"עברתי שתי שאיבות מסוכנות ונשארנו עם עובר אחד. לא רציתי להחזיר אותו כדי לא להיכשל שוב"
שלמור שטרוזמן בהיריון הראשון שלה, אחרי דרך לא פשוטה של טיפולי פוריות. על שינויי הגוף שדווקא ריפאו אותה, על הפחד מכישלון, ועל העצה של אמא שלה, שרק עכשיו מתחילה להיות מובנת

מנחת הטלוויזיה שלמור שטרוזמן, שמגישה לצד גיא פינס ומנחה תוכנית רדיו יומית בגלי צה"ל, נמצאת בהיריון הראשון שלה עם בעלה עוז לוי. שטרוזמן, שסיפרה בגלוי על טיפולי הפוריות שעברה בדרך להיריון, ענתה על שאלון ההיריון של mako.
במה את עוסקת בימים אלה?
"בינתיים חמסה אני עדיין עובדת כרגיל. פעם בשבוע לפחות אני מגישה לצד גיא פינס, בימי ראשון עד רביעי אני מגישה תוכנית רדיו יומית בגלצ שנקראת 'טוב שבאתם' עם מירב פלדמן ואדם גבאי, ופעם בשבוע מצלמת פרק לפודקאסט שלי 'חצי הכוס המלאה'. לאחרונה גם הצטלמתי לקמפיין בגדי היריון של אבישג ארבל, ככה שעם בגדים להיריון אני מסודרת".
איך עובר עלייך ההיריון הראשון? שיתפת שעברת טיפולים כדי להיכנס להיריון, איך התהליך השפיע עלייך?
"בהיריון ראשון באמת אין למה להשוות, אבל אני משתדלת לא להתלונן ולהוקיר תודה כי הדרך לפה לא הייתה פשוטה. מאוד חשוב לי ליהנות גם מהדרך ומההיריון עצמו ולא ליפול לפחד ולחרדה שמלווים כל שלב בתהליך הזה.
"על הטיפולים שיתפתי די במהירות. הרבה בנות בוחרות לחכות לאחרי הלידה, אבל הרגשתי שמחובתי לחלוק את מה שלא מעט מאיתנו עוברות, ושידעו שהן לא לבד. עשיתי פרק בפודקאסט עם הרופא שלי פרופ' אבי בן הרוש והופתעתי מכמות התגובות והצורך בשיתוף הזה.

"אצלנו זה היה בגלל שהפסקתי גלולות אחרי 20 שנה והמחזור לא חזר. התחלנו עם כדורים להחזיר את הביוץ, מה שלא עבד, ובגלל השחלות הפוליציסטיות שלי גם להזרעה לא הצלחנו להגיע, כי במקום ביצית אחת כל זריקת הורמונים הביאה להמון ביציות וסכנה לריבוי עוברים. אז עברנו די מהר ל-IVF.
"גם פה לא הכל עבר חלק. עברתי שתי שאיבות מסוכנות עם חשש לגירוי יתר שחלתי, אבל מתוך כל הכמות הזאת נשארנו בסוף עם עובר אחד. הוא לא נקלט ויצאנו לסבב נוסף שגם בו שאבו הרבה ביציות, אבל בסוף היה עובר אחד בלבד. בשלב הזה כבר לא רציתי להחזיר אותו כדי לא להיכשל שוב. הרופא לא התרגש ממני, החזרנו, ולשמחתנו הפעם זה עבד.
"איך זה הרגיש? נורא. ובודד. אפילו שעוז היה מהמם והיה איתי בהכל, יש תחושה של אחריות וכישלון לצד כל תופעות הלוואי הלא נעימות. בסוף מדובר בתהליך מייגע של אינספור זריקות, אינספור פעמים שאת באה למעקב זקיקים כדי לשמוע שכלום לא התקדם, מצבי רוח משתנים שרק מי שעברה את זה תבין, ובעיקר חוסר חשק לראות את העולם לאורך התהליך הזה.
"רוצה לומר לכל מי שנמצאת עכשיו במהלך או לקראת טיפולי פוריות: את גיבורה, וקטן עלייך, והתוצאה שווה את זה. נשבעת שיש אור בקצה המנהרה. אופטימיות והתמדה זה שם המשחק".

איך את מגיבה לשינויי הגוף בהיריון, במיוחד כמישהי הרגילה להיות חשופה לקהל עוקבים גדול?
"מקבלת אותם באהבה גדולה. אני באמת מאמינה שההיריון הזה תיקן אצלי לא מעט את כל מה שקשור בדימוי גוף ואהבה עצמית. בתור אחת שכל החיים התמודדה בצורה כזו או אחרת עם הפרעות אכילה, פתאום לראות שדווקא ככל שאני גדלה ומתעגלת אני מקבלת יותר מחמאות. עוז אומר לי כל הזמן שככה אני צריכה להיות ברגיל ושאסור לי לרדת שוב במשקל כמו שהייתי. זה דברים שבחורה עם דימוי גוף מקולקל צריכה לשמוע.
"בשביל להיכנס להיריון שיניתי את כל הרגלי התזונה שלי. מבחורה שמדלגת על ארוחות, היום אין מצב שאני קמה בבוקר ולא מכינה לעצמי ארוחת בוקר גדולה, או יוצאת מהבית בלי לארוז לעצמי דברים להמשך היום. הרגלים שבחיים לא היו לי והגיעו רק שהבנתי שיש משהו חשוב ממני כרגע וזה ההיריון הזה".

