו, אמה פינתה את סדר יומה והתלוותה אליה לכל מקום, אבל החיים כילדה עובדת בתוך תעשיית המבוגרים דרשו הסתגלות מהירה.
מיכאלי נזכרת כיצד הייתה נוסעת להצגות בכל רחבי הארץ, מרוויחה כסף משל עצמה וישנה בבתי מלון בצפון ובדרום. לצד החוויות המרגשות, המחיר הגיע גם בחיי היום-יום: היא החמיצה את המסע לפולין בשל צילומים לסדרה ובתנועת הצופים נמנעו מלהטיל עליה תפקידים מרכזיים מתוך הנחה שלא תהיה פנויה. הרגע המורכב ביותר הגיע כשחלה דעיכה בפרסום עם הגעתה לגיל ההתבגרות: "בבית הספר זה הביא גם שנאה וגם אהבה. עבדתי בלי הפסקה עד שיום אחד זה נגמר. המעבר הזה, מילדת הפלא לנערה רגילה, היה מורכב מאוד", היא נזכרת.
היא לא מתחרטת על הילדות יוצאת הדופן שהייתה לה, אבל כיום, כאמא לשניים, היא מסתכלת על החוויה בעיניים אחרות ולא הייתה רוצה שילדיה יגדלו באותו אופן, בתוך עולם המבוגרים עם עוצמות של פרסום והצלחה שילדים מתקשים להבין את משמעותן. "אני לא חושבת שצריך להתחרט על כלום בחיים. קיבלתי מזה המון וזה עיצב את מי שאני. אבל האם אני חושבת שזה דבר טוב לילד? אני לא חושבת שזה משהו שנפש של ילד יכולה בכלל להכיל. את העוצמות של ההצלחה, את הרגע שבו ההצלחה נגמרת ולחיות בתוך עולם של מבוגרים", היא מסבירה.
התפרסמת ככוכבת ילדים בגיל מאוד צעיר - היום את פחות באור הזרקורים. זאת בחירה?
"אני לא יודעת לענות על זה. אני חושבת שבמקור זאת לא בחירה. כש'גאליס' נגמר אני מאוד רציתי להמשיך בזה וזה לא הסתייע. הלכתי לאודישנים וזה לא קרה. אבל היום טוב לי איפה שאני נמצאת".
את המשיכה שלה לנשים גילתה מיכאלי בגיל 22 כשהייתה בתוך מערכת יחסים יציבה של שלוש שנים עם בן זוג. "לא הייתי בכיוון הזה עד גיל מאוחר יחסית", היא מספרת. בחודשים האחרונים של הקשר היא חשה נמשכת לנשים והחליטה לצאת לבחון זאת. "זה לא היה תהליך של 'וואי, אני נמשכת לנשים, מה זה אומר עליי?', אבל היה קשה פשוט לקום וללכת, מפחיד לעזוב הכל ולצאת לחקור את התשוקה הזו", היא מסבירה. באותה תקופה היא עברה לתל אביב ונכנסה לעולם חיי הלילה והמסיבות. "זאת הייתה תקופה מרגשת ומפחידה כאחד", היא נזכרת.
אף שהייתה פתוחה עם אנשים אחרים לגבי המשיכה שלה לנשים, דווקא לאמה חששה לספר: "לחברים ולאחי הגדול סיפרתי מהר, לאמא לא כי פחדתי מהתגובה שלה. הרבה אנשים ידעו לפניה". אלא שאחרי כארבעה חודשים אמה החלה לחשוד שמשהו השתנה ושאלה אותה אם התחילה לצאת עם בחורות. "היא עשתה אחד ועוד אחד מכל מיני דברים שהיא ראתה ושמעה, כולל ההתנהגויות שלי", היא מספרת.. לאביה לעומת זאת סיפרה באיחור והוא נעלב שלא סיפרו לו ישר: "פחדתי שהוא יהיה עצוב מזה אבל הוא לא היה עצוב בכלל והפתיע לטובה", היא מוסיפה.
איך אמא קיבלה את הזוגיות עם נשים?
"כבר באותו יום שסיפרתי לה אמרה את כל מה שצריך להגיד. שלא משנה מה, היא אוהבת אותי. שלא משנה מי יעמוד לידי בחתונה שלי, היא תהיה שם. אחרי זה היא הייתה צריכה תקופת עיכול. היה לה קשה עם זה אבל זה לא עמד בשום שלב בסתירה עם זה שהיא הכי אוהבת אותי ורוצה להיות חלק מחיי. אמא שלי קיבלה אותי בכל מצב ובכל דבר".
האהבה הגדולה של חייה ואם שני ילדיהן, בת זוגה מיכל, חיכתה לה במסלול מפתיע במיוחד. השתיים נפגשו לראשונה כשמיטל הייתה כבת 11 ושיחקה במחזמר "ספר הג'ונגל", בעוד מיכל (המבוגרת ממנה ב-11 שנים) שימשה כמנהלת ההצגה. כעשרים שנה לאחר מכן, השתיים נפגשו במקרה בהופעה של רונה קינן. מיטל זיהתה את מיכל, השיחה התגלגלה, ומאז הן יחד כבר 13 שנים וציינו באוקטובר האחרון עשר שנות נישואים.
הן נישאו באירוע מרגש עם משפחה וחברים, ובהמשך נישאו גם בעיריית ניו יורק. ניתן לראות את האהבה של מיטל כשהיא מדברת עליה: עיניה נוצצות והיא מתארת אותה כ'האישה הכי יפה והכי חכמה בעולם'. ומה הסוד שלהן לזוגיות ארוכה? "צריך להיות מסוגלים לאפשר לצד השני להשתנות ולגדול ולהיות גב לדבר הזה", אומרת מיטל.
