"סוגרים לנו את כל המקומות, חייב להיות מרחב שלסביות יכולות להיפגש ולהכיר"

אחרי כמעט שני עשורים שבהם הפך "לסבית קטלנית" לפסטיבל הקולנוע הלסבי המרכזי בישראל, המארגנות חוזרות השנה עם פורמט חדש לחלוטין. במקום עוד הקרנה חגיגית שתגרום לכן להסתתר מהאקסית ברחבי הסינמטק, הפעם הן משאירות את המסך בצד ומזמינות את הקהל למפגש חי, הומוריסטי וחד־פעמי, "מילים ומעשים", שיתקיים ביום חמישי הקרוב במרכז הגאה בתל אביב, "שכבר מזמן הפך לבית שלנו", כפי שהן מתארות. לדבריהן, הרצון היה לייצר ערב שהוא גם פאן וגם מרחב בטוח, כזה שמחזיר לקהילה מקום להיפגש אחרי תקופה שבה נדמה שכל המקומות פשוט נעלמים.

אחרי 18 שנים של לסבית קטלנית, החלטנו שמה שכולנו צריכות השנה זה קצת לצחוק ולהשתחרר אחרי התקופה הארוכה והקשה שעברנו כולנו", אומרת ענת ניר, אחת ממייסדות הפסטיבל. "אנחנו מתרגשות מאוד ומחכות לפגוש את כולן באירוע התרבות המרכזי של השנה". מבחינתן, זה לא רק שינוי פורמט - זו אמירה. אחרי שנים של קולנוע שמביט מבחוץ, הגיע הזמן לדבר מבפנים.

מאחורי היוזמה עומדת גם רז שפירא, המנהלת האמנותית של הפסטיבל. "בשנה שעברה ניסינו פורמט קיץ לרגל הפרייד, ראינו כמה המפגש עצמו חסר לקהילה. השנה רצינו למתוח את גבולות המפגש עוד יותר. פנינו ללסביות שאנחנו אוהבות ומעריכות וביקשנו מהן לדבר על איזה מין לסביות הן. ההנחיה הייתה: הכל הולך. הן לקחו את זה למקומות מצחיקים, פוליטיים ומרגשים".

כששאלתי את שיר פופוביץ׳, שחקנית, יוצרת תוכן ואחת המשתתפות באירוע שאותו תנחה אביה פרחי, על המסגור של ההומור הלסבי היא השיבה: "כמו כל זוגיות לסבית, גם השאלה שלך מורכבת. אבל אם את שואלת אותי? זה כמו סרטון טיקטוק - קצר, מהיר, ולפני שהבנת מה קורה זה נגמר. זו בכללי גם ההגדרה של הדור שלנו בכל הנוגע לזוגיות".

אז מה זה בעצם אומר על ההומור שלנו?
"הוא מוגדר לפי החוויה הלסבית התל אביבית, עם דברים שכולנו מכירות ומילים כמו בית אריאלה, שחורי, הסאפה... למעשה מקומות שאת הולכת אליהם כדי לפגוש אנשים שאת לא רוצה לפגוש אבל גם קצת כן. גם באירוע הזה הרי כולנו צוחקות על אקסיות וככל הנראה גם נראה כאלה באותו הערב. בסוף יש גם הרבה סוגים של לסביות, ההנחיה שכל אחת מאיתנו קיבלה הייתה להגדיר 'אני לסבית ש…' כל אחת יכולה לקחת את זה למקום שלה - בין אם זה פוליטי יותר, מדבר על מערכות יחסים שהן לא בהכרח עם נשים, אפילו כאלה שאומרות אני לסבית שהן לא באמת לסביות".

אז איזה טיפ יש לך לתת למישהי שתפגוש את האקסית בערב הזה?
"לא צריך להתעלם. הרי שתיכן רואות, וכולנו רואות שאתן רואות. אז פשוט תגידי שלום. השלום מתחיל בתוכנו".

לדברי שפירא, החשיבות של האירוע חורגת מהבידור. "סוגרים לנו את כל המקומות". מאחורי המשפט עומדת מציאות ברורה: בשנים האחרונות נסגרו "שפגאט", ו"לילה בר" שני מוסדות מרכזיים בחיי הלילה הגאים בעיר שהיו פעילים לאורך שנים. עם זאת ישנם ליינים שעדיין פעילים כמו טופלס, ערב לסביות בקולנוע יפו והמסיבות של וונוס ומרקורי.

"חייב להיות לנו מרחב שבו לסביות יכולות פשוט להיות, להיפגש, להכיר, לצחוק. זו הדרך שלנו ליצור תרבות לסבית נגישה, בגובה העיניים, מקום שבו אפשר לצחוק על מערכות יחסים, נושאים שהם טאבו ורגעים שמצחיקים רק את מי שחי את החוויה מבפנים. והחלק הכי חשוב - להצליח לזהות מאצ'ים מהטינדר בווייב קצת פחות מלחיץ מבית אריאלה". היא מוסיפה שבחרו במרכז הגאה בדיוק בגלל זה: "חלל שמזמין להישאר, לדבר, לשהות".

מעבר לאירוע הנקודתי, המארגנות רואות בזה גם התחלה של משהו רחב יותר. אחרי שנים שבהן חיי הלילה הלסביים בתל אביב הלכו והצטמצמו, הרצון הוא לבנות מחדש מרחבים קבועים ולא רק מסיבות, אלא גם תרבות חיה. מבחינתן, מילים ומעשים הם ניסיון לייצר מודל חדש של מפגש: כזה שלא תלוי בבר אחד שנפתח ונסגר, אלא בפלטפורמה קהילתית שיכולה לגדול, להתרחב ולהתקיים לאורך זמן. הרעיון הוא להביא עוד ערבים, עוד פורמטים ואולי בעתיד אפילו סדרת אירועים או פסטיבל משולב: כל מה שיחזיר לקהילה את המקומות שהלכו לאיבוד אבל בגרסה עכשווית, פתוחה ונגישה יותר.

האירוע "מילים ומעשים" יתקיים במרכז הגאה בגן מאיר בשני סבבים: 18:30 ו־20:30 עם די־ג’יי לושי שתנגן בחצר לפני ואחרי המופע. כמות הכרטיסים מוגבלת.