אבא מבטיח

הבן שלי בן שבוע. קטן כמו בוטן ומתוק כמו תות. הוא מקשיב אבל עוד לא עונה, הוא רואה אבל עוד לא קורא. ומבחינתי זה בדיוק הזמן - זה הזמן להבטיח ולהתחייב, זה הזמן לדבר מהלב. ובגלל זה אני כותב. מילים באוויר נעלמות כמו עננים, מילים על הדף זה חוזה לכל החיים.

הרבה דברים אני רוצה להבטיח לך ולעצמי ילד יפה שלי.

מבטיח שלא אחסוך ממך - אתה תשמע ממני כמה אתה מדהים עד שכבר אזכה לדרגת נודניק. אתה תחווה אותי מתפעל מכל צעד שתעשה, מכל ניסיון, מכל מעשה. בכל יום אמצא מחמאות חדשות וליטופים מקוריים. אהיה שם לברך אותך על כל הצלחה, ויותר מזה אברך גם על כל כישלון. אפרק מחסניות של מילים טובות עד שיימאס, וכשיימאס רק אגביר את הקצב.

מבטיח שאחסוך ממך - טלפון חכם? זיבי. אני לא קונה לך אסון כזה. רוצה חוכמה? קח ספר. אייפד? היית מת. רוצה מסך? לך לקולנוע. מותגים? צא מהסרט (בהנחה שבאמת הלכת לקולנוע).
אני לא מתבייש לומר שאני יודע מה טוב בשבילך, ולא פחות חשוב, מה פחות טוב. אני רואה את תפקידי כהורה לא רק בכך שאתן לך את הכלים הנכונים, אלא גם דרך מניעת כלים מקולקלים. ואם תכעס? ואם תבכה? אבכה איתך יחד, נבכה עד שנצחק. ואם תשנא אותי? אוהב אותך עוד יותר.

>> בטור הקודם: איפה כדאי לגדל את בני?

9 חודשים - כל מה שצריך לדעת