mako
פרסומת

"אנחנו מחזיקים בעור שינינו את החצר האחורית של הקורונה"

עלייה חדה בדיווחים על אלימות בבית, השפלות על רקע להט"בופובי בקרב המשפחה, אותות מצוקה וכאב מצד החניכות והחניכים של ארגון הנוער הגאה, איגי, הפכו תכופים בימים האחרונים. עופר נוימן, מנכ"ל העמותה, מסביר למה ההסגר בצל משפחתם כל כך מסוכן: "אנחנו שומעים על המכות, הקללות, הכאבים. אנחנו משוחחים, מייעצים, נלחמים על נפשות"

עופר נוימן
mako גאווה
פורסם:
עופר נוימן
עופר נוימן, מנכ"ל איגי. "תא הצינוק שהם נידונו אליו בצל הקורונה הוא אלים ומסוכן" | צילום: ערן אבן
הקישור הועתק

מבעד לאבטלה הגואה ולמספרי ההדבקות והחולים המזעזעים, מבעד לצער על הקורבנות הרבים -  אנחנו שומעים לא מעט אנשים שכותבים ומספרים על לקחיה החיוביים של הקורונה. על היכולת ללמוד דברים חדשים, לשמוע מוזיקה, לקרוא ספרים. על זמן בריא עם הילדים, כזה שלא היה בכל תקופת הריצה אחר שעון העבודה. אין מה לבטל את הלקחים האלה. הם חשובים ועוזרים לרבים מאד, שספונים עכשיו בבית כדי לעבור את הימים הקשים. אבל היותנו לבד, ממוסכים ומסוגרים בדלת אמות, לא יכולה להשכיח מהלב את מי שהבית עבורו ועבורה הוא לא בית - אלא בית כלא.

השבועות האחרונים חשפו בפנינו, באיגי – ארגון הנוער הגאה הפועל מקרית שמונה ועד אילת, את מלוא כיעורו של "הארון". איך נראית משפחה מפורקת שמושלכת להסגר? ובכן, סיוט. לא לכל המשפחה. אבל לחלשים, לאלה שנידונים להסתרה תמידית, לאלה שחווים השפלה – תא הצינוק שהם נידונו אליו בצל הקורונה הוא אלים ומסוכן.

איגי ארגון נוער גאה
מה יהיה גורלו של התקציב לחודשי הקורונה - האם יישאר כולו או יקוצץ? | צילום: איגי, איגי

עלייה חדה בדיווחים על אלימות בבית, השפלות על רקע להט"בופובי בקרב המשפחה, אותות מצוקה וכאב מצד החניכות והחניכים שלנו הפכו תכופים בימים האחרונים. הצוות הפסיכו-סוציאלי באיגי ובשאר ארגוני הקהילה נחשף לסוג חדש של צרכים טיפוליים. כאלה שצריך להתמודד איתם בשלט רחוק, בלי לבקר, בלי לשמוע, ובלי יכולת להוציא החוצה מתוך המלתעות של אם מתעללת, של אב שמאיים לדאוג למרשם לכדורים מדכאים ומסכני חיים לבנו ההומו, או של אח שזורק אבנים ומקלל, "יא לסבית מלוכלכת, הלוואי שתמותי מהקורונה", את אחותו שיצאה באומץ מהארון.

"אנחנו צריכים את המדינה. וכן, המדינה צריכה אותנו"

יש לנו עבודה חשובה בימים האלה. הפכנו את המערך החינוכי והחברתי ואף את המערך הטיפולי למקוון. לימדנו את עצמנו את רזי התוכנות, בנינו שיטות פרסום חדשות לפעילות, אתרי נחיתה, משמרות דיגיטליות ועוד "פיצ'רים" רבים שלא דמיינו שנידרש להם בתוך המעשה החינוכי. הצוותים השכירים באיגי עבדו לילות כימים כדי ליצור במהירות תשובה להסגר. אבל לעיתים, התשובה הכי טובה לא מספיקה, וצריך לעבוד עוד ועוד כדי לשפר אותה.

פרסומת
מערכת איגי בימי הקורונה
לוח הפעילות המקוון של איגי | צילום: איגי, איגי

בתחילת השבוע שעבר הודיע לנו משרד הרווחה שהוא מקפיא את כלל התקציבים לפעילויות השוטפות, למרות שהפכנו אותן למקוונות, למרות שהתאמנו לקורונה, למרות שהן חיוניות ומצילות חיים. לשמחתנו - אחרי מאבק שהובילו אגודת הלהט"ב ועמותות נוספות שההחלטה הזו הייתה עבורן אגרוף ישיר לבטן – היא שונתה.

פרסומת

המנכ"ל הודיע כי הוא מבטל את ההקפאה, אך עוד לא ברור מה יהיה גורלו של התקציב לחודשי הקורונה - האם יישאר כולו או יקוצץ? הגורמים המקצועיים במשרד החינוך למשל התגייסו, ועושים מאמצים רבים לשמר ולהגן על הפעילות. זו הדרך הנכונה, אבל מצב זה משני כיווניו הוא אות מסוכן לדיוני הקיצוצים האלימים, שהולכים להתקיים מיד עם סוף ההסגר.

עכשיו, בתוככי המשבר, וביתר שאת, כשהעולם יחזור לסיבובו חייבים משרדי הממשלה לדאוג ליציבות וביטחון לעמותות, ארגונים חינוכיים, תנועות נוער ובתי מחסה. אנחנו מחזיקים בעור שינינו את החצר האחורית של הקורונה. אנחנו שומעים על המכות, הקללות, הכאבים. אנחנו משוחחים, מייעצים, נלחמים על נפשות. אנחנו צריכים את המדינה. וכן, המדינה צריכה אותנו.

פרסומת