לאחרונה הגיע לשולחנו של עורך הדין רן רייכמן מקרה מסוג שמופיע יותר ויותר, וניתן ללמוד ממנו לא מעט. מדובר בסיפורם של דנה ואליאב (השמות בדויים), חברי ילדות שהפכו לידידים ואז בשלב מסויים, כשהיו שניהם כבר אנשים בוגרים וחבולי מערכות יחסים כושלות, בני 39 ו-38, הפכו לזוג. תוך חודש עברו השניים לגור ביחד ואחרי חצי שנה גילתה דנה שהיא בהריון לא מתוכנן. התגובות של השניים לא היו תואמות כלל, וכאשר ביקש ממנה אליאב לעשות הפלה, היא סירבה והחליטה להביא את הילד. האם יש פה מקרה של גניבת זרע? רייכמן מנסה לעשות סדר.

על פי עדותה של דנה, השניים, שכבר לא ילדים בעצמם, דיברו על נושא הילדים באופן פתוח, שוב ושוב. ״אני תמיד רציתי ילדים״, מספרת דנה, שנמצאת בחודש הרביעי להריונה. ״בכל פעם שהתחלתי לדבר על הנושא אליאב אמר שברור, אבל עוד קצת.. הוא עוד לא מוכן. כשסיפרתי לו הייתי בהלם. בעקרון לא לקחתי גלולות, אבל תמיד השתמשנו באמצעי מניעה. היתה פעם אחת שהקונדום נקרע וזה מה שצריך כנראה, פעם אחת". השניים החליטו יחד להיפרד ודנה החליטה לגדל את הילד לבד. "אני בהחלט מקווה שאולי בעתיד הוא ישנה את דעתו. אני מאוד רוצה שהילד יגדל עם אבא ואמא".

״גניבת זרע הוא מושג ששגור בציבור בהקשר של התעברות אישה ממגע מיני חד פעמי״, מסביר רייכמן. ״לרוב מדובר במגע מיני עם בן זוג מזדמן, לא מזוגיות קבועה אשר תוצאתה בהתעברות בת הזוג. הגניבה היא על שום שמייחסים לאישה חוסר תום לב שנבכך יצלה את קיום היחסים לצורך התעברות ללא הסכמת בן הזוג או הפרטנר לקיום היחסים".

מה קורה במקרה שאישה עושה תחבולות, משקרת בנוגע לאמצעי מניעה רק כדי להיכנס להריון. האם הגבר מחויב למזונות? האם יש מקרים שהגבר יכול לא להכיר בילד ולשלם?
"הדין בישראל אינו מכיר במושג גניבת זרע. נקודת המוצא של המחוקק היא כי שכששני אנשים בגירים ובוגרים מקיימים יחסי אישור באופן רצוני, הרי שעליהם לקחת בחשבון את התוצאות הסבירות. התעברות של בת הזוג הוא חלק מהן. כמו כן, "הדין הישראלי לא מכיר במצב בו האב מופטר מתשלום מזונות כליל. יחד עם זאת היו מקרים בפסיקה שקבעו כי האם התחייבה כי לא תבקש מזונות מהאב, ו/או הציגה בפניו מצג שווא כי אינה יכולה להתעבר וקבעו לאב מזונות מופחתים בשל עקרון תום הלב שהינו עקרון יסוד בשיטת המשפט בישראל. בדרך כלל באותם מקרים שהוכרה עילה זו להפחתה בהיקף המוזנות, מצבו הכלכלי של האב היה מאוד קשה לעומת מצב כלכלי משופר של האם".

בחורה מתסכלת על בדיקת הריון
״אני בהחלט מקווה שאולי בעתיד הוא ישנה את דעתו״ | צילום: diego_cervo, Istock

בנוגע למקרה שלפנינו, רייכמן מבהיר שאין לאליאב כל אפשרות לתבוע ביצוע הפלה. ״המחוקק לא נתן מעמד בישראל לפרטנר אשר מזרעו התעברה בת הזוג, לתבוע ביצוע הפלה״, הוא מסביר. ״נקודת המוצא היא כי לאישה יש אוטונומיה מלאה על גופה, ואין הגבר יכול להחליט עבורה. הגבר אינו יכול לטעון שהמפגש חד פעמי או היעדר כוונה לעבר את בת הזוג כאמתלה לחייבה בהפלה. הגבר שמזרעו נולד הילד חייב במזונות הילד שייוולד. זאת ועוד, המדובר באב ביולוגי לכל דבר ועניין, החלות עליו חובות כלפי הילד מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסית הכוללת את החובה לדאוג לחינוכו ובריאותו של הקטין. חוק זה מטיל על האב בעל כורחו, החובה לדאוג לרפואתו, מצבו הבריאותי, חינוכו וכל צורך מצרכיו".

מעבר לחובות האב, לילד יש גם זכויות, מזכיר רייכמן. ״לקטין יש זכות להסדרי ראיה״, הוא אומר. ״אדם הוא אדם גם אם מדובר בקטין. זכות זו של הקטין להסדרי ראיה עם אביו הביולוגי הינה גם, בבחינת תמונת מראה, זכות של האב להסדרי ראיה עם ילדו. קטין שנולד מזרעו של אביו, נחשב על פי חוק הירושה כילדו של האב, וזכאי לרשות אותו כילדו על פי חוק הירושה לכל דבר ועניין. די בבדיקה הגנטית כדי להקים לילד שנולד זכות לרשת את אביו הביולוגי. מעמדו של ילד זה לרשות את אביו זהה לילדים האחרים שייוולדו לאבא מאשתו הנשואה. כדי לשנות מצב זה על האב לערוך צוואה. בהיעדר צוואה הזכות לרשות את האב זהה אצל כל הילדים".

>> לראשונה בישראל: גבר יפוצה כספית על גניבת זרע