שנה בלבד לאחר שנכנסה לזוגיות עם מיכל, בשנת 2014, חוותה מיטל טרגדיה קשה ששינתה את מסלול חייה: אמה לקתה בדום לב פתאומי בביתה, התמוטטה ואושפזה כשהיא מורדמת ומונשמת במשך עשרה ימים עד שמשפחתה נפרדה ממנה. מיכאלי מפרטת על הקשר העמוק שהיה ביניהן: "תמיד פחדתי ואמרתי שאם אמא שלי תמות אני אמות, שלא אוכל לחיות בלעדיה. כשקרה הדבר הנורא ביותר, הבנתי שאני חייבת לקבל אחריות לחיים שלי ועל האושר שלי. שעכשיו זה עליי. זה פיתח בי תחושת מסוגלות והפך אותי לאדם נפרד ועצמאי בעולם", היא משתפת. "זה מרגיש לי באמת מחיים אחרים. עברתי כל כך הרבה שינויים מהותיים מאז ואני בכלל לא אותו אדם שהייתי כשאמא שלי הייתה בחיים. אני מתגעגעת אליה רוב הזמן גם בלי להתגעגע. עצוב לי שהיא לא חלק מכל מה שקורה לי בחיים. עצוב לי שהילדים שלי לא זכו בה והיא בהם".

כיום מתגוררות מיטל ומיכל בגבעתיים ומגדלות שני ילדים בני 3 ו-7. הבית מנהל שיח פתוח, טבעי וישיר על מבנה המשפחה, והילדים גדלים מתוך תחושה מלאה של טבעיות וביטחון בזהות של אימהותיהם: "אנחנו גרים בגבעתיים וזה לא חריג בשום צורה. הם גדלו לתוך זה בתחושה שהכל טבעי ושזו המשפחה הנפלאה שלנו שמדויקת לנו".
בשנים האחרונות מיכאלי מצאה את עצמה נמשכת יותר ויותר לעבודה שמתרחשת מאחורי הקלעים. יחד עם שותפה וחברה, איתי צוק הם הקימו את MAY TAY, בית לכתיבה, הלחנה והפקה מוזיקלית. השניים עבדו עם אומנים כמו אסתר רדא ודקלה, וכתבו והפיקו את השיר "דצמבר" למשי קלינשטיין שיצא באוקטובר. השיר, שנכתב מתוך ההתמודדות של מיכאלי עם מות אמה, עוסק ברגעים שבהם זיכרון פתאומי מחזיר אותנו אל מי שאיבדנו. "אני מתעסקת במקום הזה של לחיות מתוך כל מה שמת, איך לצמוח דווקא מתוך השבר. אני מחזיקה את שתי הקצוות ברגעים האלה - את שיא הכאב ואת שיא התקומה", היא מסבירה.
כשהשיר הגיע לקלינשטיין הוא קיבל משמעות נוספת והתחבר לסיפור האישי שלה על החלום להיות זמרת ולכתוב שירים משלה, שנדחק במשך השנים לטובת קריירה מצליחה במסלול אחר. "השיר הזה חיכה לה. כשהיא הגיעה, היא לקחה אותו למקום שלה, כשהתרחקה מהילדה שכתבה שירים ורצתה להיות זמרת עם שירים משלה".
לצד המוזיקה, היא סיימה ממש לאחרונה לימודים מקיפים של הדרכת הורים במכון אדלר ומתחילה ללוות משפחות. היא מספרת שהעניין בתחום נולד מתוך האימהות עצמה, מתוך הרצון להבין את ילדיה טוב יותר וללמוד כיצד לעזור גם להורים אחרים. "זה מרגש מאוד. מדהים לראות את התהליך שמשפחות עוברות, תהליך קצר לעומת טיפול אבל מאוד אפקטיבי. באים, חושבים יחד, מחפשים נקודת מבט אחרת על היחסים, על הילדים ועל מה באמת חשוב להם כהורים. בכמה מפגשים אפשר ממש לעזור למשפחה וזה מאוד משמעותי עבורי", היא מסבירה.
במבט לאחור היא מזהה שינוי עמוק באופן שבו היא מתייחסת לקריירה. בעבר, כשהייתה שחקנית, היא הרגישה שהדברים פשוט מגיעים אליה. היום היא כבר לא מוכנה להסתמך על המזל. "פעם הייתי במקום שאם דברים קורים לי, זה כי הם דופקים לי בדלת. הכל צריך להגיע אליי. היום אני במקום של להניע בעצמי את הדברים שאני רוצה ופשוט לגרום להם לקרות. יש לי הרבה אמונה בדרך, אני לא מחכה לאף אחד ואני בטח לא מחכה שמשהו יקרה מאליו. אני מקבלת אחריות מלאה על חיי - ברור לי שמה שאני אעשה יקרה, ומה שאני לא אעשה לא יקרה", היא משתפת.
האם היא מתגעגעת למשחק? אם תגיע הצעה מעניינת, היא בהחלט תשקול אותה. אבל היא כבר לא מרגישה שהיא חייבת לרדוף אחרי התפקיד הבא: "היום טוב לי איפה שאני נמצאת. תמיד הכי מעניינת אותי היצירה. לברוא יש מאין. אין כמו ליצור, לכתוב, לעשות מוזיקה", היא משתפת.
אחרי ילדות שבה אחרים קבעו עבורה לא פעם את הקצב, אחרי אובדן ששינה את עולמה ואחרי שנים של חיפוש אחרי המקום שלה, מיטל מיכאלי יודעת שהפעם היא רוצה להיות זו שמחליטה לאן הסיפור שלה הולך ושואפת להגשים את החלום הכי גדול שלה: "ליצור נכסי צאן ברזל במוזיקה הישראלית".