עוד לפני ה"מטריקס": הסרט הלסבי הנועז שעשה היסטוריה

3 שנים לפני שעשו היסטוריה עם "מטריקס", ובדיוק לפני 30 שנה, יצא לבתי הקולנוע סרטן הראשון של האחיות וואשובסקי מ-1996 "קשורות". הוא נעשה בתקציב נמוך, אך זכה להצלחה ביקורתית והפך עם השנים לסרט קאלט.

הסרט נע בהצלחה בין כמה ז'אנרים קולנועיים: סיפור אהבה, סרט אקשן, פילם-נואר, ומותחן ארוטי שהיה ז'אנר מנצח בשנות התשעים. ויולט (ג'ניפר טילי) היא חברתו של המאפיונר סיזר (ג'ו פנטוליאנו) אתו היא חיה בדירה מפוארת בניו יורק. במעלית, היא פוגשת את קורקי (ג'ינה גרשון), אסירה משוחררת שמשפצת את הדירה הצמודה בשירותו של בוס במאפיה.

המפגש במעלית מסמן ויזואלית ותמטית את ההבדל בין שתי הנשים. ויולט, שקרויה על שם פרח, היא "נשית" ומינית. היא חברתו של הגנגסטר, שבדרך כלל יש לה תפקיד קישוטי בלבד. זה התפקיד שאותו היא משחקת מול סיזר ושאר הגברים הקשוחים שסביבו. לעומתה, קורקי היא ה"דייק", הלסבית הקשוחה והמקועקעת שעוסקת במקצוע "גברי".

המשיכה ביניהן ברורה מהרגע ששתיהן מופיעות על המסך. רק סיזר לא מבחין בכך כי אינו חושב על בת זוגו כבעלת פוטנציאל קווירי. כך, אפילו כאשר הוא רואה את קורקי בדירה שלהם, הוא טועה בתחילה לחשוב שזהו גבר, אבל כשמתברר לו שזו אישה הוא אינו חושד בדבר.

הסרט נפתח בסצנה שבה רואים את קורקי קשורה עם חבל בפיה, ומשם חוזר אחורה לדרך בה הגיעה למצב הזה. שם הסרט באנגלית הוא Bound שמשמעותו אכן "קשורה" או "קשורות" אבל גם מרמז על משהו שחייב לקרות (It's bound to happen). הקשר בין שתי הנשים הוא משהו ש"חייב" לקרות והדבר ברור מהפגישה הראשונה ביניהן במעלית, כשהגבר ביניהן.

העלילה סובבת סביב סכום כסף גדול שאותו מתכננות ויולט וקורקי לגנוב מתחת לאף של סיזר. הכסף הזה מגואל בדם, ליטרלית ופיגורטיבית. סיזר מביא את הכסף לדירה כשהוא ספוג בדם של המאפיונר שנרצח כי הערים על הבוסים שלו. הוא רוחץ את הכסף ותולה אותו לייבוש ומגהץ אותו. כך משחק הסרט עם המושג של הלבנת כספים, הפיכת הכסף ה"מלוכלך" למשהו "נקי". כשהן דנות בתוכנית, אומרת קורקי שלתכנן גניבה זה כמו לתכנן סקס. ככל שמתכננים יותר, נדלקים יותר. היא מוסיפה שהיא יכולה לשכב עם מישהו שרק פגשה, אבל בשביל לגנוב ביחד, היא צריכה היכרות אינטימית יותר.

הסרט מקשר בין האינטימיות המינית שנוצרת בין שתי הנשים, לבין הקשר לביצוע הגניבה, שהיא הדרך שלהן לעצמאות מהעולם הגברי שבו הן לכודות. הארוטיקה ב"קשורות" מתחילה הרבה לפני שהבגדים יורדים: במבטים שמתעכבים, בקול המלטף של ויולט ובידיים של קורקי, שתיקון צנרת הופך אצלן למעשה של פיתוי. כשהשתיים מגיעות למיטה, המצלמה מעניקה מקום למגע, לתשוקה ולעונג שלהן והסקס הופך לבסיס לאמון שעליו תיבנה המזימה המשותפת.

