פוזות בבית החולים: צילומי הריון ביולדות ב'
התכנון היה לתעד את צילומי ההריון בסלון ביתה הנעים, אלא שאז נאלצה רויטל להתאשפז בבית החולים, במחלקה להריון בסיכון גבוה. הצלמת עדי לם לא ויתרה לה, הגיעה למיטת החולה ושלפה את המצלמה. "הלוקיישן הוא רק תפאורה שעוזרת לספר את הסיפור". וככה זה נראה


הגעתי למחלקת טרום לידה ונכנסתי לחדר בו רויטל הייתה. מצאתי אותה שוכבת על המיטה בפנים מבואסות. אמרתי לה שתסמוך עליי, ופשוט התחלתי לצלם את אותם צילומי ההריון כפי שתכננו – רק במקום אחר לגמרי. ראיתי איך עם כל קליק שלי - החיוך שלה הלך וגדל. את הסשן סיימתי עם התמונה שהיא יושבת על המיטה ופשוט מחייכת אליי – פתאום החדר כולו התמלא באנרגיה אחרת לגמרי מזו שנכנסתי אליה כשהגעתי.

דמיינתי איך התאומים הקטנטנים גדלים ומסתכלים על התמונות, כמה זה יכול להיות מרגש. ואז ראיתי, דרך העדשה שלי - תמונה. ידעתי שאני רואה את המהות של תיעוד 'רגע אחרי לידה' - רק לפני מספר שעות הם נולדו וכבר היא מסתכלת עליהם עם יד הלב. הם הבנים שלה, היא אמא שלהם והלב עושה את העבודה שלו לבד. תמונה אחת. סיפור שלם. בול.










