אישה בהריון ישנה (צילום: GlobalStock, Istock)
עד הלידה זה יעבור. אבל יש עוד כמה עצות | צילום: GlobalStock, Istock
לא משווים סבל. יש נשים קשוחות, שצולחות את ההריון כאילו היה אחה"צ בספא ולא מתרגשות מהקאה או צרבת פה ושם. לעומתן, יש נשים שכל עקצוץ מורגש אצלן כאילו סוף העולם מתדפק בשער – ויש נשים שבאמת, באמת סובלות מתופעות לוואי קשות ולא סטנדרטיות, שיכולות להגיע עד סכנת חיים (או לפחות לשבש את מהלכם משמעותית). מה למשל? הנה רשימה לא סימפטית במיוחד, עם הסברים באדיבות ד"ר קובי סתיו, אורוגיניקולוג מנהל יחידת נוירו-אורולוגיה ומחלות נלוות במרכז רפואי אסף-הרופא ובמרכז איה מדיקל לרפואת נשים מתקדמת  שבאסותא, וד"ר קובי כהן, המנהל הרפואי של מרכז איה מדיקל לרפואת נשים שבאסותא.

הקאות חמורות. את מה שעשה מייקל ג'יי פוקס לפרקינסון, עשתה קייט מידלטון להיפרמזיס גרבידרום, תופעה קשה ולפעמים מסוכנת של הקאות תכופות בהריון. 50-80 אחוז מהנשים ההרות תסבולנה מבחילות והקאות בשליש הראשון, כאשר אצל רובן המכריע התופעה תחלוף מאליה לקראת השבוע ה-20. מקור התופעה נעוץ בעלייה בהורמונים אסטרוגן פרוגסטרון והורמון השלייה (HCG), חוסר בוויטמינים כמו B6  (הדרוש לשליה ולעובר לייצור תאים) וכן בהפרעה בפעילות מערכת העיכול בגלל שינויים הורמונאליים, שגורמים לתנועתיות יתר או תת תנועתיות. בנוסף, מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין בחילות והקאות להימצאותו של חיידק בשם הליקובקטור פילורי. ואולם, עד 5% מהנשים סובלות מהקאות חמורות, שעלולות לסכן את האישה בהתייבשות, צירים מוקדמים, קושי משמעותי בתפקוד ואפילו מוות (במקרים נדירים ביותר), כתוצאה משינוי מאזן המלחים בגוף.
מה עושים?
אם האישה מצליחה לשתות, עליה ללגום כמויות קטנות של מים לעתים תכופות. אם היא מקיאה גם את המים, יש צורך במתן נוזלים בעירוי, ובמקרים של הקאות ממושכות האישה תקבל גם הזנה ורידית ותרופות להרגעת המערכת. לאחרונה אושרה לשימוש תרופה בשם דיקגליס, המשלבת בתוכה B6 וחומר אנטי היסטמיני, והיא תשווק בישראל בעוד כשנה.

ידי רופא מצמידות מכשיר אולטראסאונד לבטן הריונית (צילום: istockphoto)
התייעצי עם רופא. אל תתביישי | צילום: istockphoto
דימומים. דימומים בהריון מהווים תמיד מקור לפחדים ולחרדות, חלקן ללא סיבה. למה? כי יש מקום להבחין בין דימום בשליש הראשון של ההריון, שלרוב אינו מעיד על בעיה כלשהיא, לדימומים בשליש השני והשלישי. 20% מהנשים, כלומר 1 ל- 5 נשים הרות, תחווה דימום קל בתחילת ההריון. ברוב הפעמים מדובר בדימום שמקורו בתגובה דלקתית בצוואר הרחם, שמופיעה לאחר בדיקה גיניקולוגית, אולטרא סאונד וגינלי ואפילו קיום יחסי מין. גם השתרשות העובר ברחם עלולה  לגרום לדימומים, וכן מחלות מין כמו הרפס, זיבה וקלמידיה עשויות לגרום לדימומים ולהחמיר בתחילת ההריון ולכן מומלץ, אם קיים סיכון, לשלול מחלות מין לפני ההריון. עם זאת, ישנם מקרים חמורים יותר, ובשליש הראשון להריון דימום יכול להיות אחד הסימנים המחשידים  להריון מחוץ לרחם, להעיד על תחילתה של הפלה, או כאשר האישה נושאת ברחמה תאומים ותאום אחד "נופל". ברוב המקרים, לא יידרש טיפול מיוחד בדימום בשליש הראשון של ההריון– מלבד תשומת לב רבה יותר ונקיטת אמצעי זהירות כמו מנוחה, שכיבה, או אי קיום יחסי מין. לעתים יינתנו לאישה ההרה תרופות "לחיזוק ההריון", שמכילות פרוגסטרון. בניגוד לדימומים בתחילת ההריון, דימומים בשליש השני והשלישי מעידים על בעיות רפואיות מהותיות כמו היפרדות השלייה או שליית פתח (כשהשלייה מכסה את צוואר הרחם), ולכן חשוב להגיע לבדיקה מיידית. בחלק מהמקרים  הדימום יעיד על בעיה בצוואר הרחם, למשל פוליפ, גידול שפיר המתפתח בגלל רמות אסטרוגן גבוהות. פוליפ לא יפריע להריון, אבל יש מקום לשלול גידול. 
מה עושים? נבדקים. ברוב המקרים הכל בסדר, אבל חייבים לשלול מצבים שבהם יש בעיה הדורשת טיפול.

