בסוף השבוע האחרון פרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד כתבה המתארת את סיפורם האנונימי של מומרים אנונימיים, המתלוננים באנונימיות על החוק שאוסר טיפולי המרה. קהילת הלהט"ב הוצגה כסותמת פיות שמונעת מהם את הזכות להיות סטרייטים, אבל בתור אחד שנכח באותה פגישה עם פעילי "חברותא", אני יכול לומר בבטחה שקלמן שכח את המסר המרכזי בה, עליו לא היו שום מחלוקות: הניסיון להציג את הקהילה הלהט"בית כ"משתיקה" הוא מגוחך.

לאחר שנים בהן הודבקו לנו מיני קללות וכינויים כמו "סטיות" ו-"תועבות", הבינו סוף סוף שונאינו שאין בכך יותר תועלת, והחליטו לכנות אותנו בשם חדש - "משתיקים". הצגת הדעות שלנו באופן חד וברור, בפומבי, בציבוריות הישראלית ובשיח התקשורתי אינה השתקת הדעה של שונאינו - אלא פשוט דעה שסותרת אותה. החירות לומר שקרים ודברי הבל נתונה להם - אבל אנחנו ננצל את החירות שלנו מעל כל במה כדי לציין זאת. כך נוהג קלמן גם בעניין שקר ההמרה. לכאורה, הוא מציג לנו עמדות טבעיות כל כך: למה לכפות על מישהו אורח חיים שאינו מעוניין בו ולמנוע ממנו טיפול?

אבל האמת רחוקה מכך. קהילת הלהט"ב אינה מפחדת מגברים הנמשכים לנשים, או נשים הנמשכות לגברים. המילה "להט"ב" כוללת בתוכה גם את האות ב'- המציינת ביסקסואלים, אנשים שנמשכים גם לגברים וגם לנשים. איננו חוששים גם ממספרנו, ברוך ה' יש לא מעט, אז כנראה שהקב"ה אוהב אותנו, כפרפרזה על דבריי לינקולן. ולבסוף, איננו חוששים מתיוג של בעיה רפואית הדורשת פתרון, משום שאינה כזו. כל גופי המקצוע, פסיכולוגים, רופאים ואנשי טיפול, כבר קבעו שאין זו בעיה. 

אילוסטרציה  (צילום: TZIDO SUN, shutterstock)
צילום: TZIDO SUN, shutterstock

אין לנו מחלוקת עם האושר של פ' ומ' (האנונימיים מכתבתו של ליבסקינד), גם לא של א', ב', ג' וד'. אם טוב להם בחייהם, אשריהם ואשרינו. זה למעשה בדיוק מה שאנו מבקשים: אל תכנסו לנו לחדר המיטות, לזוגיות שלנו, למשפחות שלנו. הניחו לנו להיות שווים ככולם.

המחלוקת שלנו היא עם אותם חורשי רעתנו, המנסים באמתלת "טיפול" (גם אם לא כולל מכות חשמל, אלא סתם שיחה עם פסיכולוג שמחריב לך את הנפש והחיים) להכחיד אותנו. אלה ששרטו את הנפש של חברים שלי ושלי, אלה שמדינות רבות בעולם כבר הוציאו אל מחוץ לחוק, אלה שגופי המקצוע בעולם כבר קבעו שאינם יעילים, אינם אתיים, מאוד מזיקים וגורמים לשנאה עצמית, אובדנות ודיכאון. אותם יש לאסור בחוק. 

כל עוד טיפול מציב אופציות בפני המטופל ושם את טובתו בראש - הרי שזה טיפול ראוי. אבל איזה מן טיפול שקר הוא זה שהאג'נדה שלו חשובה מן המטופל עצמו, שמשלם עליה מחיר כבד כאשר השינוי המיוחל אינו מגיע? 

שקר ההמרה אינו חדש, הוא נפוץ בעולם, מספר הנפגעים ממנו גבוה והוא נובע מפחד מאיתנו, לכן חוקקו מדינות רבות חוקים נגדו. סקר שערכנו בארגון "חברותא" העלה שרבע מהפעילים שלנו עברו פרקטיקות שכאלה. במהלך השנים הוצגו המון "הומואים לשעבר", לפעמים גם בפנים גלויות, אבל כולם התבררו בסופו של דבר כשקרנים. כל זאת, בניסיון להכחיד אותנו. גם אני מכיר "מומרים" שכאלו, שבוגדים בנשותיהם בלי סוף ונוכחים באפליקציות היכרויות לגייז על בסיס קבוע. 

עוד משטה קלמן בקוראיו בשם מרואייניו העלומים והטמירים, כאילו הסיבה להסתר פנים זה היא אימת הקהילה הלהט"בית. אני פעיל כמעט עשור וחצי בארגוני הקהילה הגאה, ומעולם לא הוזמנתי להפגנה להט"בית נגד אדם בשל היותו סטרייט. לצערי, דווקא יצא לי לראות במו עיניי לא מעט מקרים בהם אדם הוטרד על ידי סטרייטים רק בשל היותו הומו. ומה אותו תרחיש הגרוע מכל שיקרה לאותם אלה שייחשפו בפנים גלויות? נגיד שהם שקרנים?

השקר הזה מסתיר אמת שחוזרת על עצמה שוב ושוב בנושא הזה - ה"מרואיינים" לא עברו שינוי נטיה, או שמלכתחילה נמשכו לנשים, או שרק שינו התנהגות, ולא נטיה. גם מקרים של "ראיונות" בדויים לחלוטין נודעו בהקשר הזה. 

חוק איסור ההמרה הוא חוק חשוב שירחיק מצעירים הונאות של כל מיני "מטפלי" שקר האובססיבים למיניות שלהם, ועדיין יאפשר לכל אחד לבחור את דרכו בחייו, גם באמצעות טיפול בריא. הזאב נותר זאב, גם אם הוא עוטה עור של כבש ומכנה את הכבשים זאבים. שקר ההמרה נחשף שוב ושוב, ובעזרת ה' רבים יישמרו לנפשותיהם ממנו. 

"אל תיכנסו לנו לחדר המיטות, לזוגות שלנו, למשפחות שלנו", שי ברמסון (צילום: שי ברמסון, פרטי)
צילום: שי ברמסון, פרטי

כנראה שגם עוד עשר פגישות נוספות לא יספיקו לקלמן ליבסקינד על מנת שלא יפסיק לפחד מ"קהילת הלהט"ב". חבל. 

*שי ברמסון (33) הוא יו"ר ארגון חברותא - הומואים דתיים. גנטיקאי, דתי לשעבר וניצול המרה