"זה היה הלם ששיר שכתבתי בשירותים, ככה תפס"

בין שזה בטיקטוק, בטלוויזיה או ברמיקס של ליין המסיבות 'פוראבר תל אביב' לקראת מצעד הגאווה, קשה היה להחמיץ השנה את השיר "הוא גיי" שיצר ליעד חכם, בן ה-20, שמספר שכתב אותו דווקא בשירותים. אחר כך הוא הקליד את הטקסט לאפליקציית הבינה המלאכותית Suno, ביקש סגנון פופ אלקטרוני ובחר את סוג הקול שיבצע את השיר. "אני ישר נורא אהבתי אותו, ואמרתי יאללה, אני אעלה את זה", הוא מספר.

הסינגל יצא במאי 2026. ביוני כבר זכה לרמיקס של פוראבר שנוגן במצעד הגאווה ולביצוע מיוחד של נועם קלינשטיין בכאן גימל. בספטמבר נבחר לשיר הוויראלי של השנה במצעד השנתי של כאן גימל ופור ריל, שבו נרשמו יותר מ-700 אלף הצבעות. כל זאת כשליעד עדיין לא בן 21 ואין לו הכשרה מוזיקלית רשמית.

אז איך שיר שנכתב בשירותים הגיע עד לתואר השיר הוויראלי של השנה?
״רוב השירים שלי מבוססים על סיפורים אמיתיים, סיטואציות עם חברים שלי, מהחיים שלי בכללי. את 'הוא גיי' כתבתי על חברה שלי, שגילתה שבן הזוג שלה הומו אחרי שהם היו ביחד הרבה שנים. היינו מדברים על זה הרבה אז פשוט זה הגיע, התחלתי לכתוב את התחושות שלה".

חכם, שמוכר בשם Liad H, פתח את חשבון הטיקטוק שלו לפני כשנתיים, וצבר מאז כמעט 30 אלף עוקבים. הוא התחיל לפרסם "דברים הכי פשוטים שיש", בעיקר קטעים מהטלוויזיה הישראלית. בהמשך הגיעו השירים. את הראשון שבהם, "דנה בננה", הוא מספר שכתב כדי לעודד חברה שהייתה במשבר. "כתבתי אותו מהמיטה, בפתקים, זה היה שיר עוקצני, אבל גם שיר של 'תתעודדי, יהיה בסדר'". החברים התלהבו ושכנעו אותו לפרסם אותו בטיקטוק. "ואז יצא עוד שיר, ועוד שיר, ועוד שיר, וככה זה התגלגל".

ליעד, שמתגורר בפתח תקווה עם הוריו ושלושה אחים והשתחרר לפני חודשיים מהצבא, לא שר או מנגן בעצמו. את הלחנים ואת הקולות הוא יוצר באמצעות Suno. "אני לוקח את המילים, מגדיר את הסטייל שאני רוצה שזה יהיה והם עושים לזה את המקצב שלהם", הוא מסביר. את המילים, לעומת זאת, הוא כותב בעצמו. "אני בעיקר אוהב לקחת בן אדם ספציפי, לנתח אותו ולכתוב עליו, מה הוא עושה, איך הוא חושב", הוא מסביר.

כמה משיריו צברו פופולריות בטיקטוק, אבל הפריצה המשמעותית הגיעה עם "הוא גיי". אחרי שהשיר תפס תאוצה ברשת, אנשי ליין המסיבות פוראבר פנו אליו כדי ליצור רמיקס. את הגרסה הפיק סהר דהן והיא יצאה ביוני 2026. "זה היה כבוד ענק בשבילי, רק אחרי המצעד התעכל לי שהשיר כל כך התפוצץ", הוא מציין. לביצוע של נועם קלינשטיין בכאן גימל, שבו שילבה את "הוא גיי" עם "לאב בוי" של דנה אינטרנשיונל, נחשף רק אחרי שחברה שלחה לו הודעה. "קודם כל היא יוצרת מופלאה, והיא הבת של ריטה, שאני גדלתי עליה. זה היה הלם ששיר שכתבתי בשירותים, ככה תפס".

כשהתחלת לפרסם בטיקטוק ולכתוב שירים, מה הניע אותך? תמיד היית ילד יצירתי שעסק באומנות?
"אובחנתי בגיל 14 בערך לאיתור קשיי קשב וריכוז ולא ידעו להבין מה הבעיה, למה קשה לי בלימודים. אבל הפסיכולוגית שמה לב שאני אוהב לדבר, לכתוב ולצייר. היא אמרה לאמא שלי, 'תקשיבי, יש לו כישרון בזה, אולי כדאי לפתח את זה'".

