כל מה שעשתה אושר זריהן, בת 25 משדרות, היה להשתתף בדיון בקבוצה "מועדון אמאל'ה | הקבוצה הרשמית" שהתעורר בעקבות אמא צעירה ששאלה "מה הכי מקל על כאבי בטן אצל תינוקות".
זריהן כתבה בתגובה שרופאת ילדים אמרה לה במהלך אשפוז בבית חולים ברזילי שהמוצר "גרפווטר" מסוכן ויכול לגרום לאפניאה, דום נשימתי. "הרופאה ראתה את התכשיר בין חפצי השונים", מספרת זריהן. "ברגע שהיא ראתה היא עצרה את סיבוב הרופאים, והיא הסבירה גם לי וגם לצוות של הסטאז'רים שהיו איתה שהמוצר מסוכן".
לאחר שבוע קיבלה זריהן הודעה מהמחלקה המשפטית של חברת חיסונית, המייצרת את "גרפווטר" כי אם לא תסיר את תגובתה בתוך ארבע שעות, היא עלולה למצוא את עצמה בבית המשפט.
"זה מרגיז. אמרתי להם שזו לא דעתי האישית אלא זה מה שהרופאה אמרה", אומרת זריהן. " לא משתיקים בני אדם. זה בדיוק כמו שבן אדם לא אהב פיצה אז חברת הפיצות תשלח מכתב מעורך דין, זה לא הגיוני. שום חברה לא אמורה להתנהל ככה".
המקרה הזה אינו בודד. דליה אלמיה, בת 32 מעפולה, קיבלה גם היא איום מחיסונית, שעתיים אחרי שהגיבה על סטטוס בקבוצת "תשעה ירחי לידה". " מישהי שאלה אם גרפווטר עוזר. כתבתי בתגובה שלי ששמעתי שזה גורם להפסקות נשימה. אחרי שעה שעתיים חברת חיסונית כתבה לי הודעה בפרטי. אני לא נתתי לילדה שלי להשתמש במוצר ואני בכלל לא מאמינה שיש משהו שעוזר לגזים", היא מספרת.
אלמיה לא קיבלה ברוח טובה את האיום. "אני הגבתי בקבוצה סגורה ויש כאן חדירה לפרטיות, יש בקבוצה דברים אינטימיים ואישיים ואני יודעת שיש נשים חוששות לומר חוות דעת. זכותי להביע דעה בכל מקום שארצה ואסור לתת מקום ובמה לסתימת פיות. זה חיים של תינוקות. זה לא צחוק ואני מרגישה חובה לתת את הדעה שלי".
"עורך הדין אמר שאני לא צריכה להוכיח שום דבר"
חברת חיסונית נוסדה בשנת 1997 על ידי הרוקחת יעל בן עמרה, מיכאל בו עמרה ויוסי בן יקר. בשנת 1999 הוציאה את מוצר הדגל שלה "גרפווטר", לטיפול בגזים ובכאבי בטן אצל תינוקות. בשנת 2010 הגיש עורך הדין סאבר נסאר בקשה לאישור תביעה ייצוגית על סך תשעה מיליון שקלים כנגד החברה בטענה שהיא מטעה את ציבור הלקוחות שהיא מכתירה את המוצר כטבעי ונטול אלכוהול. לבסוף הושגה פשרה לפיה נוספו המלים "תוסף תזונה" על הבקבוקים.
ד"ר דורית דיל נחליאלי, מומחית לניהול סיכונים בתרופות, המייסדת והמנהלת לשעבר של המחלקה לניהול סיכונים בתרופות במשרד הבריאות מציינת שהחששות של האימהות לא נוצרו יש מאין, אבל התמונה מורכבת.
"לפני מספר שנים היו מספר דיווחים על תופעות לוואי לתכשירים נגד גזים, דווקא אלו שאינם מוגדרים כתרופות כמו גרפווטר וגם על תכשיר נוסף ", היא אומרת. "אינני יכולה לומר בוודאות שהתופעות הין קשורות, אולם בהחלט עלה חשד על ידי מספר רופאים. גרפווטר הכיל אלכוהול ויתכן שזה ההסבר לתופעות הלוואי שנצפו. יכול להיות שזה גם משימוש לא נכון או מוגזם. זה לא ברור עדיין לגמרי. בכל מקרה צריך לדעת שיש הבדל בין תרופות לבין תוספי תזונה. תרופות עוברות תהליך רישום קפדני יותר והפיקוח עליהן גדול יותר כולל המעקב אחר תופעות הלוואי. גרפווטר אינו מוגדר כתרופה אלא כתוסף תזונה. בתוספי תזונה בדרך כלל פחות מחקרים ופחות מידע מתרופות וצריך לקחת את זה בחשבון".
