"שיעורים בסובלנות", קומדיה אוקראינית חדשה שיצר ארקדי נפיטליוק, עוקבת אחרי משפחה הומופובית שהסכימה לקחת חלק בתוכנית ממשלתית לאינטגרציה אירופית. במסגרת הפרויקט, תזכה המשפחה בחשבונות חשמל מוזלים, ובעבור זה היא תארח בביתה אדם זר במשך שלושה שבועות: וסילי, גבר הומו שמנסה לשנות את הגישה ההומופובית של המשפחה.
העלילה אמנם אבסורדית, אבל היא משקפת מאמצים אמיתיים לפרק דעות קדומות המושרשות עמוק בחברה האוקראינית, וניסיונות להתמודד עם האפליה בימים שבהם אוקראינה מבקשת להצטרף לאיחוד האירופי. גם למלחמה, כמובן, יש השפעה על הדבר, שכן היא דירבנה את אוקראינה לבדל את עצמה מרוסיה, שם חל איסור על "תעמולה להט"בית" ו"תנועת הלהט"ב הבינלאומית" הוגדרה כ"קיצונית ואסורה" על ידי בית המשפט העליון בחודש נובמבר.
הסרט החדש נוצר בסיוע סוכנות הקולנוע הממלכתית של אוקראינה, שהשקיעה ביצירה שנוצרה בזמן המלחמה תקציב דל - כ-81 אלף דולר. הממשלה האוקראינית אמנם משקיעה מאמצים רבים לקידום זכויות להט"ב במדינה והשינו אכן מתעורר בקרב האזרחים, אבל הדבר לא מעלים לחלוטין את ההומופוביה, שעדיין חיה ובועטת במדינה.
היצירה הקומית החדשה מעוררת מחלוקת בקרב האזרחים באוקראינה. פעילי קבוצות ימין-לאומיות פקדו הקרנות של הסרט בערים חרקוב וקייב וקראו להשקיע כספים בצבא ובמלחמה - ולא ב"תעמולה להט"בית". יותר מכך, רעול פנים ריסס על בניין בית הקולנוע בקייב בו הוקרן הסרט כתובות נאצה יחד עם סמלים ניאו-נאצים, זאת משום שנתלו שם פוסטרים המקדמים את הקומדיה החדשה, שביקשה לקדם סובלנות בקרב האזרחים.
"הסרט רלוונטי ומה שצויר על קירות בית הקולנוע הוא ההוכחה לכך", אמר הבמאי ארקדי נפיטליוק לקהל שהגיע לצפות בסרט, אותו צילם בתשעה ימים בלבד בדירה בסגנון סובייטי. לצד ההומור, מצרך נדיר בימים אלה באוקראינה, הסרט מבקש לתאר איך הומופוביה הופכת לכלי בידם של אנשים שנותרו מאחורי שינוי חברתי וכלכלי לפריקת זעם.
"מה יגידו השכנים או הקרובים שלנו?", שואל אב המשפחה המובטל, זניק, קצת לפני שהאורח ההומו מגיע להתארח בביתם, ובנו, דניס, שמנהל בית מלאכה כושל לרכב, מזהיר את המשפחה כולה כי הם "מוכרים את עצמם תמורת כסף". למרות זאת, המשפחה מופתעת מוסיל עצמו, כי הוא לא נראה בדיוק כפי שהם דמיינו לעצמם. "איפה ההומוסקסואל? הוא בא מחר?", שואל זניק את וסיל כשהוא מגיע לדירה, למשל. וסיל, לעומתם, משכיל להכיל את הסיטואציה. כשדניס לוחש שהיה רוצה "לשים את כל ההומואים מאחורי קיר בטון", וסיל פשוט משבח את היושר שלו.
עם חלוף הזמן, מתרגלת המשפחה לנוכחות של וסיל ומתחילה להעריך אותו. בשלושת השבועות שחולפים הוא מלמד את המשפחה ליהנות מיוגה, מסאג'ים וסושי, ואפילו חולק נשיקה עם אחד מחברי המשפחה. "הסרט יכול לעזור. לפחות הוא מושך את תשומת הלב לכך", אמר נפיטליוק לסוכנות הידיעות הצרפתית. "אדם שחש הומופוביה יזהה את עצמו, את מחשבותיו ורגשותיו, ויתחיל לחשוב: 'למה אני עושה את זה? מה אני אעשה במצב הזה?".
בליל ההקרנה בקייב, סיירו כוחות משטרה בבית הקולנוע ומחוצה לו יש לכך סיבה טובה, שכן בשנת 2014 מפגינים הציתו את בית הקולנוע בגלל שהוקרן בו סרט צרפתי על קרוסדרסרים. הפעם ההקרנה עברה בלי שריפות מיותרות, אבל הקהל שנכח בהקרנת הקומדיה החדשה התעקש לאחר מכן שהמפגינים כלל לא הבינו את המסר של הסרט. "זה סרט על משפחה ועל מערכות יחסים", אמרה אלכסנדרה, יוצרת קולנוע צעירה, ויולנה, שחקנית ומורה לדיבור, הוסיפה: "כמה אנשים אמרו שזאת תעמולה להט"בית אבל זה ממש לא - זה סרט על אהבה".
סקרי דעת קהל שבוצעו על ידי המכון הלאומי לדמוקרטיה באוקראינה מצאו כי התמיכה בשוויון זכויות ללהט"ב גדלה משמעותית - מ-54% בשנת 2022 ל-72% בנובמבר 2023. יורי, מתנדב בן 23 שאוסף תרומות לצבא האוקראיני, אמר כי לדעתו הסרט החדש יכול לשנות את דעתם של אנשים עוד יותר, לאחר שהוא עצמו עבר שינוי בעקבותיו.
"גדלתי בעיירה קטנה ושנאתי הומואים, עד שהלכתי לאוניברסיטה בקייב והכרתי סטודנט הומו", סיפר יורי. "הבנתי שאני באמת רוצה לחזור לעיר הקטנה שלי ולהראות את הסרט להורים שלי, שפעם לימדו אותי שלהט"ב הם אנשים רעים. אני חושב שזה לא בסדר ואני רוצה שכמה שיותר אנשים חסרי ידע יראו את הסרט הזה".