מחקר חדש מגלה: למה תינוקות מחייכים ברחם

לא יכולים לחכות לפגוש את ההורים

עוברים יודעים לעשות לא מעט דברים ברחם. צילומי אולטרסאונד בארבעה ממדים כבר תיעדו עוברים משהקים, מפהקים, ממצמצים ואפילו מוצצים אצבע. מניתוח צילומי האולטרסאונד החדים והמפורטים של העוברים המחייכים, הסיקו החוקרים כי העוברים מתרגלים את שרירי הפנים כדי לפתח מסוגלות נוירולוגית ליצור הבעות שונות, במטרה לפתח קשר עם הוריהם לכשיפגשו אותם. החוקרים, מאוניברסיטת דורהאם שבבריטניה, התבססו על צילומי אולטרסאונד של 15 עוברים בטווח הגילים של בין 24 ל-36 שבועות הריון, ותוצאות המחקר פורסמו בכתב העת היוקרתיJournal of Physiology and Behaviour.

באמצעות מכשירי אולטרסאונד מתקדמים, שמסוגלים לצלם אלפי תמונות בדקה, בדקו החוקרים את הקשר שבין החיוכים של התינוקות ברחם להתפתחות חלקים מסוימים במוחם, הידועים כאחראים על מיומנויות תקשורת בסיסיות והתקשרות לדמויות המטפלות. הצד הימני של המוח, שקשור בתפקודים רגשיים ומיומנויות שפה, שולט דווקא על הצד השמאלי של הגוף – ואכן, החוקרים הבחינו כי החיוכים של התינוקות החלו מהצד השמאלי של פניהם ונטו שמאלה לאורך ההריון.

"הצד השמאלי של המוח גדול יותר אצל עוברים החל מהשבוע ה-22 להריון, ולכן לפי ההיגיון הפשוט היינו מצפים שהצד הימני של הפנים יהיה פעיל יותר – אבל המחקר שלנו הראה שההפך הוא הנכון", מסבירה ד"ר נאדיה רייסלנד, ממובילות המחקר. "מכאן אנחנו מסיקים שהתינוקות מפתחים יכולות נוירולוגיות שישרתו פונקציות רגשיות, ויסייעו להם ליצור התקשרות עם הוריהם".

החוקרים מצאו עוד כי הבעות הפנים משתכללות לאורך ההריון. "אם בתחילת ההריון העובר בקושי פותח את הפה, לקראת הלידה הוא כבר מסוגל לבצע הבעות שמורכבות מעד חמש תנועות בו זמנית", מסבירה ד"ר רייסלנד. "למשל, עובר שמרגיש כאב מכווץ את הגבות, סוגר את הפה, מקמט את אפו ומרים מעט את השפה העליונה". 

 >> לא רק על הגב: אופציות לתנוחות לידה