איך סיפרת לסביבה שאת בהיריון?
"בגלל שיין זו אהבה גדולה שלי, אנשים עלו עלי ממש בקלות כי אני לא שותה. בארוחת שישי הבאנו בקבוק יין שכתוב עליו 'מוזמנים לשתות את זה גם בשבילי, אנחנו בהיריון'. אבל בגדול פשוט הודענו לקרובים ברגע שהרגשנו מספיק בטוחים עם זה. פרסמתי סרטון מהפודקאסט שלי, שבו כל אורח בדרך כלל בוחר את הדרינק שלו, והראתי כמה פרקים אני כבר עם כוס פטל או מיץ תפוחים ואף אחד לא שם לב".
האם עשית קורס הכנה ללידה?
"כן, עשינו לא מזמן עוז ואני, אצל רותם דון הדולה שקיבלתי בירושה ממשי קליינשטיין. יש כל כך הרבה דברים חדשים ללמוד ולהבין לקראת התינוק, שיש משהו מרגיע בלהגיע כמה שיותר מוכנה ליום הלידה ולדעת למשל מתי להגיע באמת לבית החולים, או להכיר את האופציות שיעמדו בפניי לאורך התהליך. עם זאת ברור לי, וזו אולי העבודה הכי גדולה שחולת שליטה כמוני עושה עם עצמה, שלא משנה כמה אתכונן אין לי באמת שום אלמנט של שליטה פה. אפשר לנסות להתכונן הכי טוב שיש, אבל גם חשוב לדעת להרפות".
מה תופעת הלוואי מההיריון הכי מעצבנת שיש לך?
"כל יום אני מגלה 'מתנה' חדשה שלא הכרתי בגילי המופלג, 35. צרבות שמעירות אותי בלילות, בצקת שבאה והולכת בטרימסטר הזה, כאבי גב רציניים, סיאטיקה שמי שטרם פגשה עדיף גם לא להכיר. אבל למרות כל אלה, וסליחה על ה-TMI, העצירות כנראה יותר מבאסת מכולן יחד".
איך את מבלה את הזמן האישי שלך?
"מחשבה שעוברת לי לאורך כל ההיריון הזה: איך נשים עוברות היריון כשכבר יש ילד בבית ואין להן אפילו רגע לעצמן? את הזמן שלי עם עצמי, בגלל שאני עדיין עובדת יחסית כרגיל, אני מעבירה בעיקר ברביצה על הספה. מחפשת את התנוחה שעדיין נוח בה וקוראת המון, גם דברים שקשורים להיריון אבל גם לא. חנויות ספרים נהיו חברותיי הטובות ביותר לאחרונה".

בחרתם כבר שם? קניתם ציוד לתינוק?
"יש לנו כיוונים אבל עוד לא בחרנו סופית. מחכה לראות את המתוק הזה בידיים שלי כדי להחליט. אני חצי מרוקאית וזה כן טבוע בי עניין העין הרע, יש לי חוט אדום תמיד על היד וחמסה על הצוואר, אבל אני חייבת להודות שבהשוואה לעוז בעלי ומשפחתו אני טירונית בתחום. לכן אני נותנת לו להכתיב את הטון ומכבדת אם יש דברים שהוא לא רוצה שנעשה עדיין. מבחינת ציוד נערכנו עם הבסיס, כי אי אפשר באמת להשאיר הכל לרגע האחרון, אבל אנחנו לא שומרים את זה בבית".
מה עצת ההיריון הכי טובה שקיבלת, וממי?
"אמא שלי, עליה השלום, תמיד אמרה לי שלפני שהיא הביאה אותנו היא לא ידעה כלום, כולל לבשל. זה היה נשמע לי הזוי כי בעיניים שלי היא הייתה האמא המושלמת, כאילו נולדה לזה. היא תמיד אמרה 'כשתגיעי לזה את כבר תדעי'. ועכשיו לראשונה אני מתחילה להאמין בזה, שעם התפקיד מגיעה גם ההבנה והצורך ובעיקר הרצון ללמוד ולהיכנס לנעליים האימהיות האלה, שנראו לי רחוקות כל כך ממני".
איזו עצה או הערה גרועה נתנו לך?
"'אל תקשיבי לאף אחת'. אני דווקא כן מאמינה בללמוד מאחרים, הרי אף אחד לא ממציא את הגלגל ומכל אחד אפשר להביא טיפ טוב לדרך, בין אם זה מוצר לקנות או טיפים לטיפול בתינוק. החוכמה היא לשמוע הכל ולדעת לקחת בעירבון מוגבל ובעיקר לבחור בעצמך, אבל לפחות שהבחירה תהיה מושכלת אחרי ששמעת ממי שעברו את זה".
איזו אמא תהיי?
"אני רוצה להאמין שאהיה אמא קולית ומשחררת שעדיין יודעת לראות גם את עצמה, כי אני באמת מאמינה שאמא מאושרת זה ילד מאושר. אבל מצד שני, כמאמר הקלישאה, אנחנו גם נהיות דומות לאמהות שלנו עם הזמן. אמא שלי כאמור הייתה אמא בכל רמ"ח איבריה, חלום שלי להיות שמינית ממה שהיא הייתה עבורנו. וכן, זה בא אצלה עם חיבוק דב וקצת חרדה על כל צעד שלנו, אז אני לא באמת יכולה לדעת איזו אמא אהיה בסוף, אבל בטוחה שאעשה כמיטב יכולתי".
מה תכתבי בהודעת הוואטסאפ הראשונה אחרי הלידה?
"'איזה כיף, יצא לי ילד ג'ינג'י!' עוז ג'ינג'י, תאמינו או לא".