מגיע לכם: הזכויות שלא הכרתם ללהט"בים במקום העבודה

אני לא מחוץ לארון בעבודה. יש לי בכלל חובה לספר?

לא. הנטייה המינית או הזהות המגדרית הן עניין פרטי לחלוטין. לעובד אין שום חובה לשתף את מקום העבודה במידע הזה, ולמעסיק אסור לדרוש אותו. גם כאשר עובד בוחר לחשוף מידע אישי לצורך מימוש זכויות מסוימות, כמו זכויות הורות או זכויות הקשורות לבן או בת הזוג, על מקום העבודה לשמור על פרטיותו ועל סודיות המידע.

מתי "זו רק בדיחה" במשרד כבר יכולה להפוך לבעיה משפטית?

לא כל הערה אפשר לפטור ב"צחקנו". "בדיחות", כינויים מעליבים, שאלות חודרניות על החיים האישיים או יחס שונה כלפי עובד או עובדת להט"ב עלולים במקרים מסוימים להיחשב להטרדה או להתנכלות. למעסיק יש אחריות לוודא שסביבת העבודה נשארת מכבדת ובטוחה לכולם. מעבר לפגיעה האישית, במקרים מסוימים אפשר להגיש תביעה נגד המטריד ולעתים גם נגד המעסיק אם לא טיפל במקרה כראוי.

אפשר להפלות עובד גם בלי להגיד מילה על הנטייה המינית שלו?

כן. בתי המשפט בוחנים לא רק מה נאמר, אלא גם מה קרה בפועל. לכן גם אם אף אחד לא אמר אמירה מפלה באופן מפורש, החלטות או התנהלות שפוגעות בעובד בגלל נטייתו המינית או זהותו המגדרית עשויות להיחשב לאפליה אסורה.

מה הטעות הכי נפוצה שמעסיקים עדיין עושים מול עובדים מקהילת הלהט"ב?

אחת הטעויות הנפוצות היא להתייחס ל"התבדחויות" או לאמירות אגביות כאל משהו לא מזיק. בפועל, גם אמירות כאלה עלולות לפגוע בעובד ולחשוף את המעסיק לאחריות משפטית. לכן לא מספיק לאסור אפליה על הנייר - צריך להציב גבולות ברורים ולטפל בכל תלונה ברצינות.

עובד טרנס ביקש שיפנו אליו בשם חדש. מה החובות של מקום העבודה?

מקום העבודה צריך לכבד את הבקשה ולפעול לכך שהפנייה לעובד תהיה בהתאם לשמו ולזהותו. בפועל, כדאי לעדכן את השם במערכות הפנימיות ככל האפשר, להנחות מנהלים ועובדים לכבד את אופן הפנייה המבוקש ולטפל ברצינות בכל חריגה. ככלל, התעקשות להשתמש בשם או בלשון פנייה שהעובד ביקש שלא להשתמש בהם עלולה להיחשב התנהלות פוגענית ואף לחשוף את מקום העבודה לטענות משפטיות.

הורות להט"בית: אילו זכויות בעבודה אנשים הכי נוטים לפספס?

רבים חושבים שהשאלה המרכזית היא חופשת לידה, אבל בפועל יש זכויות נוספות לאורך כל הדרך - החל מטיפולי פוריות, דרך אימוץ ופונדקאות ועד הכרה בבן או בת הזוג לצורך מימוש זכויות הוריות. לא פעם הבעיה היא לא החוק עצמו, אלא חוסר היכרות עם הזכויות הקיימות.

אנחנו בתהליך פונדקאות. אילו זכויות מגיעות לנו בעבודה?

כבר במהלך ההליך עצמו עשויות לקום זכויות מסוימות, ובהן היעדרויות לצורך פגישות ובדיקות הקשורות לתהליך. במקרים מסוימים קיימות גם הגנות תעסוקתיות שונות, בהתאם לשלב ההליך ולנסיבותיו.

פונדקאות בחו"ל: הזכויות בעבודה נשארות אותו דבר?

בשנים האחרונות בתי הדין הרחיבו את ההגנות גם להליכי פונדקאות המתבצעים מחוץ לישראל, אף שלשון החוק מתייחסת לפונדקאות בישראל בלבד. כיום קיימת הכרה רחבה יותר בכך שהזכויות וההגנות הרלוונטיות צריכות לחול גם על הורים מיועדים העוברים פונדקאות בחו"ל (ובכלל).

אילו הטבות או זכויות חייבות לחול גם על בני זוג מאותו המין?

אם מקום עבודה מעניק הטבות לבני זוג, הוא נדרש לעשות זאת באופן שוויוני. הדבר יכול לכלול הטבות לבני זוג, זכויות משפחתיות, מדיניות רווחה וזכויות נלוות אחרות וזאת בהתאם לפסק הדין המכונן משנות ה-90, הלכת דנילוביץ', שבו קבע בג"ץ כי אי-מתן זכויות לבן זוג מאותו המין היא אפליה אסורה וכן בהתאם לפסקי דין מאוחרים יותר בנושא.

בן או בת הזוג שלי במילואים. יש זכויות שכדאי להכיר במקום העבודה?

כן. החוק כיום, לאחר "חקיקת שגיא גולן", אינו מבחין בין בני זוג הטרוסקסואלים לבני זוג מאותו המין בכל הנוגע לזכויות ולהקלות הניתנות לבני זוג של משרתי מילואים. הזכויות חלות באופן שווה, בכפוף לתנאים הקבועים בדין.

אילו זכויות של עובדים בקהילת הלהט"ב הכי מפתיעות אנשים כשהם מגלים עליהן?

הרבה אנשים מופתעים לגלות שהזכות לשוויון לא מסתכמת רק באיסור אפליה בקבלה לעבודה או בפיטורים. היא כוללת גם קידום, תנאי עבודה, יחס מצד מנהלים ועמיתים, הכרה בבן או בת הזוג והזכות לסביבת עבודה מכבדת. כך למשל, בתי המשפט כבר פסקו פיצויים במקרים שבהם עובדים להט"בים ולקוחות טרנסים זכו ליחס פוגעני או לפנייה חוזרת בלשון מגדרית שלא תאמה את זהותם.

מה היה השינוי הכי משמעותי בזכויות להט"ב בעבודה בעשור האחרון?

אם צריך לבחור שינוי אחד, זו ההכרה הרחבה יותר במבנים משפחתיים מגוונים ובזכויות הוריות. בשנים האחרונות עברנו ממצב שבו השיח התמקד בעיקר באיסור אפליה, למצב שבו דיני העבודה מכירים יותר ויותר בזכויות של זוגות חד-מיניים, הורים מיועדים ואנשים על הקשת הטרנסית ודורשים ממעסיקים להתאים את סביבת העבודה למציאות החיים הזו.

איזה מיתוס על זכויות להט"ב במקום העבודה אתה פוגש הכי הרבה?

שהמאבק כבר הסתיים ואין יותר אפליה. בפועל, למרות ההתקדמות המשמעותית שחלה בשנים האחרונות, עדיין קיימים מקרים של אפליה גלויה וסמויה וחלק מהזכויות כלל לא מוכרות לעובדים ולמעסיקים. לכן התחום ממשיך להתפתח כל הזמן דרך פסיקה, חקיקה ושינויים חברתיים.

הכותב הוא עו"ד עידן פפר, שותף, מחלקת דיני עבודה ורילוקיישן, גולדפרב גרוס זליגמן.