אחת ולתמיד: האם חיסונים עלולים להזיק?

בעוד שמשרד הבריאות הישראלי וארגוני הבריאות בעולם שבים וחוזרים על נחיצותם במניעת מחלות מסכנות חיים, צצות להן קבוצות שונות ברשתות החברתיות, הכוללות פעילים שמתנגדים בתוקף לעניין, הטוענים כי החיסונים בעצמם הם אלה המהווים סכנה לבריאות הציבור. מקרי החצבת האחרונים שאירעו בישראל, העלו מחדש את הדיון הסוער בדבר נחיצות החיסונים. כדי לפזר את הערפל, ריכזנו שאלות רלוונטיות של הורים ברחבי הארץ והפנינו אותן לרופאים מומחים. כל התשובות לפניכם.

מה זה חיסון?

"החיסון הוא למעשה טיפול מונע, המאמן את המנגנון הטבעי של מערכת החיסון,״ אומר ד"ר גיל צ'פניק, מומחה ברפואת ילדים, חבר עמותת "מדעת". ״מערכת זו משמשת כמעין 'גוף מודיעיני' שנדרש להתכונן מראש ולהכיר את אויביו – שהם למעשה מחוללי המחלות. החיסון כולל רכיב מתוך מחולל המחלה ומאפשר פיתוח זיכרון חיסוני ללא הצורך לחלות בה".

האם חיסון עלול לגרום לאלרגיה?

"העניין נחקר רבות והוכח כי אין כל קשר בין הופעת אלרגיות לבין חיסונים,״ קובע ד״ר צ׳פניק. ״העובדה שבמדינות 'עולם שלישי' סובלים פחות מאלרגיות, אינה קשורה לכך ששם נהוג לחסן פחות, אלא למחקרים אשר הוכיחו שילדים שגדלים בסביבה פחות סטרילית, הם בעלי סיכון מופחת לפתח אלרגיה. יתרה מכך, מאחר שבאזורים בלתי מפותחים סובלים יותר ממחלות ומוות, כיום מנסים לגרום לכך שגם באזורים אלה שעור המתחסנים יעלה וגם מנסים לשפר את המערך ההסברתי בנושא".

״היעילות נעה בין 95-99 אחוז״

האם החיסונים בטוחים?

"מרכיב הבטיחות הוא העיקרי והמשמעותי ביותר, העומד לנגד עיניהם של מפתחי החיסונים ומקבלי ההחלטות על הכללתם בשגרת החיסונים,״ מסביר פרופ' אשכנזי. ״כל חיסון עובר מספר רב של מבדקים מקיפים, בתהליך מובנה, ורק לאחר שמוכח כי אינו גורם לכל נזק הוא מאושר לשימוש. לדוגמה: חיסון נגד נגיף הרוטה, שהיה הגורם השכיח ביותר לשלשולים וגרם לכ 500,000 מקרי מוות בעולם בשנה, נבדק תחילה בבע"ח ובמבוגרים, ולאחר מכן, לפני שאושר לשימוש והוכלל בשגרת החיסונים – נבדק גם בקרב כ-70,000 ילדים כדי לאשר את בטיחותו הגבוהה ולוודא שאינו גורם כל נזק. מעבר לכך, גם לאחר שהחיסונים נמצאים בשימוש שגרתי, ממשיך להתבצע מעקב בדבר בטיחות השימוש והאפקט המועיל."

האם ייתכנו תופעות לוואי?

"חיסונים, כמו כל טיפול רפואי, כרוכים בתופעות לוואי. עם זאת, מדובר בתופעות קלות וחולפות כאמור, כמו חום והרגשה רעה, או רגישות ונפיחות במקום ההזרקה. תופעות אלה נובעות למעשה מהתגובה החיסונית של הגוף. אולם חשוב להדגיש שאף אחד מהחיסונים הניתנים אינו גורם לנזק קבוע. בנוסף, החיסונים הנוכחיים אף מתוחכמים ובטוחים יותר מבעבר, מאחר שהם מכילים רכיבים מזעריים ובודדים של הגורם הזיהומי, מה שגורם לפחות תופעות לוואי לצד יעילות מוגברת".

"זה תלוי בחיסון - בד"כ היעילות נעה בין 95-99%. ובכל מקרה, גם כאשר לא קיימת יעילות מלאה במניעת הזיהום, המחוסן יסבול במקרה הגרוע ממחלה קלה יותר, הכוללת פחות סיבוכים וסיכוני תמותה. ובכל מקרה, זה וודאי עדיף ממצב שבו לא מתחסנים שבו אין כל הגנה".

"אף פעם לא מאוחר מדי להגן על הילדים שלנו״

מה לגבי הטענה לפיה הורים שלא מחסנים את ילדיהם בעצם מסכנים גם ילדים אחרים? 

