בימים אלו דנים בוועדה למינוי שופטים בעשרות שמות של משפטנים המתמודדים על ארבעה כיסאות חשובים בבית המשפט העליון. כתמיד, גם הפעם מלאכת הבחירה טובעת בכותרות בעיתונים, שחלקן משמשות כמניפולציה טקטית בידי מושכים בחוטים ואחרות נועדו לשרת מטרות פוליטיות של אלו המזהים הזדמנות לעוד כמה לייקים במחוזות וירטואליים.

>> טרנסג'נדרית בת 8 שינתה חוקים של מדינה שלמה

>> הטרור שהוביל לעוד התאבדות בקהילה הגאה בישראל השבוע

ובכל זאת, אם מנטרלים את רעשי הרקע ומתמקדים בעיקר, יש לומר כי מתנהל לפנינו דיון ציבורי חיוני מאין כמוהו. 15 שופטי העליון מהווים את שומרי הסף האחרונים במדינה דמוקרטית, בכל הנוגע להגנה על זכויות אדם בכלל, ועל מעמדם וזכויותיהם של המיעוט בפרט. הגנה על זכויות מיעוט אינה יכולה להתרחש, אלא ממקום עמוק של הבנת מיקומו החברתי, מאפייניו, צרכיו, הנרטיב והפסיכולוגיה שלו - כמיעוט.

מאז קום המדינה ועד היום, הפסיפס החברתי המרכיב את ביהמ"ש העליון עבר שינוי משמעותי ומבורך. אין זו עוד שעתם הבלעדית של הגברים החילונים האשכנזים. לאט לאט חדרו יותר חובשי כיפות להיכל הצדק. לאחר מכן, נוספו שופטים מזרחים, וכעבור זמן נוסף נשים, וערבים, והנה אנו ניצבים כאן היום, כאשר שופטי ביהמ"ש העליון מייצגים, בדמותם ובתרבותם, תמהיל אנושי הפרוש על כל הקשת הדמוגרפית ומסוגל לבטא ולהבין מצוקות ודיכוי, הדרה ונידוי.

זר לא יבין זאת

אבל רגע, בואו נעצור את ההתלהבות. אנחנו עדיין לא שם. עוד קצת, ונגיע ליעד, אולם יש לנו עוד כברת דרך. זה יקרה, כשאל הנבחרת של שופטי העליון יצטרף להט"ב. למען הסר ספק – להט"ב מוצהר. או אז, נוכל להגיד שהגיענו וקיימנו את מצוות הייצוג השוויוני וההולם.

עו"ד איריס שינפלד (צילום: אילן ספירא,  יח"צ)
שינפלד. "שופטים הטרוסקסואלים לא יוכלו להבחין בדקויות המסתתרות מאחורי התיק" | צילום: אילן ספירא, יח"צ
סוגיות משפטיות העולות מהתפתחויות חברתיות הכרוכות ביציאתם של הומואים, לסביות וטרנסג'נדרים מהארון ובהקמתם תא משפחתי "חדש" – מציפות את בתי המשפט לענייני משפחה. חלק מסוגיות אלה מגיע לבית המשפט העליון, בשבתו כערכאת ערעור וחלק אחר מגיע לעליון בשבתו כבג"ץ. לעתים מדובר בסוגיות הנובעות מהורות שאינה גנטית ומחוקי אימוץ של מדינות זרות האוסרות אימוץ בישראל על ידי הורים בני אותו מין, ולפעמים מהליכי אזרוח של מי שאינם יכולים להירשם בישראל כהורים, מאחר וילדיהם אינם נושאים את המטען הגנטי שלהם.

כל אלו ועוד סוגיות רבות ומגוונות אחרות, נוגעים בעצבים העדינים והחשופים ביותר, המערבבים את הזכות הבסיסית ביותר להורות ולהקמת משפחה עם הלהט"ביות. בל נטעה, להט"בים בישראל מודל 2016 הם עדיין מיעוט, לעתים נרדף, שנלחם עד עצם היום הזה על מקומו הלגיטימי בחברה הישראלית. שופט או שופטת הטרוסקסואליים, מוכשרים ככל שיהיו, לא יבינו זאת. לעולם הם לא יוכלו להבחין בדקויות המסתתרות מאחורי התיק שמתנהל בפניהם ולקבל החלטה עקרונית בעניינו, הנשענת על היכרות עמוקה, מבפנים, עם המיעוט הלהט"בי, על כל הרגישויות הנגזרות מכך, שרלוונטיות למתן הכרעות שיפוטיות בעלות השלכות רחבות.

ואם הטיעון היחיד שיש נגד הצורך במינוי להט"ב הוא מחסור בשופטים הומואים ולסביות בבתי המשפט המחוזיים, תואיל נא הוועדה למינוי שופטים ותאתר את המועמד או המועמדת המתאימים מספסלי האקדמיה או מהפרקטיקה הפרטית. 

איריס שינפלד היא עורכת דין מומחית לדיני משפחה

>> 8 ילדים טרנסג'נדרים מהפכנים שמשנים את העולם

>> הסלבס הגאים מציגים: 12 הרומנים המסעירים של 2016