עוד לפני שנכנסת להריון שמעת נשים מהללות אותו. מספרות על כאבים איומים ומייסרים, שהסתיימו בשנייה אחת. דווקא קראת קצת על לידה פעילה, אבל מהר מאוד הבנת שזה ממש לא בשבילך – את רוצה אפידורל, ורצוי שימתין לך כבר בחניון.
עכשיו תארי לעצמך את התרחיש הבא: את עם צירים מטורפים, צורחת שיגיע כבר המרדים. את עומדת בגבורה בזריקה ומתחילה לספור אחורה עד להקלה המיוחלת. אבל אז, למרבה האימה, את ממשיכה להרגיש כל ציר וציר: האפידורל פשוט לא משפיע.
ארבע נשים מספרות על הרגע בו הבינו שזריקת הפלא פשוט לא מספקת את הסחורה. הרופאים, מצידם, מנסים להסביר איך לעזאזל זה קורה.
"יש נשים שגופן לא מגיב לחומרי הרדמה"
"עמוד השדרה הוא כמו מעלית מוקפת במדרגות", אומר ד"ר אדריאן גרינפלד, מנהל מרפאת כאב ורפואה משלימה נתניה, קופת חולים מאוחדת. "בערך בעומק של שבעה ס"מ, מגיעים לחלל האפידורלי, שעל שמו נקרא האפידורל. המרדים צריך להיות מנוסה ומיומן ביותר, כי על מנת להזריק באופן אפקטיבי, הוא צריך צריך לדייק עד רמה של 2-3 מ"מ, ולמצוא איזון מאוד עדין בין כמות חומר קטנה, שלא תשפיע על הכאב, לבין לכמות גדולה מדי, שתגרום לירידות לחץ דם, ובמקרים מסויימים תזיק גם לתינוק".
ד"ר גרינפלד מסביר כי רוב האלחושים נכשלים מסיבות מכניות: "יכול להיות מצב שחלק מהעצבים מורדמים וחלק לא, אבל האישה חווה את הכאב כמלא לחלוטין. בנוסף, יש גם גורם נפשי: ידוע שפחד וחרדה מגבירים מאוד את תחושת הכאב, ואין ספק שנשים שמגיעות ללדת מאוד מפחדות, במיוחד בפעם הראשונה".
ד"ר ראיד סלים, מנהל חדר הלידה במרכז הרפואי "העמק" מקבוצת הכללית, מציע כמה גורמים נוספים לכישלון: "נשים שילדו מספר רב של פעמים בעבר הן בהחלט קבוצת סיכון לכישלון של הרדמה אפידורלית. השמנת יתר ובצקות בהריון מגדילים את הסיכוי שההרדמה לא תפעל כמצופה, וגם אלחושים שניתנים כשהאישה בשלב מתקדם מדי בלידה, בדרך כלל פתיחה של שבעה סנטימטרים ויותר. בנוסף ישנה גם קבוצת נשים שכתוצאה ממוטציה גנטית פשוט לא מגיבות לחומרי הרדמה".
הטווח של האפידורלים הכושלים גדול מכפי שנהוג לחשוב. "מדובר במספר שנע בין 1 ל-20 אחוז, אך המספרים מאוד לא מוחלטים, מפני שמדובר בתחושות שקשה לכמת", מציין ד"ר סלים. אך יחד עם זאת, אישה שההרדמה לא פעלה עליה בעבר לא יכולה להיות אופטימית מדי לגבי הלידה הבאה: סביר להניח שגם אז האפידורל לא ישפיע.
"הבנתי שילדתי לידות טבעיות ובכלל לא ידעתי מזה"
רביק מזרחי נביפור, בת 28, היא אמא לחמישה ילדים. אחרי שתי לידות עם אפידורל שלא השפיע, היא הבינה שאי אפשר לסמוך על האלחוש. "ניסיתי אפידורל רק בשתיים מהלידות שלי, ומהשלישית כבר ויתרתי מראש. כשילדתי לראשונה הייתי רק בת 17, אמא שלי אמרה לי לבקש אפידורל מיד כשאני מגיעה, וזה בדיוק מה שעשיתי. למרות שזו הייתה לידה ראשונה, היא התקדמה מהר. כשהכינו אותי לאפידורל, אמרתי שאני מרגישה לחץ למטה. כמובן שכולם אמרו לי שאני מדברת שטויות, אבל בערך שנייה אחרי שהאפידורל היה בפנים, הראש היה בחוץ, כך שלא הייתה לי שהות לבדוק האם הזריקה אכן עבדה".
הלידה השנייה, מספרת רביק, הייתה יותר ארוכה, ושם הבינה שהאפידורל לא משפיע עליה. "אחרי שהאפידורל היה בפנים, לא הרגשתי שום הקלה. ביקשתי וקיבלתי עוד ועוד חומר, כל הזמן בדקו אם הרגליים שלי כבר משותקות, והן לא השתתקו. הן זזו רגיל, ואני הרגשתי הכל. בשלב הזה עוד לא הבנתי שהזריקה לא עובדת עליי, ואמרתי לאמא שלי שאני לא יכולה לדמיין כמה כואב ללדת טבעי, אם ככה כואב כשלוקחים אפידורל".
"הייתי שומעת על נשים שקיבלו אפידורל והלכו לישון", היא מוסיפה. "לא האמנתי – איך אפשר לישון עם כאבים כאלה? רק אחרי שעברתי צנתור והסבירו לי שאני לא מגיבה להרדמה, הבנתי שילדתי לידות טבעיות, ובכלל לא ידעתי מזה. אני חייבת להודות שכשלא בונים על האפידורל, ומתכננים מראש ללדת בלעדיו, זה הרבה יותר קל. לומדים שיטות להקל על הכאב, זזים הרבה כדי להעביר את הצירים ובעיקר לא מתאכזבים כל כך".
