שלוש דוגמאות למצבים קיימים, לא רצויים ולא תקינים:
1. ההורים של דני שומריי מסורת; האחים שלו דתיים חובשי כיפה; והוא גיי בארון. לדעתו, המשפחה לא תקבל אותו אם יודיע להם שהוא בעצם גיי.
2. יניב הוא צייר מחונן מלידה. כבר בגיל 3 זיהו אצלו את הכישרון. אבל אבא אומר שמציור לא עושים כסף. אבא לא מקבל את הכישרון של בנו, וכבר עכשיו הוא מרגיש כישלון גמור.
3. נגה ודורית לא מתאימות. הן כבר יודעות את זה הרבה זמן. אבל יש להן שני ילדים. מה עדיף: להישאר בזוגיות מעצבנת ומאתגרת או להיפרד?
מה בעצם עוצר בעדם מלשנות את דפוס ההתנהגות הזו? את דפוס ההתנהלות הזה? הזמן הוא המשאב המחולק באופן השווה ביותר בין כולנו. לכולנו יש 24 שעות. לא יותר ולא פחות.
ניהול זמן קלוקל הוא סממן של מערכת ערכים לא תקינה, סדר עדיפויות שגוי. זו התעסקות בתפל ולא בעיקר. ניהול זמן קלוקל הוא הבבואה החיצונית של החוויה הפנימית שלנו.
לא לכל גיי יש מערכת ערכים נכשלת או מצליחה. אבל כל מי שיצא פעם מהארון עמד בהתמודדות מול מערכת ערכים ואמונות של מישהו אחר, ולמרות הקונפליקט עמד על שלו.
אחת השגיאות הבסיסיות ביותר בניהול זמן הוא השקעת זמן בדברים לא חשובים. אם כך הוא, נשאלת השאלה, מה גורם לאדם אחד לנהל את זמנו בצורה טובה יותר מאדם אחר? אחת מאמות המידה שעל פיה נימדד ניהול זמן טוב היא התוצאה.
האם התוצאה שלך תואמת את ציפיותיך?
כיוון שאם תוצאות הן טובות או טובות פחות, את זה אנחנו מחליטים - זו היא אמת המידה שלנו:
"איך אני מרגיש ביחס לפעילות שלי ולתוצאה שלי, ביחס לרמת הציפיות שלי מעצמי''
אם כך, מה הקשר בין ניהול זמן ויציאה מהארון?
עכבות רגשיות יוצרות מערכת ערכים פגומה. כאשר אדם אינו מאמין ביכולתו, אינו מאמין בעצמו, מטיל ספק בעצם קיומו, הרי לנו מתכון מצוין להרגשה רעה וחווית חיים לא נעימה. כזו שתגרום לאדם לשפוט את פעילותו ואת תוצאותיו בחומרה.
החלטות אנחנו מקבלים ביחס ישיר לניסיון החיים שלנו. או במילים אחרות ביחס לחוויות החיים שלנו. אם אני מרגיש טוב, אם אני מרגיש בטוח בעצמי ובפעילות שאני עומד לבצע, ההחלטה שלי תהייה מהירה והחלטית. אני לא אחזור בי. אני אוציא לפועל את רצוני באופן מיידי ומהיר. אולם, אם אני מרגיש חסר ביטחון ומטיל ספק בפעילות שאני עומד לבצע, לא אקבל החלטה מהירה ואולי לא אוציא את רצוני אל הפועל כלל ועיקר.
לפיכך מערכת ערכים פגומה וניסיון חיים קשה עשויים לשבש את יכולתו של אדם לקבל החלטות מהירות ואף להוציאן אל הפועל והוא תמיד יחפש אישורים מהסביבה לפני ביצוע.
ביטול עצמי הנובע מחוסר קבלת עצמי כשונה או כיוצא דופן, פוגם בהחלט באופן ישיר בחוויית החיים האינטימית שלי. ככול שאדם נישאר זמן ממושך יותר בארון כך העכבות הרגשיות שלו, וחוסר קבלת העצמי שלו יהיו משמעותיות יותר. האישור שהוא נותן לצרכים האישיים שלו, האינטימיים שלו, האגואיסטים שלו, יהיו תמיד בספק והוא ישאל את עצמו הרבה יותר שאלות מאדם משוחרר ובטוח בעצמו הפועל במהירות ובנחישות.
