הריון על ידי תורם זרע? כך תשפרי את הסיכויים להרות

מחקר רטרוספקטיבי שנערך במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב) וניתח נתונים שנאספו לאורך כמעט שלושה עשורים, מצא כי החלפת תורם זרע לאחר כמה מחזורי הזרעה כושלים – לא רק משפיעה על התחושה הפסיכולוגית של המטופלות, אלא גם מקצרת משמעותית את הדרך להריון. "זה נושא שנדון הרבה בפורומים, אבל עד היום לא היה לו בסיס מדעי אמיתי", מסבירים ד"ר שימי ברדה, מנהל המעבדה לפריון הגבר ובנק הזרע בבית החולים איכילוב ומרצה לסיעוד וניהול מערכות בריאות במכללה האקדמית רמת גן, ופרופ' רון האוזר, לשעבר מנהל בנק הזרע.

במחקר בדקו נתונים של 312 נשים שעברו טיפולי הזרעה מתורם זרע בין השנים 1992 ל-2020. החוקרים חילקו את הנבדקות לשתי קבוצות: נשים שנכנסו להריון עם תורם אחד בלבד, לעומת כאלה שלא הצליחו להיכנס להריון עם התורם הראשון – אך הצליחו לאחר החלפת התורם. הממצאים, לדבריו של ד"ר ברדה, היו ברורים: "נשים שהחליפו תורם לאחר מספר כישלונות חוו ירידה במספר מחזורי הטיפול שנדרשו עד להשגת הריון. התוצאה נשמרה גם כשהתחשבנו בגורמים נוספים כמו גיל, רירית הרחם ותגובה הורמונלית".

הרעיון להחליף תורם זרע אינו חדש. לא מעט נשים, אומר פרופ' האוזר, מעלות את האפשרות עוד לפני תחילת הטיפולים – מתוך חשש שהתורם שנבחר "לא יתאים". אחרות מתלבטות לאחר מספר כישלונות, לעיתים בהמלצת רופא ולעיתים בעקבות המלצה של בלוגרית ברשת. "אבל עד כה לא היתה שום ספרות מקצועית שבדקה זאת לעומק. כל השיח הזה – אם להחליף תורם, מתי ולמה – התנהל עד כה ללא בסיס מדעי. זה בדיוק מה שדחף אותנו לבדוק את זה מבחינה מחקרית".

התשובות, מתברר, לא חד משמעיות. "אין המלצה גורפת להחליף תורם אחרי מספר קבוע של כישלונות", מדגישים החוקרים, "אבל אם התגובה לגירוי ההורמונלי טובה ואין בעיה רפואית אחרת – ייתכן בהחלט ששינוי התורם יביא להריון".

מעבר לממצאים המדעיים, המחקר נוגע גם בממד הרגשי של טיפולי ההפריה. "נשים יכולות חוות תסכול עמוק כשהן לא מצליחות להשיג הריון", אומר ד"ר ברדה. "לעיתים עולה תחושת כישלון אישי, כאילו הן עושות משהו לא נכון. חלק מהן מחפשות אלטרנטיבה פשוטה יותר מהמעבר להפריה חוץ גופית (IVF) והחלפת תורם נתפסת לעיתים כאופציה זמינה ונגישה". בדיוק כאן נכנסים לתמונה הפורומים והקהילות הדיגיטליות. "מצד אחד, הן מעניקות תמיכה רגשית חשובה, אבל מצד שני, לפעמים מופץ בהן מידע לא מדויק. נשים מקבלות שם עצות שמבוססות על חוויות אישיות ולא תמיד על נתונים רפואיים מבוססים – וזה עלול להוביל להחלטות שגויות", מדגיש ברדה. לדבריו, השילוב בין תמיכה חברתית לליווי רפואי מבוסס נתונים הוא הדרך הנכונה.

המחקר מעלה שאלות חדשות באשר למחקר עתידי. אחת האפשרויות שמעניינות את החוקרים נוגעת לממד הגנטי והאימונולוגי של התהליך: האם ייתכן שקיימת אי תאימות ביולוגית בין תורם מסוים לאישה מסוימת, שפוגעת בסיכויי ההפריה? "זהו תחום שכמעט לא נחקר עד כה בעולם תרומות הזרע", אומר ד"ר ברדה, "אך קיימת כבר ספרות מדעית שמציעה כי לגוף האישה יש יכולת 'לזהות' מטען גנטי זר, ובמקרים מסוימים להגיב אליו בצורה פחות מיטבית". אם יימצא קשר כזה גם בתרומות זרע, הוא עשוי להרחיב בעתיד את שיקולי ההתאמה בין תורם למטופלת – מעבר למאפיינים חיצוניים כמו צבע עיניים או סוג דם.

"טיפולי פוריות הם לא רק תהליך רפואי – הם גם חוויה אנושית מורכבת", אומרים השניים. "כאשר מטופלת נכנסת להריון מיד לאחר החלפת תורם, זה לא בהכרח נס. לעיתים ייתכן שמדובר בהתאמה ביולוגית שעדיין לא הצלחנו לפענח. בין אם מדובר במדע ובין אם במזל – חשוב שנעניק למטופלות את כל המידע הדרוש כדי שיוכלו לקבל החלטה מושכלת שמתאימה להן".