ארבעה ילדים בחמש שנים (מתוכם תאומות) מוסיפים הרבה מאוד אהבה, רעש ואנרגיות לחיים של אדם וגם עושים שמות לפיגורה הדקיקה של הביקיני. אמא אמריקאית חולקת עם הגולשים את הדרך המפרכת לחזרה לגזרה
ההתחלה השזופה, הרזה והחטובה | צילום:
תומר ושחר צלמים
יש מי שדרוש לה פחות משבוע כדי להציג גוף שגם נשים שמעולם לא היו בהריון היו מוכנות לרצוח בידיים חשופות עבורו. אבל אצל רוב הנשים, הורדת משקל ההריון וההשטחה (היחסית) של הבטן הם תהליכים שדורשים לא מעט זמן ומאמץ, גם אם נדמה שהנורמה היא לצאת מבית החולים כאילו נכנסת לשם רק לקנות משהו בקפיטריה, ולא סיימת תשעה חודשים של שינוי הגוף מקצה לקצה. ג'ואנה ונדיטי, אמא לארבעה ילדים, החליטה לחשוף את המאמצים וההשקעה הנדרשים כדי להוריד את משקל ההריונות, והעלתה פוסט מצולם שבו הראתה איך זה נראה בחיים האמיתיים.
ג'ואנה ונדיטי | צילום:
תומר ושחר צלמיםג'ואנה ונדיטי | צילום:
תומר ושחר צלמים
"מדהים מה שהגוף האנושי - וליתר דיוק, הגוף הנשי - מסוגל לעשות. הגוף שלי, למשל, יצר ארבעה ילדים תוך חמש שנים, מתוכם תאומות, שנולדו בדיוק לפני שבעה חודשים. הגוף שלי עשה את זה! קצת אחרי הלידה של התאומות התחלתי לקום - או לפחות לנסות לקום - מדי בוקר לפני כולם, ולעשות קצת ספורט. רוב הזמן אני מצליחה, ואני ממש רואה איך הגוף שלי מתחיל לחזור לעצמו - אבל זו הייתה מלחמה, לא פחות.
"מגיל צעיר אני נאבקת במשקל שלי, ותמיד הייתי בצד הכבד יותר של הממוצע. אני מפצה על זה באישיות הנפלאה שלי, ומשקיעה הרבה באיפור ובשיער. רק באוניברסיטה הצלחתי להגיע למשקל שחלמתי עליו, אחרי הרבה דיאטות והמון פעילות גופנית. אז, המטרה היחידה שלי הייתה שיתחילו איתי. אני יודעת, זה שטחי, במיוחד שכבר היה לי אז בן זוג, מייק, שהפך לימים לאבא של ארבעת ילדיי. ידעתי שהוא אוהב אותי ויאהב אותי בכל משקל שבו אהיה, אבל עדיין רציתי מבטים מעריצים וראשים שיסתובבו אחריי ברחוב. לפני שהתחתנו עשיתי דיאטת בזק, כדי להוריד עוד חמישה קילו - אני לא חושבת שהיו לי אי פעם הפרעות אכילה, אבל כן הרגשתי לפעמים שאני צריכה להעניש את הגוף שלי.
ג'ואנה ונדיטי | צילום:
תומר ושחר צלמיםג'ואנה ונדיטי | צילום:
תומר ושחר צלמים
"בשני ההריונות הראשונים שלי, הייתי מסתכלת על הבטן הגדלה שלי בהשתאות. בכל הריון עליתי 25 ק"ג, שירדו די בקלות אחרי הלידה, אבל כשנכנסתי להריון עם התאומות פשוט לא הצלחתי לעכל את הממדים שהגעתי אליהם. גם בהריונות הקודמים הייתה לי בטן גדולה יחסית, והמחשבה על בטן כזו כפול שתיים החרידה אותי. כדי להתמודד, החלטתי להתנתק מהגוף שלי, ולהחליט שהוא כלי קיבול למשך כמה חודשים. ונחשו מה? זה עבד. הצלחתי לשלוט בחרדות ופשוט לעבור את ההריון בנחת יחסית.
"אבל הרגיעה הזו נעלמה אחרי הלידה. הגוף שלי היה משוסע לגמרי, פצוע וחבול. הבטן שלי אמנם התרוקנה, אבל ממש לא השתטחה, והקרסוליים שלי נשארו בצקתיים כאילו אני עדיין בהריון. הייתי ברגשות מעורבים כלפי הגוף שלי. מצד אחד, הייתי עצובה ומיואשת מאיך שהוא נראה, אבל מצד שני לא יכולתי שלא להוקיר לו תודה על הילדים המופלאים שהוא הביא לי, ובמיוחד על האתגר העצום שבהריון תאומות שהוא צלח בגבורה.
ג'ואנה ונדיטי | צילום:
תומר ושחר צלמיםהמסע לחזרה לגזרה. חודשיים אחרי לידת התאומות | צילום:
תומר ושחר צלמיםשבעה חודשים אחרי | צילום:
תומר ושחר צלמים
"החלטתי להפסיק להעניש ולכעוס על הגוף שלי, ולגלות כלפיו חמלה. מצד שני, רציתי לשמור עליו, ולהיכנס שוב לכושר, במיוחד מכיוון שידעתי שכבר סיימתי את פרק ההריונות בחיי. אבל הפעם זה היה שונה. לא הופעלתי מתוך תיעוב או גועל, אלא באמת רציתי לגמול לגוף שלי, לחזק אותו ולהיות בריאה. לא רציתי שהגב שלי יכאב בכל פעם שאני מרימה את אחד הילדים, לא רציתי שכל התכופפות להרים מוצץ שנפל תהיה כרוכה בכאבים ואי נוחות. אני אמא לארבעה ילדים, ומעולם לא הרגשתי טוב יותר עם עצמי. נכון, יש לי עוד לא מעט משקל להוריד, אבל כשאני נכנסת לחדר, גם אם לא כל הראשים מסתובבים לכיוווני, אני חושבת: למי מהאנשים כאן גדלו ארבעה אנשים בתוך הגוף? - ומרגישה מצוין עם עצמי".
