וונדי טוהוי, עיתונאית ב"הרלד סאן", היא אמא. אמא זועמת. נמאס לה להצטדק, נמאס לה ששופטים אותה ובעיקר נמאס לה מאמהות שבטוחות שיש להן מונופול על האמת המוחלטת בכל מה שנוגע להריון, לידה וגידול ילדים. בטור אישי נוקב היא שוטחת את טענותיה, שכדאי לכולנו לקרוא ולהפנים. קחו אוויר ותודו שיוצא לכן להנהן בהסכמה יותר מפעם אחת.
השיבו על סקר גולשיםתוקפים אותך על כל החלטה שאת עושה
"אתם מכירים את הסצנה ב'רובוקופ', שבה השוטר-הרובוט מעיף ביריות בחור דרך קיר זכוכית של גורד שחקים? ובכן, ככה הרגשתי כשקראתי שאני נטל על מערכת הבריאות, מכיוון שהריתי וילדתי בגיל מאוחר. הייתי מוכנה לפוצץ את האדם הבא שימתח ביקורת עליי או על אמהות אחרות דרך הקיר.
"אדוני היקר, כדאי שתדע שאנחנו לא נטל. אנחנו עובדות ומשלמות מסים במשך 15 שנה לפחות עד הלידה, לרובנו גם יש ביטוח פרטי, אז כשאנחנו סוף סוף פוגשות את בן הזוג ומרגישות בשלות ללדת – אנחנו לא נטל. 'למזלי', רק אחד משלושת ילדיי נולד אחרי גיל 35, שבו כביכול הפכתי לנטל על המערכת. ועדיין, ההאשמות הללו מרתיחות אותי. ולא רק ההאשמות שמופנות אליי ספציפית, אלא כל לחץ שמופעל על ידי צבאות אידאולוגיים של הורים, שמבקרים כל החלטה שקשורה בלידה ובאמהות של נשים אחרות.
"אם אתם מחוברים בצורה מינימלית לחדשות, אתם בוודאי שמים לב שאמהות הפכה מ'משהו שאת עושה הכי טוב שאת יכולה – ובכלל זה, עושה גם טעויות נורמליות ולא מזיקות' – לשדה מוקשים. ובשדה המוקשים, את חייבת להתנהל עם שריון, שיגן עלייך מהאידאולוגיות הלוחמניות של כולם.
"הדוגמה האחרונה היא כמובן שער המגזין 'טיים'. מצד אחד, 'משטרת ההורות המקרבת' גורמת לאמהות להרגיש שאם הן לא מניקות עד שהילד מבוגר מספיק כדי להשתמש בסכין ומזלג הן 'לא מספיק אמהות'. מצד שני, יש בריגדה שטוענת שהנקה מעבר לגיל שנה וחצי נעשית אך ורק מטעמים אנוכיים, ומעוררת חלחלה.
"דוגמאות נוספות יש בשפע. אם את לא ישנה אם הילד במיטה את גורמת לו להיות חסר ביטחון ופוגעת בקשר בינכם – ולכן, את אנוכית. מצד שני, אם את מתעקשת על לינה משותפת את פוגעת באבא שלו – ולכן, ניחשת נכון: את אנוכית. נשים שבוחרות בקיסרי אלקטיבי כי הן 'מיוחסות מכדי ללחוץ' גורמות לעומס על מערכת הבריאות ומסתכנות בסיבוכים, אבל נשים שבוחרות להימנע מהתערבויות רפואיות, ואפילו ללדת בבית, מסכנות את חייהן ואת חיי התינוק".
את אמא שמנה מדי
"וכמובן, חיסונים. הדיון סביבם מתנהל בהאשמות והטחות בוץ הדדיות, אולי יותר מכל נושא אחר בהורות, ולהורים טריים פשוט אין שום דרך לבודד את המידע הרלוונטי ולקבל החלטה שלא מבוססת על הפחדות – משני הצדדים של הוויכוח. מי שבוחר לחסן הולך עם העדר מבלי לבדוק את ההשלכות של החיסון, ומי שבוחר לא לחסן מסכן את ילדיו ואת שאר הילדים בסביבתם. אין דרך לצאת מזה.
"ואחרונה – אבל בהחלט לא חביבה – ניצבת הביקורת על האמהות עצמן. אנחנו שמנות מדי, ולכן לא צריך להכין לנו ארוחה טעימה מדי ביום האם. כך שמעתי במו אזניי מומחה לדיאטות אומר ביום האם האחרון.
ההקצנה הבוטה ביותר של ההשפלה הגופנית הזו היא הציד של סלבריטאיות אחרי לידה, שהעזו לא לחזור מיד למשקל ולגזרה הקודמים שלהן. מצד אחד ניצבת ויקטוריה בקהאם, המודל של האמא-רקסיות באשר הן. מנגד ניצבת איישוואריה ריי-ברכאן, מיס עולם וכוכבת בוליוודית ששיחקה גם בסרטים הוליוודיים מצליחים – והעזה לא לחזור מיד למשקל שלה אחרי שהפכה לאם.
התקשורת ההודית צולבת אותה, ומכריזה ש'מתפקידה להיראות טוב'. אחד הכותבים אפילו השווה אותה למודל הנערץ של הבקהאמית, כשטען בטור שפרסם שעל ריי ללמוד מויקטוריה, ולחזור למידה 0 שבועות אחרי הלידה. אגב, ריי עצמה בת 38, כך שהיא לא רק שמנה, אלא גם מהווה נטל על מערכת הבריאות. אבל מי שיגיד לה מילה, יהיה לו עסק איתי – רובוקופ הלוחמת באנטי-אמהות".