דליפת צואה. שכיחות התופעה אצל נשים הרות נעה בין 6-28 אחוז, אם כי סביר להניח כי נשים רבות סובלות ואינן מדווחות על התופעה - מחמת הבושה. מגנון השליטה נובע מחוסר איזון במרקם ונפח הצואה, ירידה ברגישות של פי הטבעת, וירידה באלסטיות של השרירים הטבעתיים בפי הטבעת במהלך ההריון. נשים עם הריונות ולידות מסובכים בעברן (לידות שהסתיימו בקרע מדרגה 3-4, הריון ולידת תאומים, לידה מכשירנית והריונות עם עוברים גדולים במיוחד) נוטות לסבול יותר מהתופעה המביכה, אבל גם נשים בריאות בהריון ראשון עלולות למצוא את עצמן מתקשות לשלוט בסוגריהן. מה עושים? קודם כל: לא מתביישים. ואחרי שהתגברת על המחסום וניגשת לרופא, יש כמה אפשרויות. אפשר לנתח את פי הטבעת בהליך שנקרא "פלסטיקה של הסוגר", שסיכויי ההצלחה שלו נעים סביב 80-90%. במקרים של אי שליטה בהריון ראשון, ישנן שיטות רפואיות לשחזר את העצבוב באזור, וכיום יש אפילו התקן השולח אותות חשמליים לשורשי העצבים בעמוד השדרה,  המעצבבים את שרירי פי הטבעת. אם הבעיה חמורה, ייתכן שיומלץ לאישה ללדת בניתוח קיסרי, כדי למנוע החרפה של המצב אחרי הלידה.

הריונית בחדר המקלחת ליד הכיור (צילום: אימג'בנק / Thinkstock)
תקופה מעניינת, בלשון המעטה | צילום: אימג'בנק / Thinkstock
דליפת שתן. בניגוד לטפטופים אקראיים, שנוטים להופיע לקראת סוף ההריון כאשר האישה מתעטשת או צוחקת, ישנן נשים שמדובר אצלן בתופעה קבועה, מטרידה ומביכה. בהיריון מהווה מטרד משמעותי לנשים. 25%-40% מהנשים עלולות לסבול מדליפת שתן בעת ההיריון, בעיקר בהריונות חוזרים אבל ממש לא רק. למה זה קורה? בעיקר בגלל שינויים ברצפת האגן. שרירי האגן יותר רפויים ואלסטיים כהכנה לקראת מעבר התינוק בתעלת הלידה, ובנוסף הרחם הגדול לוחץ על שלפוחית השתן וכתוצאה מכך מעלה את הלחץ בתוכה. גם עליה ניכרת במשקל האישה, ריבוי לידות, עישון, גנטיקה וגיל מתקדם הם גורמי סיכון שמחמירים את התופעה. חשוב לציין כי גם דלקת בשתן עלולה לגרום לקושי בשליטה על השלפוחית, ולפני שפונים לטפל בדליפה חשוב לוודא שאין דלקת, ואם כן – לטפל בה באנטיביוטיקה בהקדם. חשוב גם לא לבלבל בין דליפת שתן לירידת מים, פשוט באמצעות רחרוח הנוזל – למי שפיר יש ריח שונה מאוד מריח של שתן.
מה עושים?
שומרים על עלייה מתונה במשקל בהריון, נמנעים מעישון ועושים תרגילים לחיזוק שרירי רצפת האגן, שמקבלים מהרופא או מפיזיותרפיסט שמתמחה בכך. בניגוד למה שנהוג לחשוב, ניתוח קיסרי נמצא כמועיל בצמצום הבעיה אחרי הלידה, מכיוון שעיקר הנזק נגרם כבר בהריון. אם הבעיה לא חולפת אחרי הלידה, ותרגילי פיזיותרפיה לא מועילים, ישנו פתרון ניתוחי: כמו למשל ניתוח TVT – (Tension Free Vaginal Tape), שבמסגרתו מושתל סרט סינתטי מתחת לשופכה כדי לחזק אותה. הניתוח קצר, אורך כ-15 דקות ומבוצע דרך הנרתיק, בכ-90% הצלחה.

