הנוף מהמרפסת עוצר נשימה: מרחבים אינסופיים של ירוק, של טבע במלוא תפארתו. אנחנו מביטים בעולם שממול ורואים תמונה זהה לזו שהייתה כאן בביקורינו הראשון, לפני שבע שנים בדיוק. אז היינו זוג צעיר ומאוהב שבא לחגוג בצימר מקסים ורומנטי ליד ראש פינה.
היום, רגע לפני הלידה, אנחנו שוב בגליל, באותה בקתה, בעיצומו של החורף הישראלי. מביטים בעצמנו ומגלים אנשים שונים: בשלים, בוגרים ומיושבים יותר. יודעים שבפעם הבאה שנהיה כאן כבר נהיה שלושה, נהיה משפחה.
כבר קניתי לך מתנה ללידה
הגיחה הקצרה צפונה הביאה אותנו לתחילתו של שבוע 39. הימים שעוברים מקרבים את תאריך הלידה המשוער בצעדי ענק. זמן מוזר שכזה: לכאורה מתנהלים כרגיל וממשיכים לקיים שגרה, למעשה הבטן מתהפכת והלב דופק. בכל רגע נתון זה יכול להתחיל, המים עלולים לרדת. התיק כבר מוכן ליד הדלת. אפילו רשימת השמות, אלה שייזכו לקבל הודעת טקסט נרגשת ברגע שאחרי, כבר נכנסה אחר כבוד לקלסר. נותר רק להמתין לאיתות, לסימן.
השבוע קניתי לך מתנת לידה. התלבטתי רבות: האם מדובר בעוד המצאה של תעשיית ההריון המשגשגת או שזה דווקא מנהג גברי יפה שראוי לאמץ. החלטתי ללכת עם הלב ולהשתמש בכלי הזה כדי לתת ביטוי חומרי צנוע לתחושות שלי. לנסות לשמח, להביע הערכה. לנסות לכפר במעט על חלוקת הנטל הלא שוויונית שקבע לנו הטבע. להודות על תקופה שבה צפיתי בך מהצד והבנתי, שוב, למה בחרתי דווקא אותך כשותפה לחיים.להודות על תשעה חודשים של שכרון חושים.
את המתנה שלך אני עומד לקבל בעוד ימים ספורים עטופה בוורניקס. המעט שאוכל לעשות, רגע לפני שיציר הבריאה יוצא לאוויר העולם, הוא להפקיד בידייך את כתב ההתחייבות הזה שאיתו את מוזמנת להגיע לחדר הלידה.
מתחייב לזכור שגם היא צריכה אותי לא פחות
אני מתחייב להיות שם בשבילך. לתת יד, כתף וחיוך. לנסות להבין ולא לשפוט. להיות אי של יציבות בתוך ים המכשירים, הפרוצדורות והמדדים. מבטיח שאקשיב באמת: לאנחות, לצעקות לכאב אבל גם לצרכים, לרצונות ולבקשות שוודאי יגיעו בדרך.
אני מתחייב שהחוויה הזו תעבור בצורה הכי זוגית, אמיתית וטהורה שיכולה להיות. אבל אני גם מתחייב להיות שם בשבילה. עוברית שעוד לא יודעת מה זה להיות תינוקת. ללוות אותה מרגע היציאה, דרך התינוקייה ועד לפגישה המחודשת ביניכן. אני מבטיח לזכור שגם היא צריכה אותי שם, אולי לא פחות ממך.
וזה הזמן גם להגיד תודה לכם, אלפים רבים של גולשים, שליוויתם אותי במסע הזה שעומד בקרוב להסתיים. אתם שקראתם, הגבתם, טיקבקתם, עשיתם לייק. אתם שנתתם את התחושה שיש שם מישהו, מהצד השני של המקלדת שיודע להקשיב ולתת עצה. שיודע לפרגן, ללמד מניסיון עבר ולהגיד מילה טובה. אין לי ספק שנתראה כאן שוב בקרוב, רק שהפעם זה יהיה מהצד השני של הרחם.