את חלק מהתואר הראשון שלי עשיתי באוניברסיטה בשלט רחוק, און ליין, מה שנקרא האוניברסיטה הפתוחה. זה עזר לי ללמוד על עולם האינטרנט וכמות המידע שמתחבאת שם, ואיך שהכל נמצא במרחק לחיצת כפתור. הספרים שלי היו בקינדל, את המורים שלי הכרתי דרך האתר ועם חברי הכיתה התדיינתי בצ׳אט הכיתתי. הלימודים היו קשים, אבל במקום להתרוצץ מספריה לספריה מצאתי את כל החומר שהייתי צריכה לעבודות המחקר בין דפי הלפטופ או האייפד שלי.
לראות אותה, לראות אותך
אז נכון, אין עדיין אפליקציות שמקלות על געגועים, ולהיות בהריון לבד זה לא תמיד קל. אבל האינטרנט נותן לי לפחות את תחושת הקרבה. מאז שאני ילדה אני רגילה להתגעגע למישהו שאני אוהבת: כשהייתי בת שמונה, אבא שלי עזב את הארץ ונסע לעבוד בחו״ל. התקשורת איתו נעשתה בעיקר דרך הדואר, כי טלפונים לחו״ל עלו אז הון. בכל שבוע הייתי מחכה בקוצר רוח לדוור, שיביא לנו מכתבים ונדע כמה הוא אוהב. Fast forward עשרים שנה, וכמו בסרט עתידי שלעולם לא הייתי מאמינה שיתממש, אנחנו מוצאים את עצמנו בעולם שכולו טכנולוגיה ואפליקציות שמאפשרות לנו לראות את מי שאנחנו אוהבים תוך שנייה.
ויותר מזה, מי היה מאמין שיהיה אפשר לראות את העובר שלנו בשידור חי ברחם? טכנולוגית ה-4D כבר פה, ובלוס אנג'לס, כמו בהוליווד, חווית האולטרסאונד מגיעה עם חדר קולנוע פרטי, כיסאות ענק מעור ומסכי טלוויזיה גדולים ושטוחים. כשיהב ואני נכנסו לחדר התחלנו לצחוק, וסוף סוף הבנתי למה שאלו אותי כמה אנשים מגיעים איתנו להקרנה. היו שם 15 מקומות לבני המשפחה. אצלנו החוויה הייתה יותר אינטימית, ויחד התפעלנו מהטכנולוגיה שהראתה לנו עשר דקות קסומות של העוברית שלנו זזה לייב ובצבע. איזה מזל שהיא לא ישנה: ראינו אותה פותחת עניים, בועטת, מזיזה את הפה ואפילו מחייכת (לפחות זה נראה כך לטכנאית), וגם קיבלנו תמונות שלה שבהן ניתן לראות די במדויק איך היא נראית. מדהים.
גם את שיעורי ההכנה ללידה שלי גם מצאתי דרך אפליקציה. בהתחלה לא ממש חשבתי שאני צריכה את זה, אבל ככל שההיריון התקדם הרגשתי שחסר לי מידע לגבי הלידה. לא רציתי ללכת לבד לשעורי הכנה ללידה ולקבל מבטים מרחמים, אז החלטתי לבדוק אם זה קיים און ליין. להפתעתי, קיימת אפליקציה לשעורי לידה שנקראת birth class, והיא מומלצת לכל אישה בהיריון ובן זוגה. למדתי על שלבי הלידה ומה אני הולכת לעבור, מה זה צירים ואיך זה מרגיש, מתי לגשת לבית חולים, מה זה אפידורל ומה עוד אפשר לעשות בכדי להקל על הכאב. בחלק מהסרטונים, שמשכם כמה דקות והם מוגשים על ידי מומחית, רואים גם מה עובר על בני הזוג בזמן הלידה. אני יודעת שזה אולי נשמע מוזר, לעשות הכנה ללידה מול אייפד. אבל סגנון החיים הזה מוכר לי, ואני דווקא נהנית מהעובדה שאני נמצאת לבד בחדר, ויכולה להגיב לשיעור בקול רם איך שאני רוצה.
מעוברית אוכמנייה לעוברית מלון
ואם כבר מדברים על בני זוג או על הגברים בחיינו, אז אם יש משהו שרוב הגברים אוהבים, חוץ ממכוניות, ספורט ונשים, זה אייפון חמש וטכנולוגיה מתקדמת. אחרי ששמעתי מהרבה חברות שלי שתפקיד האבהות אצל הבעלים שלהן בא לידי ביטוי בעיקר ברצון שלהם לתמוך במשפחה כלכלית ופחות בחיבור לתינוק, לפחות בחודשים הראשונים, הבנתי שצריך לחבר אותם לעובר דרך מה שהם מכירים ואוהבים - וכמה שיותר מהר.
הורדתי את האפליקציה על התפתחות העובר, וקיוויתי שאולי יהיה לי מזל והאפליקציה תעבוד גם באייפון חמש. יהב הוריד והתחבר לאפליקציה במהירות ויחד התחלנו לקבל דיווחים יום-יומיים מה קורה לי ברחם. היום, לדוגמא, קיבלתי כתבה העונה על השאלה האם זה בטוח לקבל טיפולים בספא, וגם על איך לספור את התזוזות של העובר.
הכי מצחיק אותנו זה שבכל שבוע אנחנו מקבלים מהאפליקציה דיווח של כמה העוברית צריכה לשקול, עם השוואה לפרי או ירק במשקל הזה. עוד מעט היא תגיע למשקל של מלון - גדלנו הרבה מאז שהם השוו אותה לגרגר של פרג, לאוכמנייה ואפילו ללימון!
הלמידה המשותפת שלנו על ההיריון קרבה אותנו מאוד אחד לשניה, וגם קרבה מאוד את יהב לעוברית. הוא נכנס לעניינים כל כך מהר, עד כדי כך שהוא כבר מעדכן אותי בכל פעם מה יהיה התהליך הבא שאני הולכת לעבור וגם מספר לי מה הוא בעצמו עובר. לא מזמן הוא העביר לי בוואטסאפ תמונה של אימייל עם הכותרת "שבעה פחדים צפויים לאבות חדשים".
אני ממליצה בחום לשתף את בן או בת הזוג שלכם בכל מה שאתן עוברות. זה שאתם גרים באותו בית והם רואים כיצד אתן גדלות, זה לא תמיד מספיק. תעזרו להם להבין מה קורה בכל שלב, תעזרו להם להתחבר לעובר וגם שתפו אותם במחשבות שלכם לגבי הורות או חינוך, כי זה יכול לחסוך לכם ויכוחים מיותרים בעתיד. תעברו את התהליך ביחד, גם אם זה דרך אפליקציה.