עצירות כרונית. יש קצת בלגן בבטן מהברזל, שנפתר בשתייה מרובה וקצת שמן זית, מקסימום שזיף יבש או שניים – ויש עצירות כרונית, קשה ומכאיבה, שמופיעה אצל נשים הרות וממררת את חייהן. הפרוגסטרון, הורמון שמסייע להשתרשות ההריון ברחם, גורם להאטה בפעילות השרירים החלקים, ויש נשים שהמעיים שלהן מגיבים אליו קשה במיוחד – וכמעט מפסיקים לעבוד. ככל שהעצירות ממושכת יותר המעיים סופגים נוזלים מהצואה, שהופכת לקשה ויבשה. כשהיא סוף סוף יוצאת, היא מסב כאב עצום, וכך נוצר מעגל קסמים של כיווץ ועצירות ממושכת, כשבכל פעם ההתרוקנות כואבת יותר ומקשה על הגוף להתכונן להתרוקנות הבאה. כאן כבר מדובר במצב שלעצירות כרונית, שיכול להחריף אפילו יותר אחרי הלידה – ודורש טיפול.
מה עושים? אם העצירות גרמה לטחורים או לקרעים בפי הטבעת, מטפלים בהם במשחות, נרות וכל אמצעי שמותר לשימוש בהריון. במקביל, מונעים מהצואה להתקשות באמצעות תזונה עתירת סיבים ושומנים טובים, מיצי פירות ושתייה מרובה, פעילות גופנית ואכילה של מספר ארוחות קטנות, שיוצרות תנועה מתמדת במערכת העיכול. מומלץ להרים את הרגליים על שרפרף בזמן ישיבה בשירותים, ובמידת הצורך ליטול מרככי צואה, לאחר התייעצות עם רופא.

אישה בהריון עצובה מניחה יד על הבטן (צילום: istockphoto)
זה לא קל, אבל את לא לבד. עוד קצת וזה נכמר | צילום: istockphoto
טחורים קשים. עד 61% מהנשים סובלות מטחורים במהלך ההריון, ואצל חלקן מדובר בקצת יותר ממטרד שמפריע לשבת בנוחות. אצל מיעוט מהנשים (קיים חוסר בנתונים מדוייקים, מכיוון שנשים מתביישות לדווח על התופעה) הטחורים מדממים ברופן משמעותי ומפריעים לתפקוד היומיומי, עד כדי אי יכולת לשבת או ללכת כמעט לחלוטין. טחורים הם למעשה התרחבות לא פרופורציונלית של כלי דם במערכת העיכול, שפשוט יוצאים מפי הטבעת ומסבים לאישה כאב רב. הסיבות להיווצרות טחורים הן נטייה תורשתית, שינויים הורמונליים בהריון שמשפיעים על מערכת העיכול ועל שרירי רצפת האגן, תזונה לא נכונה, ישיבה ממושכת והיעדר פעילות גופנית, משקל הבטן והרחם שיוצרים הפרעות במחזור הדם (בהחזר הוורידי) בחלק התחתון של הגוף, וכן העצירות האופיינית לנשים הרות גורמות לעליית הלחץ בוורידי מערכת העיכול. ישנם טחורים פנימיים, שאמנם מסבים כאב אך אינם בולטים החוצה מהגוף, ומתבטאים בדימום קל בעת מתן צואה. ישנם טחורים שבולטים מהגוף אולם נכנסים פנימה כאשר משנים תנוחה, וישנם טחורים גדולים, שמדממים דימום כבר ועלולים לגרום לדלקת, קריש דם או נמק.
מה עושים?
עוברים לתזונה מתאימה, שמקלה על היציאות ולא מכבידה על הטחורים. במידת הצורך, להיעזר במשחות מקומיות המשככות כאבים ואנטי דלקתיות, ולהניח רטיות קרות בפי הטבעת מספר פעמים ביום. גם מנוחה עם החלק התחתון של הגוף מורם תסייע להוריד את הלחץ על כלי הדם של האגן. במקרים קשים מומלץ לפנות לטיפול כירורגי (כריתת טחורים, צריבתם, קשירתם או הזרקת חומרים מנווני כלי דם). על פי רוב מומלץ לדחות טיפול זה לאחר הלידה, אולם אם מצבה של האישה חמור ייתכן שהטיפול יינתן לה עוד במהלך ההריון.  

למידע נוסף על תוסף ברזל ללא תופעות לוואי לחץ כאן