זיהומים בהריון נגרמים על ידי וירוסים, חיידקים או פרזיטים. לרוב מדובר בזיהומים קלים שחולפים עם או בלי טיפול ספציפי, אך לעיתים מדובר בזיהומים הגורמים סיבוכים אימהיים ועובריים עד כדי מצבים מסכני חיים של האם והעובר. במהלך ההיריון מתחוללים בגוף ההרה שינויים פיזיולוגים, הורמונאליים וחיסוניים המגבירים את שכיחות הסיבוכים. יחד עם זאת, ברוב המקרים כאשר מזהים ומטפלים, ניתן למנוע את הסיבוכים האפשריים לאם ולעובר.

וירוסים

זיהומים הנגרמים על ידי וירוסים לעיתים אינם מלווים כלל בתסמינים כלשהם, אך יתכן וילוו בתסמינים קלים או במקרים מסוימים בתסמינים חמורים ומסכני חיים. חלק מהווירוסים עלולים להישאר במצב רדום בגוף לאחר שהמחלה החריפה חולפת ולהתפרץ שוב בשלבים מאוחרים יותר.

שפעת בהריון

התסמינים של מחלת השפעת כוללים: חום, שיעול, כאב ראש, כאב רון, נזלת, כאבי שרירים וחולשה. לנשים בהריון יש נטייה גבוהה יותר לסיבוכים ממחלת השפעת כתוצאה מתגובה חיסונית חלשה יותר ושינויים שקשורים למערכת הנשימה במהלך ההיריון. חשוב לטפל בנשים בהריון שחלו שפעת על מנת להוריד את שיעור הסיבוכים. לנשים בהריון מומלץ לבצע חיסון נגד שפעת. מדובר בחיסון מווירוס מומת שאינו מזיק ונמצא בטוח לעובר.

ציטומגלוירוס (CMV) בהריון

CMV הוא וירוס ממשפחת ההרפס. לרוב ההדבקה נגרמת במגע עם הפרשות של שתן ורוק של אדם שחולה במחלה. לעיתים קיימים תסמינים דומים למחלת הנשיקה: חום, חולשה, כאבי שרירים וכדומה, ולעיתים אין כלל תסמינים. רוב האוכלוסייה נדבקת בילדות, אך נשים שלא נדבקו בעבר במחלה עלולות להידבק בווירוס זה לראשונה במהלך ההיריון. כאשר מתרחשת הדבקה במהלך ההיריון, קיים סיכון להדבקה גם של העובר בכ-40% מהמקרים. חלק מהעוברים (15%-10%) שנדבקו יפתחו מחלה מיד לאחר הלידה: חירשות, עיוורון, מיקרוצפליה, דימומים ועוד, ובחלק הפגיעה תתבטא בגיל המאוחר בהפרעות התפתחותיות. על ידי בדיקת נוגדנים בדם האם, ניתן להעריך האם הייתה הדבקה במהלך ההיריון, או אם האם נחשפה בעבר למחלה, על אף שלעיתים לא ניתן לדעת בוודאות מוחלטת את מועד ההדבקה. כאשר ממצאי הבדיקה תומכים בהדבקה במהלך ההיריון ניתן לבצע בדיקת דיקור מי שפיר אחרי שבוע 21 על מנת לבדוק אם היתה גם הדבקה עוברית ולתכנן בהתאם את מעקב ההיריון.

חיידקים

דלקת בדרכי השתן

דלקת בדרכי השתן הינה תופעה שכיחה בהריון. בהריון מתרחשים שינויים הורמונליים ופיזיולוגים הגורמים להאטה בתנועת השופכנים ובהתרוקנות השתן. התסמינים של זיהום בדרכי השתן הם תכיפות ודחיפות במתן שתן. דלקת בדרכי השתן עלולה להוביל לדלקת בכליה ולידה מוקדמת. הטיפול מוריד את שיעור הסבוך של דלקת בכליה ב-90% מהמקרים בערך. בחשד לזיהום בדרכי השתן יש לבצע תרבית שתן.

GBS בהיריון

כ-15% מהנשים בישראל נשאיות לחיידק מסוג סטרפטוקוקוס מקבוצה B (GBS), כלומר החיידק נמצא בנרתיק או ברקטום. העובר עלול להידבק בחיידק בזמן המעבר בתעלת הלידה. הדבקת העובר עלולה לגרום לתחלואה קשה אצל הילוד בעיקר בשבוע הראשון לאחר הלידה. היות ושיעור ההדבקה הוא נמוך (כ-1% ללא טיפול אנטיביוטי במהלך הלידה), אין המלצה בארץ לבצע לבדיקת סקר שגרתית לגילוי החיידק.

ד"ר ג'וליה ברדה היא מנהלת היחידה לרפואת האם והעובר, המרכז הרפואי וולפסון