השבוע חשפה קאנג כי בשל מחלת הבולימיה ממנה סבלה בשנות ה-20 לחייה, עלתה וירדה במשקל בקצב מבהיל. "בשיאי שקלתי 76 ק"ג, שבצירוף העובדה שאני רק 1.62 שייכו אותי לקטגוריה של 'משקל עודף'. תמיד השוויתי את עצמי לאחיותיי, שהיו רזות וגבוהות ממני, ולדוגמניות שראיתי – ושנאתי את עצמי כל רגע. הייתי אוכלת כדי למלא את הריקנות שהרגשתי, פשוט מרוקנת מקררים שלמים בבת אחת בכל פעם שהייתי עצובה או מוטרדת. מה שאנשים אחרים מוצאים בסמים או באלכוהול, אני מצאתי באוכל – והרבה ממנו".
"בסופו של דבר, רק אני יכולתי לעזור לעצמי"
קאנג מספרת שבני משפחתה וחברים היו מודעים למצבה, אבל פשוט לא ידעו איך לעזור. "בסופו של דבר, רק אני יכולתי לעזור לעצמי – וזה מה שעשיתי. באופן מודע ורציונלי פשוט החלטתי שאני מתחילה לאהוב את עצמי, וכך עשיתי. כדי לעזור לעצמי לאכול בלי להשתגע, התחלתי לעשות פעילות גופנית, אבל המפנה האמיתי קרה כשהכרתי את בעלי, דייויד. די מהר נכנסתי להריון, וזה פשוט שם אותי בפרופורציות שהיו כל כך חסרות לי. אחרי הלידה של בני הבכור ירדתי יפה במשקל ואכלתי בריא ונכון, וכך גם אחרי שני ההריונות הנוספים, שהגיעו די מהר וברצף".
אחרי שסיימה להשתפך על עברה, ביקשה קאנג לסיים את הראיון בטיפ לאמהות, והפצירה בהן להיכנס לכושר עוד לפני ההיריון, ולא לחכות לאחרי הלידה. כשהתבקשה לנקוב באיבר אחד בגופה המושלם שאינו מושלם בעיניה, מיהרה קאנג להצהיר כי "בניגוד לזרועות ולקוביות בבטן, אני מאוד לא שלמה עם הרגליים שלי. אני חושבת שהן קצרות ושריריות מדי, ואני לעולם לא לובשת סקיני ג'ינס או מכנסיים צמודים מדי".
>> תפסיקו לגרום להשמנת יתר להיות נורמלית
>> מי קבע שצריך להתפשט בשביל צילומי הריון?
הריון יפה לך: הצטרפי לעמוד הפייסבוק של תשעה חודשים