בבית הספר, פספסו את הפוטנציאל ולמגמת קולנוע לא הכניסו אותו. "לא ידעו לטפח את זה", הוא אומר. "תמיד הייתה לי כמיהה ליצור דברים הייתי נורא יצירתי מאז שאני זוכר את עצמי". ליעד מספר שנהג לצלם ולערוך סרטונים למשפחה ולהקרין אותם בימי שישי. הוא זוכר היטב את המקום שתפסה בחייו."מוזיקה זה סוג של מקום לברוח אליו, כשחזרתי מבית הספר הייתי שם מוזיקה והייתי מרגיש כאילו אני בעולם אחר".

איך אתה מרגיש עם זה שאתה יוצר מוזיקה וזוכה בפרס כשאתה עצמך לא מנגן ולא שר?
"האם אני חושב שצריך לקחת מוזיקה של AI ברצינות? לא. ולכן השיר שלי התמודד לשיר הוויראלי של השנה. לא שאני מוריד ממקומו, אבל אני באופן אישי לא אשמע מוזיקה של AI".

אז איפה כן יש למוזיקה כזאת מקום?
"נגיד בפרסומות, בדברים פחות רציניים. אבל אם שיר ב-AI שיתמודד על שיר השנה, בזמן שיש מפיקים שעבדו על שיר, זה בעיניי חוסר כבוד לאנשים שבאמת עובדים ולמדו את המקצוע הזה".

זו תשובה מפתיעה מצד מי שהגיע להישגים בעזרת הכלי הזה עצמו. מבחינת ליעד, הבינה המלאכותית היא כיום כלי נגיש ליצירה, אבל לא מהווה תחליף לידע ולמיומנות שהוא מקווה לרכוש בעתיד. בינתיים, האלבום הבא שלו כבר כתוב. "אני כל הזמן אוהב לכתוב, אז אני מאמין שכל הזמן אני אצור", הוא מספר.

היית רוצה להעמיק בתחום ולעבוד על מוזיקה עם אומנים ומפיקים?
"כן, החלום שלי זה מוזיקה, יצירת תוכן ואני חושב שהבינה המלאכותית לא יכולה להחליף את זה בסופו של דבר. אני מקווה שייצא לי באמת לעשות שיתופי פעולה עם אומנים. החלום שלי זה להגיע לאומנים במוזיקה הישראלית, אני רוצה להחזיר את הפופ לארץ".

מה חסר לך בפופ הישראלי היום?
"אני מרגיש שהכתיבה לא אותנטית, קצת מבוגרת. אני מרגיש שצריך קצת אותנטיות, כמו בחו"ל, אבל אני חושב שמאז 7 באוקטובר הפופ כאן כמעט ולא קיים".

מה לדעתך השתנה מאז?
"אנשים התחזקו מבחינת הדת, יש הרבה פופ אמוני שכרגע זה כביכול מה שמעניין יותר. זה אלוהים, והדת, ושמירת צניעות. לכל דבר יש את המקום שלו, אבל צריך גם קצת את הקלילות, את מה שהיה לפני, את הכיף, כי היינו טובים בזה. לפני 7 באוקטובר הייתה תקופה מצוינת למוזיקה הישראלית. אני חושב שקצת צריך להחזיר את זה, בשביל העם שלנו, שיפסיק להיות כל כך כבד גם".

נדמה שהקלילות הזאת היא לא רק העדפה מוזיקלית עבור ליעד, אלא גם גישה לחיים. "אני מרגיש שאני עוד ילד. הבעיות שלי לא כאלה גדולות. באותו זמן הן מרגישות גדולות, אבל הן לא באמת גדולות. אחרי דקה, חמש דקות, אני עובר הלאה וממשיך לדבר הבא", הוא מודה.

גם את היציאה שלו מהארון הוא מתאר באותו האופן. "תמיד הייתי מחוץ לארון עם חברים שלי, יצאתי רק לפני ההורים וזה גם היה פיס אוף קייק". זו הסיבה שגם כאשר הוא כותב על חוויה כואבת של מישהי מסביבתו, הוא מבקש להפוך אותה לשיר קליל שישמח מישהו ברחבה.

ליעד מדבר בהערצה על האומנים שעליהם גדל. ריטה, דנה אינטרנשיונל ועופר ניסים נמצאים בראש רשימת היוצרים שהוא חולם לכתוב להם. כששאלתי אם ההצלחה הזאת הייתה חלק מתוכנית או התרחשה במקרה, הוא ענה: "פשוט הייתי אני, פשוט העברתי את התחושות שלי, אז בסוף זה תפס, איכשהו".