אישה בהריון עצובה מניחה יד על הבטן (צילום: istockphoto)
איך מתמודדים עם אובדן כל כך גדול? | צילום: istockphoto
בתקופה מאתגרת ומבלבלת כמו הריון, הזוגיות עוברת מבחן סיבולת מרוכז. כולנו נשענות על בן הזוג, שואבות ממנו כוחות ומוציאות עליו את כל החרדות והכעסים שלנו, וקשה לנו לדמיין את החיים בלעדיו. אבל עבור אלמנות צה"ל שאיבדו את בן הזוג שלהן כשהיו בהריון, הדמיון הזה הוא מציאות כואבת, שממש לא הופכת לקלה יותר אחרי הלידה. דיברנו עם הפסיכולוגית איריס סלומון, שניסתה לשפוך קצת אור על הקשיים הייחודיים של אלמנות הרות ועל ההתמודדות עם המצב שנראה לרגעים כמעט בלתי אפשרי.

פרדוקס כואב שבין העצב והאבל לשמחה

"עיקר הקושי בהתאלמנות במצב רגיש כל כך כמו הריון הוא חוסר הוודאות, שהוא מצב טבעי בהריון אך הוא מועצם עוד יותר כשחווים אבדן של בן זוג", אומרת לנו סלומון ומוסיפה כי אחד הדברים הבולטים כל כך בתקופה הזאת הוא הפרדוקס בין העצב והאבל לשמחה שמביא איתו ההריון. "בכל סיטואציה מרגשת או מלחיצה במהלך ההריון, כשהכי טבעי לפנות לבן הזוג כדי לחלוק איתו את הקשיים או השמחה – לאלמנה אין את האפשרות הזו, וזה יוצר קשיים לא פשוטים".

האם יש יותר סיכון לדיכאון אחרי לידה אצל מי שאיבדה את בן הזוג במהלך ההריון?
"כל מצב של חוסר יציבות או משבר מגביר את הסיכון לדיכאון וחרדה, וכאן מדובר במצב של סטרס קיצוני. כדי להפחית את הסיכון חשוב לדאוג לתמיכה רציפה ומקיפה באישה, ולגרום לה לא להתבייש או להרגיש חולשה בגלל שהיא זקוקה לעזרה, אלא להציג את העזרה שהיא זקוקה וראויה לה כצורך בסיסי".

השאלה שנשאלת פעמים רבות במקרה כזה של אובדן טראגי היא כיצד בכלל ניתן להקל על הכאב? סלומון ממליצה לחזק את מעגלי התמיכה. מבני משפחה ועד החברים. "חשוב לבצע עבורה תיקון עיוותים קוגניטיביים – במצבים של אבדן יש נטייה לתפוס קשיים כבלתי אפשריים, וחשוב לפשט עבורה את המצבים שהיא נתקלת בהם ולהציע עזרה קונקרטית. למשל: 'אני ואבא נבוא איתך לכל הבדיקות, ואני אהיה איתך בחדר הלידה', או 'אני אבוא איתך לבחור את הציוד לתינוק ואעזור לך להרכיב את מה שצריך' – דברים שאולי נראים פשוטים, אבל עלולים להיתפס כמאיימים מאוד מבחינתה. חשוב לא לזלזל ולא להקטין את הכאב והקושי שלה, ואולי גם יש מקום לשקול מעבר לתקופה מוגבלת לבית של אחות, חברה קרובה או ההורים, כדי לקבל עזרה סביב הלידה".

ומה קורה בלידה עצמה? האם הצוותים הרפואיים בבתי היולדות ערוכים להתמודדות עם אלמנות שמגיעות ללדת? איריס מסבירה כי בכל בית חולים בארץ יש שירות פסיכולוגי, ומומלץ להיעזר באנשיו כדי לבנות אסטרטגיית התמודדות נכונה עם הלידה, ואף לתדרך את צוות חדר הלידה במקרה הצורך, כדי למנוע מקרים של אי הבנה העלולים להסב כאב מיותר ליולדת".

אמא ותינוק (צילום: Nathan Maxfield, Istock)
האם נכון להנציח את שם האהוב? | צילום: Nathan Maxfield, Istock
אילו קשיים צפויים לאלמנה סביב הלידה וההורות הראשונית?
"במיוחד בלידה ראשונה, השינוי לעומת החיים הקודמים הוא עצום – וכאשר זה מתרחש אחרי אבדן של בן זוג, סביר שהשינוי יהיה קיצוני עוד יותר. יש כאן המון עניין של אופי. יש נשים שגם עם המון תמיכה ירגישו שהן מתמודדות בקושי, ואחרות שיצליחו להתמודד כמעט בלי עזרה חיצונית– זה לא מעיד על חולשה או חוזק, אלא על מבנה אישיותי".

במה שונה יתמות מולדת מיתמות שמתרחשת בילדות?
"זה מאוד תלוי באיך הסביבה מתייחסת לזה. אם הטיפול בילד טוב, והוא מקבל את כל הצרכים הפיזיים והרגשיים שלו, אין סיבה שהוא יגדל בתחושות קשות של חוסר ואובדן בכל אחד מהתסריטים הללו. כמובן שמטען היתמות לא נעלם ובני המשפחה הנותרים לא מחליפים את האב שאיננו, אבל טיפול מסור ואוהב, שמדגיש את ה'יש' ולא את החוסר, הוא הכרחי לשגשוג של הילד, ולא משנה באיזה שלב איבד את אביו" .

עד כמה נכון לשתף את הילד בסיפור המשפחתי, ומאיזה גיל?
"יש משפחות שמאמינות בגידול מגיל אפס תוך שיחה על הנושא, ולעומתן משפחות שמסתירות ומטשטשות את הנושא עד שהילד מתעקש. חשוב להתאים את מידת הפירוט ועומק האינפורמציה לגילו של הילד, וכן לוודא שהוא לא מקבל מידע מבחוץ לפני שהוא שומע את הדברים מהמשפחה הקרובה. יש ספרי ילדים שמתווכים את המידע דרך דמויות בדיוניות, ואפשר כמובן להיעזר באנשי מקצוע שיסייעו בהתמודדות עם הנושא".

האם נכון להנציח את האב בשמו של הילד או הילדה?
"אני בגישה שמה שעובד עבור המשפחה הוא הדבר הנכון לעשותו. אם הנצחה בשם הילד גורמת למשפחה להרגיש המשכיות ומקלה עליהם, זה צעד מבורך. מה שחשוב הוא לא איך קוראים לילד, אלא איך מגדלים אותו. באותה מידה, יכול להיות ילד ששמו לא קשור לאב שנפל, אבל מקבל מסרים מאוד קשים בבית, וזה דבר שחייבים להימנע ממנו".

>> סיפורה של מגי לקריף שאיבדה את בעלה בשבוע 14