הדיון בדבר נחיצותה של בדיקת מי השפיר עולה על סדר היום כל פעם שמתרחש אסון כתוצאה מהבדיקה, כגון זה שהתרחש בבית חולים בהרצליה כאשר נאלצו לכרות את רחמה של אישה בשל זיהום בו לקתה במהלך בדיקת מי שפיר.

אך רק בשביל לסבר את האוזן, כאשר מדברים על בדיקת מי שפיר, הנתונים הרשמיים מדברים על כחצי אחוז סיכון להפלה. בפועל, טוענים הרופאים, המספר אף נמוך יותר ופרופ' ירון צלאל, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד ביה"ח שיבא תל השומר, מציין כי הסיכון עומד על כאחד ל-500 או אלף דיקורים.

אז אם אתם עומדים בפני ההחלטה הקשה, כדאי שתלמדו את העובדות. ייתכן והן, יחד עם ההמלצות מסביב, יעזרו לכם להחליט.

מי צריכה לבצע את הבדיקה?

אישה בהריון מחזיקה את הבטן ליד דלת עם וילון לבן (צילום: istockphoto)
ללא ספק ההחלטה הקשה והמורכבת ביותר במהלך ההריון | צילום: istockphoto

בניגוד לדעה הרווחת, לא כל אשה מעל 35 חייבת בביצוע הבדיקה. "כבר בשנת 2007 הוציא משרד הבריאות הנחיה, לפיה אין גילה של אשה מהווה פרמטר מספיק להחלטה על דיקור, ויש צורך בגורם סיכון נוסף כדי להורות על ביצוע הבדיקה", אומר פרופ' רמי מושונוב, מנהל תחום גינקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים.
אז מי בכל זאת תצטרך  לעבור את הבדיקה?

1. אשה שבעברה היסטוריה של הריונות עם מומים כרומוזומליים.

2. עובר שבבדיקת השקיפות הערפית או בתבחין המשולב התגלה סיכון גבוה מ-1:380 שילקה בתסמונת דאון.

3. כאשר קיים חשד כי האם נדבקה ב-CMV  (הידבקות של האם במחלה בטרימסטר הראשון עלולה לגרום למומים עצביים ואנטומיים קשים אצל העובר. מכיוון שניתן לזהות הידבקות של העובר בשתן שלו, שואבים מי שפיר, שכן העובר שותה ומפריש מי שפיר ברחם).

4. כאשר בסקירות האולטרסאונד נמצאו שניים או יותר מה"סמנים הרכים": מוקדים אקוגניים בלב או במעיים, ציסטות בראש או בצוואר, אגני כליה מורחבים ושני כלי דם טבוריים במקום שלושה הם הנפוצים שבהם. חשוב לציין כי ממצא אחד אינו מהווה סיבה לבצע דיקור, ורק כאשר קיימים שני סמנים ויותר יש מקום לשקול את ביצוע הבדיקה.  

5.כאשר האם או האב נוטלים או נטלו בעבר תרופות העלולות להעלות שכיחות של מומים. בין היתר מדובר על תרופות כימותרפיות, וכן תרופות נגד קדחת ים תיכונית.

אשה שמעוניינת לעבור את הבדיקה ולא נמצאת באחת מקבוצות הסיכון שהוזכרו רשאית ויכולה לעשות זאת, תמורת תשלום, אצל רופא פרטי או בבית חולים ציבורי.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

לאחר חיטוי מדוקדק של הבטן, מצמיד הרופא מתמר אולטרסאונד לבטנה של האשה. בידו השנייה הוא דוקר את הבטן במחט דקיקה וארוכה, דרך העור, השרירים והרחם, ושואב מעט נוזל ישירות משק מי השפיר.הנוזל מועבר לבדיקת מעבדה, ולאחר כחודש ימים מתקבלת התשובה.

אישה בהריון במיטה - תמונות הריון (צילום: Abel Mitja Varela, Istock)
מנוחה אחרי הבדיקה יכולה להפחית את הסיכונים | צילום: Abel Mitja Varela, Istock

בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש בדיקה מואצת (FISH), הבודקת רק חלק מהכרומוזומים ומסתיימת בתוך יומיים-שלושה. בשל עלותה הגבוהה של הבדיקה, כמעט ולא נעשה בה שימוש, למעט במקרים מיוחדים.

מה הסיכונים לאם ולעובר?

הסיבוכים הנפוצים ביותר הם הפלה, ירידת מים, צירים מוקדמים וזיהום. מקרים כמו זה שאירע השבוע נדירים ביותר, ומתרחשים רק אחת לכמה עשרות אלפי דיקורים. המקרים האחרונים שקדמו לו אירעו לפני 12 שנה, כאשר שתי יולדות מאזורים שונים בארץ, שעברו דיקור בבתי חולים שונים ולא בידי אותו רופא, נפטרו באותו שבוע. סיבוכים נדירים נוספים הם פגיעה בכלי דם ופגיעה בעובר עצמו, ששיעורם אפסי מאז החלו לבצע הבדיקה בליווי אולטרסאונד.

_OBJאיך נזהרים:

מכיוון שאין דרך לחזות איזו אשה תלקה בזיהום או תפיל בעקבות הבדיקה, המשתנים היחידים שניתן לשלוט בהם הם ניסיונו של הרופא המדקר והמנוחה לאחר הדיקור. לא ברור האם המנוחה המוחלטת אכן מועילה, אולם הרופאים מעדיפים לא ליטול סיכונים מיותרים. נסיונו של הרופא משפר את סיכויי ההצלחה עד לגבול מסוים, אולם גם לרופא הטוב, המנוסה והמיומן ביותר היו ויהיו מקרים של בדיקות שהסתיימו בתוצאה עגומה. 

ב-2015 נכנסה לתמונה בדיקת ה-nipt - בדיקה גנטית חדשה שמזהה תסמונות בעובר. את הבדיקה ניתן לבצע החל משבוע ה-10 להריון והיא מגיעה, כך אומרים, לרמת דיוק לשלום העובר של 99 אחוז. לפרטים נוספים אודות הבדיקה

סייעו בהכנת הידיעה: פרופ' רמי מושונוב, מנהל תחום גינקולוגיה באסותא מרכזים רפואיים; פרופ' ירון צלאל, רופא בכיר ביחידת האולטרסאונד ביה"ח שיבא תל השומר

מי שפיר, למה לעזאזל עשיתי את זה שוב?

>>למדריך המלא לבדיקות הריון