כדי לדייק בייצוג המיניות הלסבית נעזרו האחיות ווצ'אוסקי בסופרת ובמחנכת המינית סוזי ברייט כיועצת. התוצאה הייתה נועזת גם משום ששתי הנשים מקבלות את הזכות לרצות, ליזום וליהנות, בלי שהתשוקה שלהן תסתיים בעונש. דווקא החיבור בין המיניות לרגש עורר קושי מול ועדת סיווג הסרטים האמריקאית. תנועה של ידה של ויולט לאורך הירך של קורקי, הייתה בין הדברים שאיימו להוביל ל סיווג לבני 17 ומעלה והאחיות נאלצו לשנות את הסצנה כדי להוריד את הדירוג המחמיר.

כפי שראינו מאז בסרטים רבים, הצופים רואים את תכנון הפשע המושלם וברור שמשהו ישתבש. ואכן כך קורה. קורקי, שישבה בכלא, היא המומחית בעוד ויולט נראית תמימה לעומתה. אבל ויולט היא זאת שיצרה את הקשר עם קורקי, ולפי המוסכמה הקולנועית, נוצר חשד אצל הצופים שהיא עומדת לבגוד בה ולקחת את הכסף לעצמה.

ויולט היא ה"פאם פאטל", האישה הקטלנית והמינית שמשתמשת במיניות שלה כדי לפתות גברים ונשים כאחת. הסרט חותר תחת הציפייה הזאת ומראה שהאהבה בין שתי נשים היא כוח חזק לא פחות מאהבה בין גבר לאישה. זהו סרט שמתרחש רובו ככולו בחללים סגורים. הדירה המסוגננת של סיזר ו-ויולט שמעוצבת בשחור ואדום, שני הצבעים הדומיננטיים בסרט, ולעומתה, הדירה המוזנחת אותה משפצת קורקי. שתי הדירות צמודות זו לזו, וחלק ניכר מהמתח נובע ממה שאפשר לשמוע בין הקירות. גם שיחות טלפון גורליות בין שתי הנשים מרכזיות ליצירת המתח.

זהו סרט מסוגנן מאוד, שבו אפילו כבל טלפון המוביל בין שתי הדירות הופך לאפקט ויזואלי מרהיב. גם האלימות המדממת כאן היא מסוגננת ומעוצבת מאוד, כולל ברגע המכריע (ספוילר למי שטרם צפה) שבו ויולט יורה והורגת את סיזר, תוך שהיא מטיחה בו את האמת. הוא לא באמת מכיר אותה ויודע למה היא מסוגלת.

קשה שלא לצפות שוב בסרט ממרחק השנים ולפרש אותו על רקע השינוי המגדרי שעברו צמד היוצרות, ששנים לאחר הסרט עברו תהליך התאמה מגדרית. האם הסיפור הזה על אהבה נשית ייצג משהו חבוי שאחר כך יצא לאור גם בחיים האמיתיים? הסרט מציג גרסה פוסט פמיניסטית של אחווה נשית. משפט הסיום הוא: "יודעת מה ההבדל בינינו? גם אני לא". שתי הנשים מצליחות, כל אחת בדרכה, להערים על העולם הגברי ולצאת ממנו כשידן על העליונה. בראיה רטרוספקטיבית, שיוצאת מגבולות הסרט אל המציאות, זהו אולי גם סיפורן של יוצרות הסרט.

הסרט "קשורות" יוקרן בהקרנה מיוחדת בפסטיבל הבינ"ל לקולנוע גאה לכבוד 30 שנה לצאתו ביום שני 26 באוקטובר בשעה 22:00 בסינמטק תל אביב.