״ראשית, אין אף חיסון יעיל ב-100 אחוז כך שתמיד קיים סיכון מזערי שגם מי שחוסן ידבק,״ מזכיר ד"ר צ'פניק. ״שנית, יש ילדים שלא יכולים להתחסן מסיבות לגיטימיות, למשל כי לא הגיעו לגיל המתאים, או שהם חולים במחלות הפוגעות במערכת החיסון שלהם. מכיוון שברוב המחלות שכנגדן נהוג להתחסן, ילד חולה שאינו מחוסן עלול להדביק את האוכלוסייה הרגישה הזאת עוד לפני הופעת התסמינים. לצערנו, המקרים הללו מתרחשים כל העת, באזורים בהם קיימות התפרצויות של מחלות שהיו אמורות להעלם מן העולם, כמו למשל חצבת. רק לפני מספר ימים פורסם מקרה מחריד שכזה באירופה, של ילדה הסובלת מפגיעה במערכת החיסון ואושפזה בחדר של חולה חצבת. כמובן שעדיין לא היה ידוע כי הוא חולה". 

האם יש הבדל בין חיסון הגוף שמתרחש "באופן טבעי" בעת מחלה לבין זה המתבצע בצורה מלאכותית?

"המנגנון הוא אותו מנגנון. ההבדל המשמעותי ביותר נובע מהעובדה שאנחנו חוסכים את המחלה עצמה ואת הסיבוכים הנלווים אליה, שחלקם כאמור לא פשוטים כלל. יתרה מכך, יש מחלות שגם אם חולים בהן ניתן לחלות שוב, טטנוס למשל. זו הסיבה שבטטנוס אנו מחסנים כנגד הרעלן שמפריש החיידק, וכאשר רואים שרמת ההגנה אינה מספיקה לאחר מנה אחת, או כשיש דעיכה ברמת ההגנה פשוט חוזרים על החיסון. זו אחת הסיבות שאנו נותנים לעתים מספר מנות של אותו החיסון."

מה לגבי ילד שעבר את גיל שנתיים ומעולם לא חוסן. האם זה מאוחר מידי?

"אף פעם לא מאוחר מדי להגן על הילדים שלנו, אך צריך להתאים את תכנית החיסון לגילו של הילד שכן יש חיסונים שכבר לא ניתן לתת לאחר גיל מסוים, כמו חיסון הרוטה למשל.״

האם חיסון נגד סרטן צוואר הרחם חיוני והאם הוא עלול לגרום לסיבוכים או לתופעות לוואי?

"סרטן צוואר הרחם היא מחלה התוקפת כ-250 נשים בישראל מידי שנה. קיום יחסי מין ובעיקר כאלה הכוללים ריבוי פרטנרים, עלול להוביל להדבקה בזנים אלימים של וירוס הפפילומה, העלולים לגרום לסרטן זה,״ מסביר לנו ד"ר צבי וקנין, סגן מנהל מחלקת נשים במרכז רפואי ע"ש יצחק שמיר קמפוס אסף הרופא, ויו"ר החברה הישראלית לקולפוסקופיה. ״חיי מין פעילים ללא קונדומים עלולים לגרום גם לקונדילומות – נגעים שעלולים לפגוע באיכות חייה של הנערה או בן הזוג שעמו היא קיימה יחסי מין. החיסון המוצע כיום בשוק הוא כנגד 4 זנים של וירוס הפפילומה, כולל שני זנים אלימים האחראיים ל 70% מסרטן צוואר הרחם, ושניים נוספים שמגנים מפני 90% מהקונדילומות. באופן כללי, מומלץ לחסן בנות ובנים מגיל 15 בטרם החשיפה ליחסי מין.

למרות טענות שונות שהועלו בעבר, לפיהן החיסון עלול לגרום לעקרות, מחלות אוטואימוניות שונות, ואף למוות, מחקרים רבים שנעשו בנושא מטעם ארגוני ענק כמו ה FDA וה WHO הוכיחו כי אין כל בסיס לטענות אלה. ובכל זאת, תופעות הלוואי עלולות לכלול כאבים במקום הזרקת החיסון ובמקרים נדירים גם עלפון. זו הסיבה שמומלץ לבצעו בישיבה או בשכיבה וכן להשתמש במשככי כאבים סטנדרטיים במידת הצורך."

ומה לגבי הטענה שבסוף מי שמייצר את החיסון הוא בעל אינטרסים מובהק?

 "לחברות התרופות יש מספר אינטרסים, כמו לכל חברה מסחרית", אומר ד"ר צ'פניק. "הטענה כאילו יש בעיה עם זה שחברות התרופות מרוויחות כסף מחיסונים היא שגויה ואף מסוכנת. ראשית, הרווחים מחיסונים הם נמוכים יחסית לשאר התרופות. חיסונים ניתנים פעמים ספורות במהלך חיי אדם ועולים פחות באופן משמעותי מחבילה של משככי כאב למשל או מתרופה ללחץ דם הניתנת מדי יום. לעומת זאת, עלות הטיפול בחולה חצבת מאושפז ובכלל זה עלות התרופות הניתנות לו יכולה להסתכם באלפי דולרים, ולמעשה לו היינו רוצים לייחס כוונה זדונית לחברות התרופות היה אפשר לטעון כי הרבה יותר 'משתלם' להן שלא יחסנו כנגד מחלות זיהומיות".

"הדבר היחיד שמצריך כסף הוא לשם מעקב אחר בטיחות החיסונים, הבטחת תנאי ייצור נאותים וגם פיתוח חיסונים עתידיים יש צורך בכסף וזו הסיבה שחיסונים עולים כסף. וזה בהחלט בסדר שהחברות שמייצרות חיסונים גם ירוויחו מכך", הוא אומר.