>> לקבוצה של mako גאווה בפייסבוק כבר הצטרפתם?
קבורת "חוק הפונדקאות" חשפה לא רק את ההומופוביה הראויה לכל גינוי של השר אורי אריאל, אלא גם מחלוקת פנימית בתוך הקהילה כלפי החוק המוצע. אמנם הקולות התקשורתיים הדומיננטיים בקהילה כגון גל אוחובסקי ואסי עזר, הביעו את זעמם הפומבי על הצעד שמשמעותו, לכל הפחות, דחייה ארוכת טווח בהליך חקיקת החוק. אולם קריאות הזעם לא הציתו גל ספונטני של מחאה על חסימת החוק, ומי שקרא היטב את הדיונים ברשתות החברתיות יכול היה לגלות כי רבים לא התאבלו על האפשרות שהחוק ייקבר ואולי אף נשמו לרווחה.
אין ספק כי האופן שבו הגיש השר אריאל את הערר בהנמקה כי "החוק מציב שאלה מוסרית וערכית על הדרך שבה צריכה להיראות משפחה בישראל" מקומם ומעורר כעס רב. שוב אנו נתקלים בדמות הנושאת תפקיד ממלכתי וציבורי, שמטילה דופי בתאים משפחתיים של אזרחים שומרי חוק, שהביאו ילדים לעולם מבחירה ומגדלים אותם לא רק באהבה, אלא גם בהצלחה רבה, על פי ממצאי כל המחקרים. מצער להיווכח כי בעיני השר אריאל וחבריו, "אחדות ישראל" היא רק מטבע לשון של אחיזת עיניים, שמאחוריה אין כל יכולת לקבל את האחר והשונה. בנוסף, עצם האקט של הגשת ערר למליאת הממשלה במקום לוועדת השרים, מבטא ניצול ציני של כללי המשחק הדמוקרטיים, על מנת לכופף החלטות לגיטימיות וראויות שזכו לרוב ומקטין את אמון הציבור במערכת הפוליטית כולה.
עם זאת, יש לומר באומץ את האמת על הצעת חוק הפונדקאות במתכונתה האחרונה - הייתה זו הצעת חוק בעייתית שנולדה מתוך כוונות אצילות וטובות אך בשל אילוצים שונים, הפכה מברכה לקללה פוטנציאלית. ההצעה אכן הכריזה על סופה של אפליה בין הומואים וסטרייטים בהקשר של פונדקאות בישראל, ואפשרה לראשונה גם לגברים להתקשר בחוזה פונדקאות בארץ. מדובר בשינוי מבורך ששם קץ לעוולה בחסות החוק, אך מבחינה פרקטית השפעתו הייתה מוגבלת. גם במצב הנוכחי, עוד טרם פתיחת הפונדקאות לכל, מרבית הזוגות הסטרייטים פנו לתהליכי פונדקאות בחו"ל מטעמים שונים של קושי במציאת פונדקאית בארץ, רתיעה מועדת האישורים ושיקולי עלות. לפיכך, בוודאי שגם לאחר השינוי המבורך ניתן היה לצפות כי חלק ניכר מהנזקקים לשירותי פונדקאות היו ממשיכים לפנות למסלולי חו"ל ולא מוצאים פתרון בארץ.
לא הקלה על אף אחד
שופטי בג"צ שנדרשו לאחרונה לנושא, קבעו בפסק דין שהכיר ברישום אבהות מחו"ל, כי המדינה מקשה על זוגות שפונים לפונדקאות חו"ל וקראו לחפש דרך להקל עליהם. למרבה הצער, קריאה זו לא נענתה בהצעת החוק. נראה כי על רקע לחץ של משרדי ממשלה אחרים נגבה מחיר על הכרזת השוויון בארץ באמצעות הטלת רגולציה נוספת, חסמים ונהלים על הפונים לפונדקאות בחו"ל. הפיקוח הנוסף על תהליכי פונדקאות בחו"ל נועד לכאורה למנוע אפשרות של ניצול נשים מעוטות יכולת בתהליך רגיש ורב סיכונים כפונדקאות. בפועל, תוספת מנגנוני הפיקוח לא נגעה בשיפור מצבן של הפונדקאיות, אלא רק הציבה מגבלות נוספות על ההורים המיועדים, כגון מעבר ועדת אישורים בארץ לאחר אבחון פסיכולוגי ורפואי ועמידה בקריטריונים של גיל, מצב בריאותי ונפשי.
