להט״בים, תרימו את הראש: יש לנו יותר כוח ממה שנדמה

להט״בים, תרימו את הראש. אנחנו מנצחים. אחרי שנים של מתקפות, איומים, קיצוצים בתקציבים וניסיונות להפוך אותנו לשק החבטות של הפוליטיקה הישראלית, הגיע הזמן להסתכל על התמונה המלאה: לראשונה אחרי שנים, יש סיבות טובות להאמין שהמצב הפוליטי של הקהילה הגאה יהיה טוב יותר אחרי הבחירות הקרובות. לא משום שהמאבק הסתיים, ולא משום שאפשר להפסיק לדאוג, אלא משום שמאזן הכוחות מתחיל להשתנות.

הקהילה הגאה כבר אינה קבוצה שאפשר להתעלם ממנה, והציבור הישראלי אינו בהכרח במקום שבו חלק מנבחרי הציבור היו רוצים שנחשוב שהוא נמצא. הנה כמה סיבות טובות לאופטימיות.

הציבור הישראלי תומך בשוויון יותר מכפי שנדמה לפעמים. לפי מחקר של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב שנערך השנה, 74% מהציבור תומכים בשוויון זכויות מלא לקהילה הגאה, ובקרב מצביעי הליכוד התמיכה מגיעה ל-76%. גם בנושאים כמו נישואים אזרחיים והורות גאה נמצאה תמיכה משמעותית בקרב מצביעי המפלגה. אלה נתונים שמפרקים את ההנחה שלפיה זכויות להט״ב הן בהכרח סוגיה שמפרידה בין מחנות פוליטיים. והפוליטיקאים יודעים את זה, ויש להם סיבה טובה לחשוב פעמיים לפני שהם הופכים את הפגיעה בקהילה הגאה למדיניות.

זו נקודה חשובה גם כשמדובר במפלגה כמו עוצמה יהודית, שמנסה לפנות למצביעים מסורתיים וימניים, בעיקר על רקע ביטחון אישי. כשמוביל מצעד הבהמות מבין שרוב הציבור שמצביע למפלגתו מאמין בקידום אקטיבי של שוויון זכויות לקהילה הגאה, מובן שכדאי לו לנסות להלבין את שמו, להגיע ולחבק את בן זוגו של אדיר קדוש ז"ל, אשר נפל בעת מילוי תפקידו כשוטר באגף התנועה. בואו נשים את הדברים על השולחן - בן גביר לא יקדם שוויון זכויות לקהילה הגאה, ואם לא היה צריך להתחשב בעמדת הציבור הישראלי - היינו בצרות צרורות. אבל אנחנו חזקים ממה שנדמה לנו.

מי שבוחר לפגוע בנו צריך לדעת שהבחירה הזאת אינה נטולת מחיר ציבורי או פוליטי. כאשר נתניהו סייע לבצע חיבורים ברשימות הקואליציה לכנסת היה ברור דבר אחד - אבי מעוז הוא סכנה אלקטורלית והציבור הישראלי מתעב אותו. על כל מצביע שמעוז מגייס, כמה מצביעים מתרחקים. כך מפלגת נעם הפנאטית, שהובילה בכנסת הזו חקיקה אקטיבית נגד הקהילה הגאה, לא נכנסה לאיחוד הציונות הדתית ונשארה לבדה בפני מבחן הבחירות. לצד זאת, אחר ששכנע ליברלים רבים בבחירות 2019 שהתמתן, משה פייגלין השמיע לפני ימים אחדים אמירות קשות בגנות קהילת הלהט״ב. בעוד שבוע נראה עד כמה הקיצוניות שלו תעלה לו בקלפי.

גם ביחס לשרה לשוויון חברתי מאי גולן, שקיצצה בתקציבים המועטים של הקהילה הגאה, צריך לומר את הדברים במפורש: לכולנו יש משפחות. 30% מהציבור הישראלי הם משפחות לקהילה גאה ו-30% קולות פחות בפריימריז שווה מקום לא ריאלי ברשימה לכנסת הבאה.

אבל הסיבה המרכזית לאופטימיות שלי אינה אדם כזה או אחר. היא ההזדמנות שנוצרה לקהילה הגאה להשפיע על מדיניות הממשלה הבאה. כבר עכשיו אפשר לזהות חלון הזדמנויות לקידום חקיקה גאה. על חבילת חוקי שגיא לשוויון, לזכרו של רס"ן שגיא גולן שנהרג בקרב בבארי ב-8 באוקטובר 2023 התחייבו כבר מספר ראשי מפלגות. אם הם יעמדו בהתחייבויותיהם להצביע בעד בכל קונסטלציה פוליטית באשר היא, ואם נדע להפוך אותן ללחץ פוליטי עקבי, נוכל להגיע להישגים היסטוריים. הגיע הזמן להפסיק להסתפק בכך שלא יפגעו בנו, ולדרוש שיקדמו אותנו.

אנחנו לא מתחילים מאפס. יש לנו ארגונים בעלי ניסיון, ידע מקצועי, נציגות פוליטית, שותפים מכל רחבי המפה הציבורית, ובעיקר ציבור שתומך בשוויון הרבה יותר מכפי שמנסים לפעמים לגרום לנו להאמין. כל אלה הם נכסים פוליטיים אמיתיים. הם לא מבטיחים ניצחון בכל מאבק, אבל הם מאפשרים לנו להיכנס למערכה מעמדת כוח.

כל זה לא אומר שהמאבק מאחורינו. רחוק מכך. בשבוע האחרון נחשפנו שוב לשנאה שעדיין קיימת בחלקים מהחברה הישראלית, ולמחיר הכבד שהיא עלולה לגבות. על פי דוח הלהט"בופוביה של האגודה למען הלהט"ב מדי שבוע ישנה תקיפה על רקע להט"בופובי, עדיין ישנם נבחרי ציבור קיצוניים שבוחרים להסית ולהשמיע קריאות שמתירות את דמנו, עדיין יש בחלקים מהחברה הישראלית התנגדות עמוקה לזכויות הקהילה הגאה, ועדיין זכויות שהיו צריכות להיות מובנות מאליהן דורשות מאבק. אסור להתבלבל בין אופטימיות לשאננות. אבל אסור גם לתת לפחד לנהל אותנו.

להט״בים, תרימו את הראש. אנחנו לא רק מתגוננים. אנחנו בונים כוח. הבחירות הקרובות הן הזדמנות לתרגם את הכוח הזה לחקיקה, לתקציבים ולזכויות. לא משאירים את השוויון מחוץ לקלפי. הפעם, אנחנו לא רק מצביעים כדי למנוע נסיגה. אנחנו מצביעים כדי להתקדם.

הכותב הוא איציק סלמה, מנהל קשרי הממשל של קואליציית ארגוני הקהילה הגאה