חברה שלך ילדה (צילום: jupiter images)
עושה לך חשק? | צילום: jupiter images
יש מי שיתחילו במשימה מיד בתום חופשת הלידה, ואחרות יחכו שהילד ילך לכיתה א'. לפעמים יש אילוצים מסביב שמעודדים להקדים או לדחות את ההחלטה, כמו גיל מתקדם או מצב כלכלי רעוע, אבל רוב הנשים לא מסתפקות בילד אחד, ומחליטות בשלב מסויים להרחיב עוד את המשפחה.

לפעמים ההחלטה מאוד מושכלת ומתוזמנת, אבל לפעמים פשוט נכנעים ל"ציוץ השחלות" –  רצון עז בתינוק, שמסרב להישמע לתכתיבים חיצוניים. אז איך תדעי אם השחלות שלך מצייצות? קבלי כמה סימנים מחשידים.

ריח של תינוק

1. את מרגישה צביטה בלב כשאת שומעת שמישהי בהריון. אבל מקפידה לחייך ולציין שלך יש עוד זמן עד הסיבוב הבא.

2. ומזילה דמעות מול תמונות וסרטונים של תינוקות בפייסבוק. משמחה, אבל גם קצת מקנאה.

3. כשאת רואה טלוויזיה לבד, את לא מדלגת על הפרסומות. ומריצה אחורה כמה וכמה פעמים את הפרסומות לחיתולים ולפורמולות. 

4. את מתיידדת דווקא עם האמהות ההריוניות בגן. בתקווה שתכף הן תלדנה ותוכלי להסניף קצת תינוק טרי.

5. ובכלל, הפכת לבייביסיטר הרשמית של המשפחה. אבל רק לילדים מגיל שנה ומטה. עם הגדולים שיסתדרו לבד.

6. את מתנדבת לעזור לנשים זרות בסופר ולהחזיק להן את התינוק בזמן שהן אורזות. זה הרי הרבה יותר קל מלהכניס עגבניות לשקית.

7. ומתעכבת שנייה מיותרת ליד חדר ההנקה בדרך לשירותים בקניון. רק כדי לשמוע פעיות.

8. את פותחת (בחלון גלישה פרטית, כמובן) אתרים של עיצוב חדרי ילדים. למרות שהחדר של הילד שלך מעוצב יופי.

9. ובואי נאמר שהאתר של שילב הוא לא האחרון בהיסטוריית הגלישה שלך. אפילו שאת מקפידה לנקות את ההיסטוריה מדי פעם.

שמעתם את זה?

10. את מוצאת תירוצים לעשות סדר בארונות כדי להתעסק בבגדי התינוק הישנים של הילד שלך. למה להשאיר הכל לפסח?

11. כדי להקל על בני המשפחה, את מציעה שיחזירו אלייך את הבגדים שהשאלת להם וכבר קטנים. כי הרי יש לך המון מקום אחסון בדירת שני החדרים שלך.

12. ובגדים שעוד לא מסרת כבר לא תמסרי – שלא יתלכלכו. לא שאת מתכננת, אבל מי יודע.

13. את תמיד מתנדבת להיות זו שקונה את המתנה לברית/ה בשם כולם– העיקר להסתובב קצת בחנויות תינוקות. אז מה אם בעשר שנים שאת במשרד החלפת עם האם הגאה שלוש מילים וחצי.

אמא חתיכה מנשקת תינוק (צילום: istockphoto)
גיברת, את מוכנה בבקשה להחזיר לי את הילד? | צילום: istockphoto

14. את מוכנה להישבע שהרגשת דקירות בציצי כששמעת תינוק בוכה בקניון.  אפילו שהפעם האחרונה שהנקת הייתה לפני חמש שנים.

15. יותר מזה: את מוכנה להישבע ששמעת תינוק בוכה. או שאולי סתם שכחת לקחת את הרופה בזמן.

16.  מדי פעם את מגגלת שמות ומשמעותם, ולא כי פתאום נורא דחוף לך לדעת מאיפה הביאו את השם של הפקידה בדואר. כי באמת, מה יותר דחוף מלדעת אם "טל" יוצא טוב מבחינה נומרולוגית.

17. את מקריאה לילד הגדול יותר ויותר את "ספר הפילפילים". שלא לדבר על "בבטן של אמא" ושאר להיטי הז'אנר.

18.  ומשסה אותו בתינוקות בגינה, שיילך להציץ בעגלה ולהעביר לך דיווח. וגם שיתרגל קצת.

19. כשאת מוצאת את עצמך בוהה בשעמום ומשתגעת מבדידות כשהילד שלך מבלה אחה"צ אצל חבר. ובמקום ליהנות מהשקט, את מדפדפת בתמונות שלו מהעריסה.

20. טרחת לקרוא את הכתבה עד לכאן. אין ספק, את מוכנה.

>> תינוק שני נולד? טיפים לאם המותשת