כמו כן, המגבלה לבחור מתוך רשימת מרפאות מאושרות בחו"ל צמצמה את חופש הבחירה של ההורים במרפאה הטובה והתחרותית ביותר והייתה עלולה ליצור רשימה המוטה על ידי רופאים בעלי אינטרסים, כמו בתחום תרומות הביצית. באופן חסר תקדים הוטלה מגבלה על מספר הילדים שיכול כל זוג להביא, גם אם תהליכי הפונדקאות יבצעו מחוץ לגבולות ישראל, מגבלה המזכירה את תקופת מאו בסין. אך יותר מכל קומם הסעיף שהטיל אחריות פלילית ועונש מאסר על מי שהביא ילד ביולוגי לעולם, בתהליך שנעשה כדין במדינה בה התבצע אך ללא אישור משרד הבריאות. לא פלא אפוא שהצעת החוק עוררה אי שקט רב בקרב הומואים שהחלו בתכנונים לקראת מימוש ההורות שלהם ומצאו עצמם חרדים שמא חלומם לא יוכל להתממש.
שוויון זו לא רק מילה
מקרה הצעת החוק שנקברה מדגים סיטואציה פרדוקסלית שבה דווקא חוק שמטרתו לבטל אפליה וליצור שוויון, יוצר מציאות שמקשה על הציבור לו הוא מבקש לסייע. מצב האפליה הקיים אמנם חסם את מימוש ההורות דרך פונדקאות בארץ, אך עודד את סלילתם של מסלולים עוקפים תחת הגנה של בתי המשפט, ואפשר את גל ה"gayby boom" חסר התקדים שבמדינתנו. פרדוקס זה יצר את המחלוקת בין מי שהתמקדו בהישג הסימבולי החשוב של השוויון ובין אלה שנחרדו מסעיפי החוק על הסכנות הטמונות בהם, מתוך היכרות אישית ומעמיקה עם המורכבות של תהליכי פונדקאות.
אין לי ספק שזמנו של חוק פונדקאות מתוקן ושוויוני בוא יבוא בקרוב. תהליך התבססות התא המשפחתי ההומו לסבי בתוך החברה הישראלית יימשך, בלי קשר לתרגיל פוליטי כזה או אחר, ויוביל לדרישה מועצמת לביטול כל היבט של אפליה. תקוותי כי בניסיון הבא לתיקון החוק יילקחו ביתר חשבון לא רק ההיבט הסימבולי בשוויון, אלא גם המציאות המעשית עמה מתמודדים הומואים המבקשים להביא ילדים לעולם. ההגנה על זכויות הפונדקאיות יכולה וצריכה להתבצע דרך בקרה על חוזי הפונדקאות אשר נמסרים ממילא גם כיום לרשויות בארץ ולא באמצעות שימת מכשולים בפני ההורים. חוק במתכונת כזו אמנם חייב עימות עם גורמים דומיננטיים ברשויות המדינה שאינם אוהדים את ההורות הגאה ומנסים לצמצמה, אולם הבשילה העת ששרים ונבחרי ציבור יוכלו לממש את מדיניותם ללא תלות בהפחדות ובלחצים של הדרג הפקידותי השמרני במשרדי הממשלה.
ד"ר אילן טבק-אבירם הוא פסיכולוג קליני, שהגיש עם בן זוגו עתירה לבג"צ בנושא רישום פונדקאות חו"ל שהתקבלה