אקו לב נשמע אולי כמו בדיקה של גברים מאפירים במיטב שנותיהם, או של כדורגלנים מסוקסים, רגע לפני שהם חותמים על חוזה של מיליונים בקבוצה הבאה. אבל מתברר שלא צריך מכשיר ריצה והמון חוטים ואלקטרודות, ואפילו לא צריך להיוולד, כדי לעבור את הבדיקה.
לא מעט הריוניות מגישות את הבטן, ומאפשרות לרופאים לבצע אקו לב לעובר שלהן. האם יש סיכונים בבדיקה? ומי בכלל צריך לעבור אותה? הנה כמה דברים שכדאי לדעת על אקו לב עוברי.
מטרתה: לאתר מומים קשים
1. באיזה שבוע מתבצעת הבדיקה? "הלב נוצר בתשעת השבועות הראשונים לחיים", מסביר פרופ' אלי זלצשטיין, מנהל היחידה לקרדיולוגיית ילדים בבית החולים סורוקה, מקבוצת הכללית. "אפשר לראות אותו היטב החל משבוע 16, ואת הבדיקה מומלץ בין השבועות 18-22. עד שבוע 23 אנחנו מדברים על עובר שהוא לא בר חיות. משבוע 24 אנחנו יכולים לנסות להציל תינוקות שנולדים, ולכן הרעיון הוא לאתר את המומים הקשים עד שבוע 23, כדי שאם חלילה יווצר צורך לסיים את ההריון, ההליך יהיה פחות מסובך ביורוקרטית ונפשית".
2. מי צריך לעבור אקו לב עוברי? "חשוב להסביר שזו לא בדיקה שגרתית, כמו סקירת מערכות או שקיפות עורפית. ואולם, אם לאב או לאם יש מום לבבי, הסיכון של העובר לסבול ממום דומה גבוה עד פי עשרה מאשר באוכלוסייה הרגילה, ולכן נמליץ על ביצוע הבדיקה בהקדם.
"התוויות נוספות הן אם לבני הזוג היה תינוק קודם עם מום לב, וכן מחלות רקע של האמא, כמו מחלות רקמת החיבור, לופוס, דלקת פרקים או סכרת נעורים. גם אמהות שנחשפו לתרופות (בין היתר ליתיום ותרופות נגד אפילפסיה), או לחלופין למחלות זיהומיות בהריון (כמן CMV) צריכות לבוא לבדיקה. גם נשים שעברו IVF, אפילו אם אין להן גורמי סיכון, מומלץ שתיבדקנה, וכן אמהות הנושאות ברחמן תאומים. לסיום, כמובן שכל ממצא שרופא הנשים רואה בסקירת מערכות ומעורר את חשדו שולח את האישה אלינו, הקרדיולוגים, להמשך בירור".
3. איך מתבצעת הבדיקה? "את הבדיקה אנחנו מבצעים בעזרת מכשיר אולטרסאונד, שמיועד להדגמה של הלב. המכשיר פועל על עיקרון של אולטרסאונד רגיל, יצירת תמונה באמצעות גלי קול, אבל התדירות והחדירות של הגלים שונה מבמכשירים הרגילים. בשלב שבו מתבצעת הבדיקה העובר מספיק גדול, והיא מתבצעת על הבטן, ולא דרך הנרתיק. מי שמבצע את הבדיקה הוא לא רופא נשים, אלא קרדיולוג ילדים, שמומחה למומים ולבעיות שעלולות להתגלות בבדיקה, ויכול לייעץ להורים ולהסביר להם מה חומרת הבעיה, מה הטיפולים האפשריים ומה צפוי להם בכל תסריט אפשרי של התמודדות".
4. מה אפשר לזהות באקו לב? "כיום אנחנו מסוגלים לאתר 98% מהמומים. הבדיקה מזהה מומים משמעותיים, שיכולים לפגוע באיכות ובמשך החיים של היילוד. חורים במחיצות, חוסר התפתחות של אחד החדרים, חוסר התפתחות של כלי דם, דליפות או חסימות במסתמים, תפקוד לא תקין של הלב, והפרעות קצב. חלק מהליקויים דורשים רק מעקב, בחלק מהליקויים אפשר לטפל במהלך ההריון או לאחר הלידה, וחלקם מחייבים לשקול הפסקת הריון, עם כל הצער שבדבר".
5. מה אי אפשר לזהות? "דברים מאוד קטנים: חורים מאוד קטנים במחיצות, סתימות קטנות בכלי דם. בדרך כלל, אם זה קטן מכדי לראות גם אי אפשר לעשות הרבה. יש מום ספציפי אחד, שנקרא 'קוארקטציה של האאורטה' (היצרות באבי העורקים היורד), שלא ניתן לראות ברחם, בגלל כלי דם עובריים שמשבשים את הראות, והוא מתגלה רק אחרי הלידה".
6. מה אפשר לעשות לפני הלידה? "אם חלילה מזהים בעיה, מעבירים את כל האינפורמציה למשפחה. בדרך כלל, הבעיות לא מפריעות לעובר במהלך ההריון, כי את כל החמצן הוא מקבל מאמא, כך שתפקוד הלב לא משפיע על 'הנשימה' ברחם. עם זאת, יש ניסיונות בעולם לתקן מומים מסויימים בתוך הרחם, שבשלב הזה כוללות יותר סכנות וכישלונות מהצלחות. טיפול שמרני יותר הוא טיפול בהפרעות בקצב הלב של העובר, שאפשר לפתור בעזרת תרופות שהאם נוטלת, ועוברות לעובר דרך השליה".
7. ואחרי? "הטיפול תלוי כמובן בחומרת המום. יש מומים מסכני חיים, שדורשים טיפול מיידי אחרי הלידה, ואנחנו מנתחים תינוקות קטנטנים, לפעמים אפילו בני מספר שעות. לפעמים כל שיידרש הוא מעקב קפדני לאורך הילדות כדי לוודא שבעיה מסויימת לא מחמירה, ולפעמים טיפול תרופתי".
8. האם אפשר לבצע את הבדיקה בלי אינדיקציה או גורם סיכון ידוע? "כן. זו בדיקה פשוטה ולא מסוכנת, ואם מישהי רוצה להיות שקטה היא יכולה לבצע אותה בכל מקרה, גם אם היא לא נמנית עם אחת מקבוצות הסיכון שפירטתי קודם".
>> לראות את הנולד: המדריך לבדיקות אולטרסאונד בהריון