יותם אוחיון: "הפסקתי להתנצל על מי שאני, ולהיות פתוח יותר עם המיניות שלי"
עבור יותם אוחיון, סיום המסע ב"המירוץ למיליון" הפך לנקודת פתיחה חדשה. בריאיון ל mako הוא מספר על ההבנה שהוא ביסקסואל, על השחרור מהפחד ועל התגובות של המשפחה והחברים
בעבור יותם אוחיון דווקא הרגע שבו המסע הטלוויזיוני שלו ושל נופר זומר ב"המירוץ למיליון" (פרק חדש ברביעי, אחרי החדשות, קשת 12), נגמר, זה הפך עבור אוחיון לנקודת פתיחה חדשה. בריאיון שהעניק ל-mako הוא סיפר על הדרך הארוכה להבנה שהוא ביסקסואל, על הבחירה הפשוטה אך האמיצה להפסיק להתנצל על מי שהוא ופשוט לשחרר וגם על התגובות שקיבלה מהמשפחה והחברים.
מתי הבנת על עצמך שאתה ביסקסואל?
"הבנתי את זה בשלב מאוחר יחסית בחיים שלי ואני חושב שזה לא במקרה. חלק ממני בחר, אולי לא במודע, להדחיק את הצד הזה במשך שנים. כשאני מסתכל אחורה, הסימנים תמיד היו שם. לא הייתי הילד הכי ‘גברי’ בכיתה, ושילמתי על זה ביוקר. היו הצקות ושמות, דברים שנשמעים אולי קטנים מבחוץ, אבל מבפנים הם שוחקים אותך. זה ליווה אותי גם בבית הספר היסודי וגם בתיכון, לאורך כל ההתבגרות.
אם אני צריך לתאר את הילדות שלי במשפט אחד זה השיר של עדן חסון ‘גדל לי קצת זקן’. כשהקשבתי לשיר הזה בפעם הראשונה הרגשתי שמישהו סוף סוף שם מילים על משהו שחייתי שנים. בכל זאת, גם כשהדחקתי – אהבתי, הייתי במערכת יחסים של חמש שנים עם אישה שהייתה אהבת חיי. זה היה אמיתי, עמוק, כל מה שחלמתי עליו. כשזה נגמר, הלב שלי נשבר לרסיסים. נאטמתי לתקופה ארוכה וסגרתי את עצמי רגשית. מתוך השבר הזה, התחלתי לגלות את עצמי מחדש, להפסיק להתנצל על מי שאני, ולהיות פתוח יותר עם המיניות שלי. לפעמים צריך שמשהו יישבר כדי שתוכל סוף סוף לראות את מה שתמיד היה שם".
המשפחה והחברים לא ידעו עד שנסעת אל "המירוץ למיליון"?
"לא רק שהם לא ידעו לפני שנסעתי הם לא ידעו גם אחרי שחזרתי. לא שהסתרתי באופן אקטיבי, פשוט לא היה לי את הרגע, את האומץ, את ההקשר הנכון כדי לשתף. המשפחה והחברים שלי הבינו את זה בפועל רק כששודר הפרק הראשון, עם כל הרמיזות וה’עצורים’ שזרקתי שם. פתאום כולם חיברו את הנקודות. האדם היחיד שתמיד ידע, עוד לפני הכל זו נופר. היא המקום הכי בטוח שיש לי בעולם. אני לא יודע להסביר את זה בדיוק, אבל יש בה משהו שגורם לי להרגיש שאני יכול להגיד הכל בלי פילטרים, בלי בושה, בלי פחד שישפטו אותי. מהרגע הראשון זה היה ככה. היא פשוט יודעת לקבל אותי כמו שאני, ואולי בגלל זה דווקא איתה הצלחתי להיות הכי אמיתי".
למה החלטת לחשוף את זה בתוכנית?
"אני לא בטוח שזה היה רגע של ‘החלטה’ מודעת לחשוף את זה. זה קרה בצורה אורגנית. כבר מהאודישנים, ובטח בצילומים עצמם, נתתי לעצמי לראשונה בחיים להיות אני בלי מסכות ובלי לנסות להתאים את עצמי למה שאנשים מצפים לראות. הדבר המעניין הוא שאף אחד לא שאל אותי ‘מה הנטייה המינית שלך?’ אנשים פשוט ראו אותי והניחו. בהתחלה זה הבהיל אותי. הרגשתי חשוף, כאילו מישהו הוריד ממני שכבת הגנה שנשענתי עליה שנים. אבל אז הגיע הרגע שפשוט אמרתי לעצמי זה מי שאתה. אז פשוט תזרום עם זה, ברגע שהפסקתי להילחם בזה והתחלתי פשוט לחיות, הרגשתי חופשי בצורה שלא הכרתי קודם".
איך הסביבה קיבלה ברגע שסיפרת להם?
"לא היה רגע דרמטי של ‘יציאה מהארון’. לא הלכתי וסיפרתי לכל אחד בנפרד ולא ישבתי מול המשפחה בסלון. זה פשוט קרה. אנשים צפו, הבינו וחיברו את הנקודות בעצמם. ברוב המקרים, קיבלתי בחזרה שתיקה מכילה, שאומרת ‘הבנו, ואנחנו כאן’. אמא שלי היא אדם מסוג אחר. היא האישה הכי מקבלת שאני מכיר. הילדים שלה הם כל עולמה, ולא משנה מה, היא תמיד תהיה שם ותחבק. אני בר מזל שיש לי אותה. אבא שלי זה סיפור אחר. מההיכרות שלי איתו, אני לא בטוח שזה משהו שהוא יוכל לקבל - וזה בסדר. אני מכיר אותו ועושה שלום עם זה. החברים שלי הם פשוט האנשים הכי טובים והכי מושלמים שיכולתי לבקש אין עליהם. לא קיבלתי מהם אף מילה רעה, אף מבט מוזר, רק אהבה מלאה".
לא יצא לך להגיד את זה פיזית בתוכנית, אבל מה לא הספקת והיית רוצה להגיד בנושא?
"הייתי רוצה להגיד שזה בסדר. זה בסדר להיות מי שאתה, גם אם לקח לך שנים להבין את זה. זה בסדר שלא ידעת, שהדחקת ושפחדת. זה בסדר שעכשיו אתה מפסיק לפחד. הייתי רוצה להגיד לאותו ילד קטן שקראו לו ‘יותמית’ שאין שום דבר שבור בו. שדווקא הרכות הזו, שכולם לעגו לה היא הדבר הכי חזק שיש. הייתי רוצה להגיד לכל מי שעובר את זה, שהוא לא לבד. יש עוד אנשים כמוהו שנלחמו עם עצמם שנים, שהדחיקו והתביישו. ברגע שאתה מפסיק להתנצל על מי שאתה ומתחיל פשוט לחיות - זה הרגע שבו החיים באמת מתחילים".