בדיקת אולטראסאונד לאישה בהריון (צילום: istockphoto)
בדיקה שגרתית תוכל ללמד על בעיה לפני שנשקפת סכנה | צילום: istockphoto

גיל מבוגר יותר של האמהות, טיפולי פוריות, לידות מוקדמות בעבר, זיהומים – יש הרבה גורמי סיכון ללידה מוקדמת, אבל אין הרבה מה לעשות בנדון. ברגע שמתחילה לידה לפני המועד, קשה מאוד לעצור אותה.

נוסחת קסם שתגרום לכולנו ללדת בדיוק בשבוע 40 (ולא אחרי, אגב) עדיין לא המציאו, אבל יש לא מעט דרכים לצמצם את הסיכון ללידה מוקדמת שהגברת המודעות אליהן תוכל לסייע לך.

1. להקפיד על המעקב הרפואי. כי יש לו תפקיד חשוב במניעת לידות מוקדמות: מזיהוי חלבון בשתן ולחץ דם גבוה, ועד זיהומים בנרתיק והתקצרות צוואר הרחם, שאם לא יטופלו במהירות עלולות להוביל ללידה מוקדמת. בבדיקה שגרתית, למשל, את יכולה לבקש מהרופא שלך למדוד את אורך צוואר הרחם באולטרסאונד. הבדיקה לא מסוכנת, ויכולה לזהות התחלה של התקצרות (שמובילה ללידה מוקדמת) הרבה לפני שהיא נהיית מסוכנת.

2. נטילה מסודרת של תוספים. מחקר שנערך באוניברסיטת טקסס הראה כי נטילה סדירה של חומצה פולית שנה לפני תחילת ההריון הפחיתה את מספר הלידות המוקדמות בכ-70% אחוז (בשבועות מסוימים). אז נכון שהברזל עושה עצירות לפעמים ולאומגה 3 יש טעם של שמן דגים, תתנחמי בזה שתתפסי שתי ציפורים במכה: גם תתני לעובר שלך את החומרים שהוא צריך להתפתחות תקינה וגם תקטיני סיכוי ללידה מוקדמת. העיקר שתזכרי לקחת.

3. לשתף את הרופא. בהכל. כשאת אצל הרופא, דמייני שאת אצל הפסיכולוג. כל דבר בהיסטוריה הרפואית והנפשית שלך יכול להיות רלוונטי, ולהיחשב כגורם סיכון שיצריך מעקב צמוד יותר. לידות מוקדמות בעבר, לחץ דם גבוה, עישון וסכרת הם הגורמים הברורים, אבל גם בעיות חניכיים (ראי בסעיף הבא), נטילת תרופות מסוימות או נטייה לדכאון עלולות להוות גורם סיכון. אל תסנני, ותני לרופא שלך להחליט מה חשוב ומה לא. מקסימום, חסכת שעה אצל השרינק.

4. להקפיד על צחצוח שיניים. וזה אמיתי. קשה להאמין, אבל מחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה גילה ירידה של כשני שלישים בשיעור הלידות המוקדמות בקרב נשים שפשוט טיפלו בדלקות החניכיים שלהן בעזרת מי פה: ככל הנראה, חיידקים מהשיניים ומהחניכיים מוצאים את דרכם לשליה ומשם לעובר, מה שגורם לו להבין שהסביבה הנוכחית לא מתאימה לו ולהחליט לצאת לפני הזמן. צחצוח סדיר, ביקורים אצל רופא השיניים והשיננית בהחלט יכולים לעזור.

5. לבצע בדיקות שתן סדירות. מעבר לבדיקת הסטיק לזיהוי חלבון בשתן, שנערכת כחלק ממעקב ההריון החודשי, כדאי לעשות פעם בחודש גם בדיקת שתן כללית ותרבית שתן. בזמן ההריון לא תמיד מרגישים את הסימפטומים האופיינים לדלקות בדרכי השתן (צריבה בזמן ההשתנה, תכיפות במתן שתן והתכווצויות), או שמשייכים אותם לתופעות הנורמליות של ההריון, הן יכולות להביא ללידה בטרם עת. מכיוון שזה גורם שקל מאוד לשלוט בו – חשוב להקפיד ולהיבדק.

6. להקפיד על תזונה מאוזנת. משקל יתר, בין אם התחיל במהלך ההריון או היה מצב קיים לפני, מגביר את הסיכון לפתח סוכרת או רעלת הריון – שמעלים את הסיכון ללידה מוקדמת. גם תת משקל, אגב, הוכח כגורם שמקטין את הסיכוי להחזיק הריון עד הסוף, ולכן חשוב לשמור על קצב עלייה תקין. מה זה תקין? תלוי מה המשקל שבו התחלת את ההריון, אם יש לך עובר אחד או שניים ואם יש לך מחלות רקע, כמו סוכרת. במידת הצורך, הרופא שלך יפנה אותך לתזונאית או דיאטנית, כדי להרכיב תפריט שתאכלי עד שבוע 40. אמן.

7. לשים לב למצב הרוח. מחקרים שונים הראו כי דיכאון וחרדה מעלים את הסיכון ללידות מוקדמות, אבל למרבה האירוניה – כך גם סוגים מסוימים של תרופות נוגדות דיכאון וחרדה. הריון הוא סיבה מצוינת לבדק בית נפשי, בהתייעצות עם המטפל ועם הרופא המלווה שלך, שיוכלו להתאים לך טיפול ההולם את המצב החדש. אם בכל זאת יש צורך בתרופות כדי להגיע לאיזון, חשוב לבחור טיפול שלא יסכן את העובר, ולא נמצא חשוד כגורם ללידות מוקדמות.

8. להיות מודעת לסימנים חשודים. נכון שכאשר מתחילה לידה מוקדמת, על פי רוב אין ממש דרך לעצור את התהליך לחלוטין, אבל אפילו עיכוב של כמה ימים יכול לעשות הבדל משמעותי בשבועות המוקדמים. לזריקות הצלסטון, למשל, שגורמות להבשלה מזורזת של ריאות העובר, לוקח 48 שעות להשפיע – זמן שאפשר לקנות אם מגיעים לבית החולים מוקדם מספיק. התכווצויות, הפרשה בריח זרע מהנרתיק, כאבים בגב התחתון או בבטן – כולם סימנים שצריכים לשלוח אותך להיבדק. אם לא יועיל – לפחות תעשי סיור מקדים במחלקה, בתקווה שתגיעי לשם רק בעוד הרבה זמן.

סייע בהכנת הכתבה: ד"ר זהר נחום, מנהל השירות לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי העמק מקבוצת הכללית

טיפול חדשני ימנע לידה מוקדמת