"אלי ישי מייצר מצוקה נפשית חריפה בקרב להט"בים דתיים"

"המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי" – ב-17 במרץ 2015, יום הבחירות לכנסת הקודמת, התבטא ראש הממשלה בנימין נתניהו במשפט מפורסם זה. בשש מילים בודדות אלו נתן רה"מ, שאמור לייצג את כלל תושבי המדינה, לגיטימציה לשיטת תעמולה שמטרתה לייצר דמוניזציה של פלח אוכלוסייה שלם מתוך החברה הישראלית. זאת בכדי לגרוף כמה שיותר מנדטים תוך יצירת בהלה. זה עבד לו. ביבי נבחר לקדנציה רביעית, בה רמת הפילוג והקיטוב בחברה הגיעה לשיאים חדשים.

לאור זאת, לא הופתעתי כשנתקלתי בשבוע שעבר בכרזה שהופצה בשמו של אלי ישי, לכאורה, שתוקפת את הקהילה הלהט"בית. הוא התחיל היכן שנקבע רף ההסתה הקודם לפני ארבע שנים, מעתה, לא תוקפים רק ראשי מפלגות או חברי רשימות, אלא הפרקטיקה המועילה ביותר, יגיד לך כל פרסומאי עדכני, היא לתקוף את המצביעים עצמם. אם תצביע לי, מבטיח ישי בכרזה, לא יהיו יותר ילדים עם אבא ואבא! מתבקשת השאלה – והרי להט"בים קיימים במרחב? אלא שישי מבטיח להעלים את ה"תופעה" – קיומם של אותם אזרחים טורדניים, שמגיע להם לגיטימציה והכרה מן המדינה. הם לא רלוונטיים עבורו כלל. לא בנציגיהם הוא נלחם, אלא בהם ממש.

הטרגדיה היותר גדולה היא שהמסר הסמוי בכרזה והקשר המעוות שהוא מייצר, הינו שהלהט"בים הם ה"הם" שרוצים למחוק את הזהות היהודית מן המדינה. המציאות היא שלהט"בים הם כלל לא "הם". להט"בים נמצאים בכל מקום גיאוגרפי בארץ, ואינם פוסחים על שום ציבור -  חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים, ערבים ויהודים. כמה קל ופשוט יכול היה להיות אם לה"טבים היו מציאות מרוחקת שקיימת רק באזור חיוג 03. אך אין כך הדבר, וכשאלי ישי תוקף את הלהט"בים, הוא לא תוקף איזו תופעה מגודרת ושבטית, אלא זהות נפוצה גם בקרב מצביעיו.

ישי לא יכול לטשטש את העובדה הפשוטה כי הוא מתנער מאחריות כלפי נפשות רבות הרואות בו מנהיגם, שהינם להט"בים, ושהוא מייצר בקרבם מצוקה נפשית חריפה. אני יודע שזו ידיעה מכאיבה, אך אנחנו קשורים זה בזה מאוד, אולי יותר ממה שהיינו רוצים להיות.

בשנה האחרונה אני עובד בארגון 'איגי', ארגון הנוער והצעירים הגאה. איגי פועל בעשרות ערים בכל האזורים הגאוגרפיים בארץ, מהצפון ועד הדרום, בערים הגדולות וביישובים בפריפריה. חשוב שמר אלי ישי היקר יידע כי דווקא הפעילות הצומחת ביותר של איגי הינה בתחומי הרוחב, כלומר, בקבוצות הייחודיות בעיקר השייכות לציבור הדתי והציבור הערבי, שכמעט ושילשו את עצמם בשלושת השנים האחרונות.

לא ניתן לשיח לנוע אל הקצוות, כך שחברי כנסת ואנשי ציבור ירשו לעצמם להתנער מהנוער הלהט"בי הקיים בתוכם, ולפגוע בו, כפרקטיקה פרסומית זולה ומוכרת, שיכולה להסלים לאלימות פיזית.

>> "מבחינתה כל עוד אני הומו, אני לא הבן שלה"

>> עידן שרעבי: "אני חווה מיניות שקשורה לטירוף"

>> 10 הומופובים קיצוניים שהתגלו לבסוף כהומואים

למרות העמדות הליברליות הברורות של ארגון איגי, אנחנו לא מוכנים לוותר על שום חניך וחניכה, אנחנו בצידה הימני, במרכזה ובשמאלה של המפה הפוליטית, ולכן נפעל בכל המרחבים, שכן חרטנו על דגלנו את הסיסמא – "אנחנו כאן ובכל מקום". אנו באיגי, לא ניתן שהקהילה הלהט"בית, יחד עם חברות וקהילות אחרות, יספגו אמירות פוגעניות ואלימות, בכלל, ובתקופת בחירות במיוחד.