בחיסונית מבהירים שהם מתכוונים להסיר כל תוכן שנראה כאילו יפגע במוצר. "אנחנו בתקופה האחרונה היינו חשופים לגל עצום של הכפשות וזה הלך וגעש כאש בשדה קוצים. לרוב האמהות יש חוויות שימוש חיוביות אבל גם אקמול לא עוזר לכולם", אומרת נירית חן, מנהלת השיווק של חיסונית.
"כשאמא מגיבה בפייסבוק באה ומציינת משהו כעובדה. למשל שכתבו שהורידו אותנו מהמדפים, זה לא נכון. אנחנו מבקשים בנימוס שיסירו את התוכן הפוגעני כי אימהות אחרות קוראות את זה וחושבות שזה נכון.
"העורך דין שלי אמר שלפי חוק אני לא צריכה להוכיח שום דבר, אני יכולה לתבוע על 100 אלף שקל כל תגובה של מישהי שכתבה לשון הרע. אני יכולתי לתבוע כבר המון אימהות. גם רופאים יכולים לא להמליץ אני לא יכולה להכריח אנשים להמליץ.
"איך את היית מרגישה אם יש לך מוצר או עסק אם אנשים היו מכפישים בלי שום מעצור על המקלדת? אני לא עשיתי שום דבר. למה היא יכולה להגיד מה שהיא רוצה ואני צריכה להוריד את הראש?".
"עימותים משפטיים לא מתנהלים בפייסבוק"
בניגוד אליה, עורך הדין גיא אורן ממשרד עורכי דין אורן-קליין, מומחה בלשון הרע, לא כל כך בטוח בסיכוייה של חיסונית בבית המשפט. "ייתכן ומשווקת המוצר תחליט לתבוע את האם שפרסמה את הפוסט, אבל לטעמי, לזכות האם המפרסמת עומדות מספר הגנות ולכן סיכויי התביעה אינם גבוהים", הוא מבהיר.
לדבריו, סעיף 15 לחוק איסור לשון הרע מקנה הגנה למפרסם מקום בו הפרסום נעשה בתום לב. בנוסף, קיימים אינטרסים ציבוריים בפרסום. "על פניו נראה כי מטרתה העיקרית של האם הייתה למנוע נזק אצל תינוקות, לנוכח מידע שהובא לידיעתה על ידי הרופאה שלה שהמוצר הוא מסוכן, ולפיכך קיים אינטרס ציבורי בפרסום. ביתר שאת אם מדובר בפרסום בודד ולא שיטתי", אומר אורן.
בנוסף, עומדת לזכות המפרסמת הגנת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע, בהנחה שתוכן הפרסום הוא אמת ואכן היו מקרים בהם נפגעו ילדים כתוצאה משימוש במוצר. "כאשר האם המפרסמת התבססה על מידע אותו קיבלה מהרופאה שלה, בעקבות שימוש שהיא עשתה בעצמה במוצר וכאשר היא באמת מאמינה שקיבלה מידע מהימן (זו האמת מבחינתה) יש בכך ככל הנראה די על מנת לחסות תחת הגנת אמת דיברתי", הוא מסביר.
גם באשר לאמצעי האיום מביע אורן ספיקות. "אינני מומחה לשיווק אך אני אינני בטוח שבאמצעות איומים בתקיפה משפטית תשיג המשווקת את מטרתה. לרוב עימותים משפטיים אינם מתנהלים באמצעות רשתות חברתיות וישנם הצינורות המקובלים לפעול נגד מזיקים או מפרי זכויות".
גם אסף שמואלי, מומחה לשיימינג ובעל הבלוג המשבריסט, לא בטוח שהצעד של חיסונית מועיל לה בטווח הארוך. "לרוב, האקט המשפטי לא מספק מענה לשיימינג, משדר חוסר אמונה של המותג או העסק בעצמו, גורר שיימינג בשל מה שנתפש כהתנהלות כוחנית שאינה מאפיינת את הדמוקרטיה של הרשת ובחלק גדול מהמקרים לא שווה את הפיצוי שמגיע בסוף ההליך המשפטי - אם בית המשפט אכן מקבל את הטענה כי הייתה כאן הוצאת לשון הרע".