אם לא די בקשיים הכרוכים בטיפולי פוריות, לעתים קרובות מתפרסמים מחקרים שמגלים כי הריונות שהושגו בטיפולים כרוכים בסיכון מוגבר להפלות ולסיבוכים שונים. כמו כן ישנה טענה שבטיפולים שכאלה ישנן השלכות עתידיות על הילדים, מאחר שאלה רגישים יותר למומים שונים.
אבל המחקר הבא דווקא מעודד; מחקר בריטי שמסקנותיו פורסמו לאחרונה ב"בריטיש מדיקל ג'ורנל", מצא שילדים שנולדו מהפרייה חוץ גופית (IVF) הם בממוצע חכמים יותר מבני גילם שנולדו מהריון ספונטני.
הפער הקוגניטיבי בין ילדי המבחנה לאחרים: 8 חודשים
צוות חוקרים בריטי אסף 12,000 ילדים בבריטניה, ובחן את כישוריהם הקוגניטיביים כשהיו בני תשעה חודשים, שלוש וחמש. במקביל, אספו החוקרים מהוריהם של הילדים נתונים באשר לדרך שבה נכנסו לההריון: הריון לא מתוכנן, מתוכנן שהושג באופן טבעי או הריון שהושג לאחר טיפולי פוריות.
החוקרים השתמשו בממוצע ההישגים של ילדי ההריון המתוכנן כקו אמצע, והופתעו לגלות כי ילדים שנולדו מטיפולי פוריות השיגו את הממוצע בשלושה-ארבעה חודשים, בעוד שילדים שנולדו מהריון ספונטני, דווקא פיגרו בכשלושה חודשים.
למעשה, בממוצע היה פער של כמעט שמונה חודשים בין שתי קבוצות הילדים – מדובר בנצח במושגי התפתחות ילדים.
ממצאים אלה מצטרפים למסקנותיו של מחקר אחר שנערך באוניברסיטת איווה בארה"ב, שם נמצא כי ילדים שנולדו בטיפולי פוריות השיגו ציונים גבוהים יותר במבחני אינטליגנציה ביחס לבני כיתתם, בפער דומה לזה שהציג המחקר הבריטי.
"הורים לילדי מבחנה משקיעים יותר בהתפתחותם"
מכיוון שלא נמצא כל הבדל ביולוגי שיוכל להסביר את הפערים, החליטו החוקרים לנתח את התוצאות לאור ההבדלים הסוציו-אקונומיים בין הילדים שנבדקו.
כאשר התחשבו בפער הכלכלי בין המשפחות, נמצא כי ישנה התאמה כמעט מוחלטת בין קבוצת הילדים שנולדו לאחר טיפולים לקבוצה הסוציו-אקונומית הגבוהה יותר מבין הנבדקים. לכן הגיעו למסקנה שההשקעה ההורית, שכמובן מתאפשרת יותר להורים ממעמד כלכלי איתן, היא שביססה את ההבדל בהישגיהם של הילדים.
"לפי מחקרים רבים יש מתאם בין האינטליגנציה של האמא ובין היכולות של הילד", אומרת אביטל יעקבי, פסיכולוגית התפתחותית וחינוכית מומחית. "כמובן שיש מרכיב גנטי, אבל הוא לא יכול להסביר הכל, כי עובדה היא שלאינטליגנציה של האב יש פחות השפעה.
"ככל הנראה, העובדה שהאם מבלה יותר זמן עם הילד מוכיחה שבוויכוח הידוע של סביבה מול תורשה, לאלמנט הסביבתי – כלומר, משך הזמן שהילד מבלה עם האם – יש השפעה רבה יותר".
יעקבי מסכימה גם עם מסקנות החוקרים לגבי המדרג הסוציו-אקונומי כהסבר המרכזי להבדלים בין ילדי המבחנה לילדים האחרים. "במיוחד בחו"ל, טיפולי פוריות הם יקרים מאוד, ומי שיכול להרשות לעצמו לעבור אותם חייב להיות בעל אמצעים. לכן סביר שגם לאחר שיושג ההריון המיוחל, ימשיכו ההורים להעדיף להשקיע את כספם בגידול הילדים, מה שלא תמיד מובן מאליו".
וישנה גם הפונקציה של גיל ההורים: "ככלל, מי שפונה לטיפולי פוריות היא בדרך כלל כבר מבוגרת ומנוסה יותר", אומרת יעקבי. "הבשלות הרגשית שמגיעה עם הגיל, יחד עם הרצון העז לילד, מאפשרים לאם להשקיע יותר זמן ומשאבים בגידול התינוק לאחר הלידה, ובכך להזניק את ההתפתחות שלו".