חווית היציאה מהארון אינה שמורה רק להומוסקסואלים. היא גם חוויתם של אנשים כישרוניים ויצירתיים מלידה שלא קיבלו אישור להיות מי שהם באמת. הם לא קיבלו אישור להביא את עצמם כמו שהם. יצירתיים או מוכשרים ככל שיהיו כמו הומוסקסואלים החבויים בארון, מגיבים לעולם מתוך חוסר קבלה עצמית. ייתכן שהם אינם מרגישים משוחררים לעשות על פי רצונם או צרכיהם באופן משוחרר וספונטני.
זהו מעגל קסמים שחייבים לחתוך אותו. בתהליך היציאה מהארון יש כוח גדול. לכשיחליט האדם לצאת מהארון ויצעד צעדים ראשונים, כוח זה יעזור לו ויעמוד לצדו גם בעתיד במצבים שונים לגמרי, שם יצטרך לעמוד לבדו מול האמת ולקבל החלטות על פי צרכיו ואישיותו. תהליך היציאה מהארון מעמיד את האדם חשוף, פגיע לביקורת או למבטים חודרים וספקניים. מצד שני מקבל האדם אישור מלא להיות מי שהוא ולאט לאט מחזק את ביטחונו העצמי ובונה חיים חדשים.
היציאה מהארון היא כפסיעה ראשונה אל העצמי. אל הלא נודע. אל הרצוי, אל הכמיהה. והיא גם תחילתו של תהליך.
יציאה מהארון היא סגירת מעגל מהצד האחד אולם היא גם תחילתו של תהליך מצדו השני. יכולותיו, תעוזתו, העמידה מול הפחד, העמידה האיתנה, ספיגת הביקורות והספקות יש בהם עוצמה רבה. כאשר עשית את זה פעם אחת, חבויה בך יכולת ועוצמה שבאדם אחר אין וגם כנראה לא תהיה בו.
יציאה מהארון היא כשחרור מעכבות ישנות ומגבילות. עכבות אשר פוגעות פגיעה קשה ביחסו של אדם עם עצמו. יכולת קבלת החלטות והיכולת להוציאן מהרצון אל הפועל תלויות ביחס ישר באופן חשיבתו של האדם ותפיסתו את עצמו ואלו נבנים תוך ובמהלך החיים. אנחנו קוראים לזה ''ניסיון חיים''.
אחת הבעיות המרכזיות בניהול זמן היא חוסר גבולות והפיתוי לעשות משהו אחר ממה שחשוב. צורך סיפוק צרכים מיידי. אולם אם נשנה את המצב ונהפוך את הקערה על פיה נראה שבאדם שיצא מהארון יש כוח רב. הוא כבר היה שם. הוא כבר חווה את זה. הוא כבר יודע מה זה אומר ''לא להקשיב לעצמי''. כפי שעשה כבר בעבר, יוכל גם היום לעשות ולבצע את רצונו. השאלה היא מה הוא סדר העדיפויות של האדם.
כאשר אנחנו בוחנים את המערכת על פיה אנחנו מקבלים את ההחלטות שלנו, יש ביכולתנו לשנות ולעדכן אותה. את מערכת הערכים שלנו ועל סדר העדיפויות שלנו אנחנו מחליטים. אם היינו מקשיבים לקולות של הסובבים אותנו ייתכן שהיינו נשארים עדיין בארון. אולם אם יחליט לבד, על פי מערכת הערכים שלו, על פי סדר העדיפויות שלו, יש בכוחו, של מי שיצא מהארון כוח רב, ובכוח זה יש באפשרותו להוציא מהרצון אל הפועל, ולממש את מאווייו.
אתם שואלים האם יש קשר בין יציאה מהארון ובין ניהול זמן?
ברור שכן, קשר ישיר. אדם המקבל את עצמו היודע להקשיב לצרכיו, יידע גם לשים את עצמו בראש סדר העדיפויות. יידע לנהל את זמנו ביעילות מתוך הקפדה על התמקדות בעיקר. התמקדות בפעולות הרלוונטיות הנחוצות להצלחה ולקבלת תוצאות טובות יותר. בעתיד הוא יידע גם לשמור טוב על גבולותיו, לקבל החלטות ברורות ולהפעיל שיקול דעת השמור רק למי שעמד פעם מול הפחד והשאלה הגדולה ביותר:
"האם יש בכלל ערך לחיים שלי?"
* אסף חליף הוא מאמן אישי מעביר טיפול פסיכו פיזיולוגי. ביום רביעי יעביר הרצאה על "ניהול זמן" לקבלת כלים פרקטיים לשינוי משמעותי ולהגשים מטרות בחיים.
אוויטה, יבנה 31 ת"א | יום רביעי | 20:30 | כניסה חופשית