הפגה שניצלה בזכות זוג מספריים (צילום: צילום מסך daily mail)
חייבת את חייה לזוג מספריים. מדלנה הקטנה והוריה המאושרים | צילום: צילום מסך daily mail
כל תינוק הוא נס. כל פג הוא נס עוד פחות מובן מאליו, אבל הסיפור הזה הוא הרבה מעבר למעשי נסים. נראה שיד המקרה, או השגחה כלשהי, התערבו כדי שהתינוקת הקטנה הזו תמשיך לחיות, למרות שלפי כל הקריטריונים היא אמורה הייתה לסיים את חייה עוד בטרם התחילו.

הגבול דק בין חיים ומוות

מדלנה דאוז חייבת את חייה לזוג מספריים. המספריים הגדולים, שנשכחו על המשקל בחדר הלידה בטרם הונחה עליו, גרמו לרופאים להחליט לנסות ולהילחם על חייה, למרות שלא עמדה בתנאים הבסיסיים של "גבול החיות", הסף שמעליו נלחמים הרופאים על חיי הפג, ומתחתיו מוותרים מפאת סיכויי ההצלחה הנמוכים והסיכונים האפשריים לבריאותו העתידית אם ישרוד.

ההנחיות בבריטניה קובעות שאין להציע להורים להחיות פג שנולד לפני סוף שבוע 23, או כזה השוקל פחות מפאונד אחד (453 גרם). למרות שמדלנה נולדה בתחילת שבוע 23, כשהניחו אותה הרופאים על המשקל הם גילו שמשקלה גבוה יחסית, ועומד בדיוק בקריטריון הדרוש להחייאה.

הם החלו בפעולות מצילות חיים וחיברו את מדלן למכונת הנשמה – ואז גילו שמתחתיה הונחו על המשקל מספריים כבדים, שהעלו משמעותית את התוצאה. בשקילה חוזרת, גילו כי היא שוקלת רק 382 גרם, אבל מכיוון שכבר חוברה למכשירים, לא יכלו הרופאים לנתקה והמשיכו להיאבק כדי להציל אותה.

השבוע, חצי שנה מאז הנס הדרמטי, מדלנה שוחררה מבית החולים ויצאה הביתה עם הוריה, קייט ורנאטו. "בהתחלה, לא האמנו בכלל שאי פעם נגיע איתה הביתה", אמרה האם הנרגשת. "היא עדיין קטנטונת, אבל גדלה ומתחזקת כל יום". למרות ההתחלה הקשה, היא לא סובלת ממחלות פגים אופייניות: כל איבריה מתפקדים, אין סימנים לפגיעה מוחית או בעיות נשימה ואפילו מערכת העיכול שלה, נקודת תורפה ידועה אצל פגים, פועלת כשורה. 

הפגה שניצלה בזכות זוג מספריים 2 (צילום: צילום מסך daily mail)
"לא האמנתי שנגיע איתה הביתה". מדלנה עם אמה בבית החולים | צילום: צילום מסך daily mail

בארץ: המשקל אינו מהווה שיקול

גם בישראל ישנן הנחיות מאוד ספציפיות באשר להחייאת פגים בשבועות מוקדמים, אולם לפחות באופן רשמי אין התייחסות למשקלם של הפגים כשיקול בהחלטה האם להחיותם או לא. ההמלצות של ההסתדרות הרפואית בישראל (שגובשו יחד עם האיגודים המדעיים הנוגעים בדבר: האיגוד למיילדות וגניקולוגיה, החברה לרפואת האם והעובר, האיגוד לרפואת ילדים והאיגוד לניאונטולוגיה) מחולקות לשלוש קבוצות עיקריות, עם הנחיות ספציפיות לגבי כל קבוצת גיל:

1. בין 22 שבועות + 0 ימים ועד 22 שבועות + 6 ימים. הנתונים מהארץ והעולם מצביעים על סיכויי שרידות אפסיים בגיל הזה, ובהתאם לכך, ההמלצה היא לנהל את הלידה על פי התוויות רפואיות אימהיות בלבד – כלומר, להתמקד אך ורק בבריאותה של האם, מכיוון שרוב הסיכויים שהפג קטן מכדי לחיות. ההחלטה לגבי נוכחות רופא ילדים בלידה (שינסה להחיות את התינוק) תתקבל בשיתוף פעולה עם ההורים, ובהעדר החלטה כזו - על פי מדיניות ביה"ח בו מתנהלת הלידה. במקרה שבו לא תוכננה נוכחות רופא ילדים יש ליידעו מראש על הלידה הצפויה, ובמידה שהתינוק מראה סימני חיים, כמו תנועות נשימה וגוף, כן ייעשה ניסיון להחיותו. במקרה של תינוק שאיננו חיוני, וסימן החיים היחיד שלו הוא דופק, וההורים אינם מבקשים להחיות, לא תבוצע החייאה.  

2. בין 23 שבועות + 0 ימים ועד 23 שבועות +6 ימים. בטווח הגילים הזה, כ-10% מהיילודים שורדים, ולכן הלידה תנוהל לפי התוויה אמהית, אלא אם ההורים מתעקשים על ניסיון להציל את התינוק. בכל מקרה ינכח בלידה רופא ילדים, ובמידה שהתינוק נולד חי, יבוצעו בו פעולות החייאה.

3. בין 24 שבועות + 0 ימים ועד 24 שבועות + 6 ימים. בקבוצת הגיל השלישית ישנה עלייה בשיעורי השרידות, ולכן הצוות יציע להורים לנהל את הלידה מתוך מחשבה שיוולד תינוק חי. רופא ילדים ינכח במקום, יטפל בתינוק ויעביר אותו להמשך טיפול בפגייה.

>> חיבוק מציל חייים: הפג שרד בזכות החיבוק