"הייתי בן 16, הוא בן 37. הגוף שלי לא היה מוכן, זה היה כאב תופת"

זה היה בשנת אלפיים. הייתי נער צעיר בן 16, וכביכול "זה היה בהסכמה". הייתי במצב מבולבל ולא מאוזן רגשית, כולי מאוהב בחתיך השרירי הזה, גבר שהיה בן 37. הוא הזמין אותי אליו הביתה ונורא רציתי להתנשק איתו ולגעת בו.

הוא לחץ עלי גם שנעשה את זה "עד הסוף", נעניתי לו בספקנות כי רציתי לספק אותו, לא רציתי לאכזב אותו, והוא התחיל לדחוף את האיבר האפור והמשומש שלו וזה כאב לי, והוא הבחין בקושי שלי והפסיק לרגע אבל אחר כך המשיך עוד לדחוף. לא יודע למה, באותו הרגע לא הייתי מסוגל להגיד לו לא. זה לא היה במסוגלות שלי. הגוף שלי כמובן לא היה מוכן לקבל את הדבר הזה, היה מדובר בכאב תופת. האיבר שלו היה דוחה, הגוף שלי היה דוחה, והנפש שלי הייתה מרוקנת לגמרי.

"הוא התחיל לפמפם והכאב עלה מדרגה, ומרוב הכאב המנקב כבר לא הרגשתי תחושה אמיתית, שום דבר לא באמת פילח אותי, שום דבר לא חדר דרכי, לא ידעתי מה קורה בתוכי, בחוץ או בפנים, הכל נהיה לי חלול, הכל נהיה לי צחיח, רק דמעה חנוקה טפטפה מצד העין אל צד המצח, אבל לא יכולתי, באמת שלא יכולתי כבר להגיד לו לא, האמת היא שלא יכולתי להגיד לו לא, לא אמרתי לו לא, רק ביקשתי שלא יהיה קיים בי רגש לגברים לעולם, שלא יהיה לי בכלל יצר מיני". (קטע מהספר, "מצעד הבהמות")

לאחרונה עלה לכותרות המקרה של העיתונאי יואב זיתון, גבר בן 43, שנעצר ושוחרר בערבות בחשד שביצע עבירות מין בקטין. מטבע הדברים התקשורת והציבור עסקו בעיקר בתחום הפלילי, האם מעשיו חוקיים או לא חוקיים, והאם מדובר באירוע פלילי או לא. כמובן שאיני מכיר את פרטי המקרה ואין לי אפשרות להביע דעה לגבי אירוע שפרטיו אינם ידועים לי, ואני מאחל לו שיתברר שלא דבק רבב פלילי במעשיו. לצד זאת ראוי להזכיר שהדיון הציבורי לא צריך להצטמצם לדל"ת אמותיו של החוק הפלילי וכי ישנם היבטים נוספים, אתיים ומוסריים, הראויים לא פחות לדיון.

השאלה שהשיח הציבורי קצת החטיא היא מה בכלל לגבר בן 43 להיפגש מלכתחילה עם קטין, הצעיר ממנו בעשרות שנים? - בואו נגיד את זה באופן ברור: גבר בן 40 לא אמור להיפגש עם נער על גבול גיל ההסכמה. נקודה. יש צורך גם להבהיר את המובן מאליו: אין סימטריה ביחסים, הנער מסתכל מלמטה למעלה על עיני המבוגר, לרוב יש ניצול סמכות וכוח, וכל הסיטואציה מלכתחילה מעוותת ועכורה. לעניות דעתי, אין דבר כזה נעשה בהסכמה כאשר מדובר בקטין ובהפרש גילים של קרוב לשלושה עשורים.

חשוב להעלות מודעות לעניין כי קיים פער בתפיסה החברתית בין הטרדות כלפי נשים ונערות אל מול גברים ונערים. במילים אחרות, הטרדה כלפי נשים נתפסת בהכרח כחמורה הרבה יותר מהטרדה כלפי גברים. כמובן שיש בזה מן ההיגיון, כי גוף הגבר לרוב חזק יותר מבחינה פיזית מגוף האישה, אבל האם מדובר רק בחוסר איזון כוחני-פיזי? כמובן שלא. בסופו של דבר, החוויה הפוגענית, הפלישה הכל כך כואבת, מנקבת את הגוף ואת הנפש במודע או לא במודע, וזה לא משנה אם אתה גבר שעבר הטרדה או אישה.

תנועת Metoo פעלה ופועלת נפלא לגבי תקיפות נגד נשים, ישנה השפעה מסיבית ומודעות ציבורית גבוהה לעניין, אבל בכל הנוגע לתקיפות נגד גברים – אנחנו בכלל לא שם. אני מייחל שנגיע לאותה רמת מודעות מופלאה גם לגבי תקיפות נגד גברים. ולכן חשוב מאוד שגברים סטרייטים, הומואים, טרנסים, או כל זהות אחרת שהיא, לא משנה באיזה גיל, ישתפו את ההטרדות או חלילה התקיפות שהם חוו.

אני יודע שאנחנו לא מקרים בודדים, וקיבלנו את הגופשנקה הזאת לפני כמה שנים, שבפעם הראשונה נחשפו פרשיות הטרדה בקהילה. אז בבקשה גברים יקרים, תחשפו את סיפורי ההטרדות והתקיפות המיניות, אפשר גם בעילום שם. העיקר לחשוף, להעלות לתודעה, למען חברה טובה יותר, הגונה ושלמה.

הכותב הוא סופר ועורך טלוויזיה, מחבר הספרים "להציל את דובי הקוטב" (הוצאת שוקן), ו"מצעד הבהמות" שיצא לאחרונה בהוצאת פרדס.