אישה מתבוננת בבדיקת הריון מחזיקה אצבעות2 (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
בדיקת הריון ביתית. הפעם הבאה שתפגשי בה, דעי שאת חלק ממהפיכה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
אי שם ברשימת ההמצאות ששינו את העולם, בין הפופקורן בשקית למיקרו לגלולה למניעת הריון, ניצב לו מקלון צנום ואלגנטי. המקלון שמרגיע נערות היסטריות עם איחור במחזור (או מלחיץ אותן יותר), שגורם לנשים לצרוח מאושר (או להתאכזב מרות) ובעיקר – חוסך את הצורך ללכת לרופא ולעבור בדיקת דם כדי לדעת אם את בהריון.

כשמנסים להרות, למקלון הזה יש משמעות אדירה. הוא הופך לסמל, ליעד נחשק, ונשים מבלות ימים שלמים בתכנון מועד ההשתנה המדויק על הלשונית, מתכננות איך יניחו אותו בנונשלנטיות בשירותים ואיך יעבירו את הדקות מורטות העצבים עד שמופיעה התוצאה. אבל חשבת פעם על ההיסטוריה של ההמצאה המיוחדת הזו?

מים מזוקקים, מבחנה וכדוריות דם של כבשה

הערכה הביתית הראשונה לבדיקת הריון הופיעה בבתי מרקחת בארה"ב כבר ב-1977, והייתה הרבה יותר מסורבלת והרבה פחות ידידותית מגרסת הלייט שאנחנו מכירות היום. למעשה, מדובר היה במעין "ערכת המדען הצעיר", שכללה מים מזוקקים בכמות מדודה, מבחנה והשוס – כדוריות דם אדומות שהופקו מדם של כבשה.

הקונה האמיצה הייתה צריכה להשתין ולקרר את השתן, וכשהוא היה מגיע לטמפרטורה הרצויה למזוג פנימה את המים שצורפו לערכה ואת הדם של הכבשה – ולא לגעת בערכה עד שתשנה (או לא תשנה) את צבעה. בגלל שהייתה כה פרימיטיבית, כל תזוזה קלה עלולה הייתה להשפיע על התוצאות, כך שהספק-הריונית הנרגשת הייתה צריכה למתן את הרעד בידיים ולפעול כמו לבורנטית מיומנת.

מביכות ומסורבלות ככל שהיו, הערכות הישנות היו אלטרנטיבה הרבה יותר מזמינה מהאופציה השנייה – ללכת לרופא, במיוחד אם את נערה או צעירה רווקה, בעידן שבו הורות יחידנית לא הייתה בחירה מקובלת כמו היום. "מדובר היה במהפכה בזכויות הנשים באותו זמן", מספרת ההיסטוריונית שרה א. לויט לניו יורק טיימס, שסקר את הנושא בכתבה שפרסם.

"הצהרת עצמאות פמיניסטית"

בדיקות ההריון הביתיות הומצאו באקלים מדעי וחברתי מיוחד. ב-1972, מדענים במכון הלאומי האמריקאי לבריאות הודיעו כי פיתחו שיטה לבדוק הריון בשבועות מוקדמים. בשנה שלאחר מכן, פסק הדין הידוע של רו נגד וייד – פסיקה של בית המשפט העליון בארה"ב, שקבעה כי איסור על הפלות מנוגד לחוקה – הפך את ההפלות לנפוצות יותר, והפך את הבדיקות לגילוי מוקדם לנחוצות וחשובות הרבה יותר מבעבר. "ארגוני הנשים מיהרו לאמץ את הבדיקה", מסבירה לויט, "והיא הפכה למעין הצהרת עצמאות פמיניסטית של נשים".

בדיקת הריון ביתית (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
רק בשנת 1988 הפכה למקלון אותו אנחנו מכירים היום | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
ועדיין, למרות הנוחות וההצהרה החברתית, נשים רבות נרתעו מתפעול המעבדה הניידת, כך שה"בום" השיווקי הגדול של הבדיקות הגיע רק כאשר פותחו בדיקות "השרביט" – הדומות מאוד למקלון של ימינו, ודורשות רק לדייק בזרם השתן על המקל (או לטבול אותו בכוס חד פעמית נקייה שהשתן נאסף לתוכה). ב-1988 הציגה חברת "יוניליוור" את "בדיקת השלב האחד" הראשונה, שהפכה להצלחה מסחררת.

לפי נתוני ה-FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, שליש מהנשים האמריקאיות השתמשו לפחות פעם אחת בחייהן בבדיקת הריון. לדברי לויט, הבדיקות האלו שינו את האופן שבו אנחנו תופסים הריון. "ממשהו מאוד קליני, שכלל בדיקה פיזית לא נעימה במרפאה, רגע גילוי ההריון הפך למשהו אינטימי, שקורה אצלך בבית".

שני פסים: מסר פשוט בלי מטענים חיוביים או שליליים

לבדיקות ההריון היום יש כל מיני דרכים להודיע לך את החדשות. החל מצמד הפסים הקלאסיים, שהשני מביניהם מופיע רק במקרה של הריון, עבור בסימן "+" שמופיע אם הבדיקה חיובית וכלה במילה הפשוטה "pregnant", שמכילה כל כך הרבה רגשות למרות הלקוניות שלה.

מרסל וונדרס, מעצב תעשייתי מוביל, התנסה בקריירה שלו גם בעיצוב בדיקות הריון. הוא עיצב את הבדיקה של חברת אורגנון, שדווקא לא נמכרת בישראל, וסיפר בראיון ל"טיימס" על העבודה הבלתי שגרתית הזו. "הבדיקה שלהם הייתה גדולה יותר משל המתחרים, אז החלטתי להפוך את זה ליתרון", מספר וונדרס. "השארתי מקום על המקלון לכתוב את השם של האמא, התאריך ואפילו את שם התינוק, כי משיחות שהיו לי עם נשים הבנתי שלא מעט מהן שומרות את המקלון כמזכרת ומכניסות אותו לאלבום התמונות של התינוק".

אישה מתבוננת בבדיקת הריון (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
שני פסים: כן או לא. כי כל אחת מרגישה אחרת לנוכח הבשורה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock

וונדרס סיפר גם על הבחירה בשני פסים, ולא באייקון של פרצוף מחייך או במילים כמו "מזל טוב". "אנחנו יודעים שלא לכולן הריון הוא חדשות משמחות, ויש נשים שדווקא עושות את הבדיקה ומקוות לתוצאה שלילית. לכן, חיפשנו מסר פשוט, בלי מטענים חיוביים או שליליים, ובלי משמעות מעבר לתשובה של כן או לא".  

אז בפעם הבאה שאת מוציאה את המקלון בידיים רועדות מהאריזה, פותחת את הברז כדי לעודד את עצמך לעשות פיפי למרות ההתרגשות וכוססת את כל הציפרניים עד שיש תוצאות – את יכולה להרגיש חלק מההיסטוריה, ולשמוח על המפכה הקטנה שלך.

>> בהריון? מזל טוב! 20 דרכים מקוריות לבשר לעולם
וגם: ההיסטוריה של האפידורל