"מאז 'הכוכב הבא' המון חתיכים מתחילים איתי באינסטגרם, זה מאוד בריא לאגו"

בעונה האחרונה של "הכוכב הבא של ישראל לאירוויזיון" הגיע גון הלוי, מתמודד בסגנון שלא רואים כמעט בתוכנית. כזה שבא מעולם המוזיקה הקלאסי ואחרי שלמד תואר ראשון בשירת אופרה בניו יורק והופיע כזמר ופסנתרן - הבין שהחלום שלו בעצם שונה לחלוטין. "ההשתתפות בהחלט גרפה הרבה תשומת לב. זכיתי להמון אהבה. אנשים שאני לא בקשר איתם כבר 15 שנה פתאום צצו ושלחו הודעות מרגשות", הוא מספר. "והכי נעים - כל החתיכים שמתחילים איתי באינסטגרם. מונוגמיה זה מהמם אבל אין ספק שפלרטוטים זה מאוד בריא לאגו".

איך אתה מרגיש את ההבדל בקריירה שלך מאז?
"ההבדל הוא בעיקר בכמות הקהל ובכמות ההופעות. פריים טיים זאת חשיפה היסטרית וזה נותן בוסט לקריירה ללא ספק. לא היה לי חשש להכניס שפה זרה למיינסטרים. אני מכיר את השפה שלי, אוהב אותה וגאה בה מאוד. ידעתי שיש מי שיאהב ויש מי שלא וזה ממש סבבה".

בימים אלו משיק הלוי - פסנתרן, מלחין, מעבד וזמר ישראלי המשלב בין סגנונות קלאסיים לעכשוויים - את האלבום "פסקול ילדות". האלבום כולל בגרסה אופראית קלאסית לשירי ארץ ישראל הישנה (כמו "השיר על הארץ", "הבלדה על חדווה ושלומיק", "ילדים של החיים", "הילדה הכי יפה בגן", "ברית עולם" ועוד) בעיבודים תזמורתיים עם סימפונט רעננה. עם שיריו הוא מבצע סדרת הופעות עם 40 נגנים ברחבי הארץ בשנתיים האחרונות.

מה היה הרגע שבו הבנת ששירי ארץ ישראל הישנה הם חומר גלם מושלם לעיבוד אופראי?
"המוזיקה הישראלית הישנה לא דומה לשום דבר שמתרחש היום, זה ז׳אנר שהוא כמו קפסולה של זמן. ה-15 שירים שבסוף נכנסו לליין-אפ של המופע אלה שירים שהרגשתי שממש בא לי להושיב אותם על הטעם המוזיקלי שלי. פשוט לקחתי קלאסיקות שאני נורא אוהב והעברתי אותן דרך הוורידים שלי".

איך בוחרים שירים כל כך אייקוניים, כשאתה יודע שכל שינוי קטן בהם מיד מעורר תגובה אצל הקהל?
"כשאתה נוגע בקלאסיקות זה כמובן מעורר משהו בקהל. יש שהרימו גבה, ועד היום אחת לכמה הופעות מחכה לי מייל זועם ממישהו בקהל שלא מבין איך הרשיתי לעצמי לשנות הרמוניה באיזה רגע בשיר. זה קיבעון לגיטימי ומי שמעוניין ללכת למופע מחווה לאריק איינשטיין ולשמוע זמר עושה חיקוי של אריק – שייהנה, אני פחות בקטע. כשאני הולך לראות הופעה אני לא מצפה שהאמן יהיה כלי תיווך אנמי וחסר עמוד שדרה לאמן אחר".

איזה שיר באלבום מחובר הכי חזק לילדות הפרטית שלך?
"יש הרבה, אבל 'ברית עולם' כנראה עומד בראשם. מתי כספי ז"ל הצליח לפצח שם משהו שהוא מפתח מדויק ללב של כולנו".

הלוי חזר לארץ לפני 6 שנים עם תחילת הקורונה אחרי 7 שנים של לימודי אופרה בניו יורק והופעות ברחבי ארצות הברית. "זה היה סרט די טרגי. מעבר לזה שבניתי שם קריירה בתחום המוזיקה קלאסית, חיית והתפרנסתי - הייתי בזוגיות מהממת שנמשכה חמש שנים. אחרי משבר גדול בתוכה החלטתי להיפרד ועזבתי את הבית. שבוע אחרי כן הקורונה הגיעה והעיר נטרפה. יצא שבשבוע אחד איבדתי הכל: את הזוגיות שלי, את הדירה היפה שלי בהארלם, כל מקורות הפרנסה שלי מתו וכל החברים שלי עזבו את העיר. הרגשתי שהעולם משתגע. פתאום הבנתי שהפרק הזה בחיי שנקרא 'ניו יורק' נגמר, אני חוזר לארץ ובונה הכל מחדש".

למדת במוסדות אופרה מובילים והופעת בעולם. מה גרם לך דווקא להתרחק מעולם האופרה הקלאסי?
"העולם הקלאסי מושך אותי מאוד עד היום, אני רואה אופרות בארץ ובעולם, יושב באולם ומתרגש עד דמעות. אבל זו לא קריירה שאני מאחל לעצמי. הייתי שם, ניסיתי את זה, הרגשתי איך זה להיות זמר אופרה שטס בעולם ועושה רסיטלים ואופרות באולמות מפונפנים. איכשהו זה לא הצליח לרגש אותי מספיק. במוזיקה קלאסית החוקים מאוד ברורים: 'זה הז'אנר, ככה שרים את זה, תיצמד לתבנית ותסתום'. זה פחות בא לי בטוב. אני צריך את החופש לשנות, למרוד במוסכמות, לעשות מוזיקה בדרך שלי".

היה לך חשש מהתגובות לשינוי?
"בתחילת הדרך אני זוכר שחששתי מהתגובה של הקהל ובוודאי מהתגובה של היוצרים. עם הזמן למדתי להירגע. אולי כי הבנתי שהקהל מקבל, אולי כי היוצרים עצמם הגיעו להופעות וגרמו לי להרגיש בשיחה שאחרי שהם אוהבים את מה שאני עושה. אבל יותר מזה, כנראה שהגעתי לשלב הזה שבו פחות אכפת לי ממי ששונא ואני יותר יוצר עבור מי שאוהב".

במקביל לפרויקטים המוזיקליים שלו הלוי הקים את פרויקט 'מפתח סול' שבו הוא נותן לאנשים שמתמודדים עם פוסט-טראומה על רקע שירות צבאי את האפשרות להישען על מוזיקה במסע לשיקום וריפוי. "הכוח של מוזיקה מטורף לחלוטין. יש בה את היכולת להמיס מכאובים ולנקז אותם החוצה מהגוף. המטרה היא להעניק להם כל מה שניתן כדי להנעים, להרגיע את המכאוב ובעיקר לתת לגיטימציה מוחלטת לכל מה שהם מרגישים. מוזיקה זו דרך מצוינת להגיע לשם", הוא מספר.

אתה ובן זוגך עומר בתחילתו של תהליך פונדקאות בארה"ב. יש חיבור בין העיסוק בילדות באלבום לבין המחשבות על הורות שבדרך?
"אני מודה שבתוך התהליך הארוך הזה עוד קשה לי לראות את הסוף שלו ואת עצמי מחזיק בילד שלי. ברור לי שאני ארצה להשמיע לו כל שיר וכל יצירה שמרגשים אותי, אבל זה עוד רחוק נורא".