המרדים אמר: "את אמורה להיות כבר בגן עדן בשלב הזה"
גם מיכל, בת 35, אמא לבת, בעלת "גלגוליאדה חוגים לקטנטנים", בנתה מאוד על האפידורל שלה. "כולם צחקו עליי שאני אלך עם אפידורל בגב באופן קבוע מחודש שמיני, וזה בהחלט נראה לי. למרות זאת, ידעתי שככל שלוקחים אפידורל בשלב מאוחר יותר זה עדיף, משכתי איכשהו עד פתיחה 6 ורק אז ביקשתי את הזריקה. המרדים הגיע, הזריק לי והלך. אחרי 20 דקות הוא חזר, ואמר: 'את אמורה להיות בגן עדן בשלב הזה, ואת ממש לא נראית ככה'. הוא הוסיף עוד חומר הרדמה, וכשהוא הבין שזה לא עובד הוא הוציא את הצינורית והתחיל את כל התהליך מההתחלה".
מיכל מספרת שבפעם השנייה המרדים היה משוכנע שזה יצליח, אך שוב – הכאב לא חלף. "הוא הציע לי לנסות שוב, אבל כבר לא הסכמתי. פחדתי מדי. המרדים ביקש שאלחץ על הכפתור, אולי אם אוסיף עוד ועוד חומר זה יעזור, אבל כבר לא רציתי, הבנתי שכלום לא יעזור לי. הייתי בהתקף פאניקה, אבל הכרחתי את עצמי להתעשת. הבנתי שאני צריכה לעבור את הלידה הזו בלי אפידורל, בכוחות עצמי בלבד. רק אחר כך אמרו לי שיש אחוז מסויים של נשים שהאפידורל לא משפיע עליהן, ושאקח את זה בחשבון לקראת הלידה הבאה. בינתיים יש זמן עד שאכנס להריון נוסף, כי אני עדיין זוכרת טוב מדי את הכאב".
גם שני אוזן, בת 24, שילדה לפני שנה וחודשיים, מתקשה לשכוח את הכאב. "דווקא רציתי מאוד לידה טבעית. אפילו לא עליתי על המיטה בחדר הלידה בהתחלה, השתדלתי לזוז, להיות באמבטיה ולעשות כל מה שאני יכולה בשביל לקדם את הלידה. אפידורל לא היה אופציה בשבילי, אבל לאט לאט הרגשתי שאני לא מסוגלת לעמוד בכאבים, ובפתיחה 7 נשברתי וביקשתי מרדים".
שני נזכרת בפחד הנורא מרגע החדרת המחט, אך התקווה שהכאבים יחלפו הייתה חזקה יותר. "הייתי מבואסת שהלידה הטבעית נהרסה, וחיכיתי שהכאבים יפסיקו – אבל הם לא הפסיקו. אפילו לא לשנייה. למזלי, הלידה התקדמה מהר מאוד גם אחרי שקיבלתי את האפידורל, ולא סבלתי יותר מדי, אבל הסיוט התחיל כשבאו לתפור אותי, והרופא לא האמין לי שכואב לי".
מבחינת הרופא, שני הייתה עם אפידורל, על אף שהוא לא השפיע. "הוא סירב להבין שאני מרגישה הכל. הוא תפר ואני הרגשתי את המחט עוברת, את החוט נמשך, זה היה כאב נורא. הכי נורא היה חוסר האונים, שאף אחד לא מאמין שאני בלי הרדמה. רק כשהראיתי לצוות שאני מצליחה לעמוד בעצמי, והרגליים לא משותקות, הם השתכנעו שההרדמה לא השפיעה עליי. הם נורא נבהלו, וביקשו שאשב, מחשש שההרדמה תשפיע פתאום, אבל באופן לא מאוד מפתיע – זה לא קרה".
"אין מלחיץ מהרגע בו את מגלה שהאפידורל לא משפיע"
שרון גלילי, בת 32, אמא לילד בן שנה ועשר ולתינוקת בת חודשיים, מקימת הפורום לנפגעי אלטרוקסין, דווקא ידעה שיש סיכוי שהאפידורל יכזיב. "כשהייתי קטנה עברתי ניתוח בהרדמה מלאה. כשהרופאים יצאו לדבר עם ההורים שלי הם אמרו להם שקיבלתי כל כך הרבה חומרי הרדמה שבטח אשן שלושה ימים, אבל בסוף התעוררתי יותר מהר מילדים שקיבלו כמות רגילה. גם רופאי שיניים תמיד מתלוננים שקשה להרדים אותי בשביל הטיפול, אבל משום מה קיוויתי שעם האפידורל זה יהיה אחרת".
"בלידה של הבן הבכור שלי האפידורל השפיע חלקית. את הצירים החזקים הרגשתי. קיבלתי פעמיים כמות משולשת של חומר, כי הודעתי למרדים מראש שאני מאוד קשה עם חומרי הרדמה. אבל בלידה השנייה, קיבלתי שלושה סבבים של זירוז. איכשהו שלושתם התחילו להשפיע בבת אחת, היו לי צירים מטורפים בעוצמתם במרווחים של 40-50 שניות ובקושי הצלחתי לנשום ביניהם – ודווקא אז האפידורל לא עבד, בכלל. הרגשתי הכל, וזה היה נורא. ולמרות זאת, אני חושבת שזה שבאתי מוכנה לאפשרות הזו הפחית קצת את הכאב, כי אין את הרגע הזה של הלחץ, שבו מגלים שהאפידורל לא משפיע. בלידה הבאה אני מתכוונת לנסות שוב להיעזר באפידורל – אני אופטימית, ומקסימום אגלה הפתעה נעימה".