יחסי שכנות טובים נמדדים לא אחת ביכולת לדפוק על הדלת ולבקש קצת סוכר או כוס חלב. במקרה של התינוק מוזס ממישיגן בארה"ב, נאמנותן של השכנות הגיעה לדרגה אחרת לגמרי; הוא מקבל מהן לא סתם כוס חלב, אלא כמויות בלתי מוגבלות של חלב אם.
הנקה בכל מחיר?
סוזן גודריצ', אמו של מוזס, נפטרה שעות ספורות לאחר לידתו. אביו ראה חשיבות רבה בהזנתו בחלב אם למרות הנסיבות המצערות. כך, התגייסו להן למשימה מספר הולך וגדל של נשים מהשכונה שהניקו אותו על בסיס יומי ודאגו לשאוב מנות חלב להאכלות הליליות.
במשך ששת החודשים הראשונים לחייו מוזס ניזון מלא פחות 25 נשים שונות. עכשיו, כשמוזס כבר בן חצי שנה, הוא ממשיך לקבל חלב מאותן הנשים שהזינו אותו בתחילת הדרך אך מכיוון שחלקן כבר הפסיקו להניק, גויסו למשימה גם מיניקות חדשות, ואביו מחפש נשים נוספות שיתנדבו למשימה.
המקרה של מוזס מעלה לא מעט שאלות מוסריות בהקשר של הנקה; האם מדובר במעשה ראוי לשבח של עזרה לזולת וסיפוק צרכיו הבסיסיים של תינוק בן יומו? או שמא יש כאן בעיה של חריגה מגבולות הטעם הטוב, כאשר הרצון להניק בכל מחיר גובר על נסיבות החיים, שמכתיבות הזנה מסוג אחר?
אבל מוזס מן הסתם אינו התינוק היחיד שינק חלב אם מאישה שאינה אמו; מקרה מפורסם נוסף התרחש בפברואר השנה, כאשר סלמה האייק סיפרה כי במהלך ביקור בסיירה-ליאון הניקה תינוק בן שבוע שהיה מורעב לחלוטין לאחר שאמו לא הייתה מסוגלת להניקו.
הסיור, שנועד להגביר את המודעות לשימוש בחיסון הטטנוס ביבשת האפריקאית, התרחש בדיוק בתקופה שבה החלה האייק לגמול את בתה ולנטינה מהנקה.
האייק סיפרה שהיה לה עדיין הרבה חלב ולכן החליטה להניק את התינוק הזר. "מראה עיניו בזמן שינק ממני, היה שווה הכל", סיפרה סלמה. "ברגע שהוא הרגיש שאני מזינה אותו, הוא הפסיק מיד לבכות. הבת שלי הייתה גאה לדעת שהיא חולקת את החלב של אמא שלה עם תינוק מורעב, שלא היה שורד בלעדיו".