"זו ממש שאלה שצריך להוריד מסדר היום"

אביב פנקס מאוד עסוקה בימים אלו, במקביל לקידום העונה החדשה לסדרה "בלאדי מורי", צילומי דוגמנות – היא גם ממש לקראת לידה. שאלנו אותה כמה שאלות לקראת הלידה הצפויה.

במה את עוסקת בימים אלה?
"בקידום העונה השנייה של הסדרה "בלאדי מורי" שעלתה עכשיו ביס, צילומים למותג האופנה של אבישג ארבל ובעיקר בהכנות אחרונות לקראת הלידה המתקרבת".

איך עובר עליך ההיריון הראשון? והאם יש לך רגשות של חרדה או פחד בתקופה כזאת של חוסר ודאות ומתח במדינה?
"הכל בהיריון הזה מפתיע אותי, כל מה שחשבתי שיהיה נראה אחרת לגמרי, מתסמינים ששמעתי עליהם מחברות ולא חוויתי, ועד הקשב שלי לעצמי שהוא הכי מחובר ועוצמתי שחוויתי. הייתי בטוחה שאהיה הריונית היסטרית ולפחות עד כה אני חווה את עצמי ממש בשלווה, שלא נאמר בנחת. אני חושבת שההיריון חידד אצלי את היכולת להבחין בין עיקר לתפל. מה גם שאני מאוד נהנית מאיך שהגוף שלי מגיב לשינויים שההיריון מביא איתו ומקבלת אותם באהבה ובהערצה.

"לגבי המצב במדינה - רגשות של חרדה ופחד לצערי הפכו להיות מנת חלקנו בשנתיים האחרונות, עוד לפני שהייתי בהיריון, כך שברור שהסטרס והעצב שצפים ברחובות מאז ה-7.10 פוגשים אותי כעת, כפי שפגשו אותי עוד מקודם. אני מודה שאני יותר מתקשה להגיע להפגנות ממקודם, הכאב מחלחל פנימה בצורה שלפעמים גורמת לי לחשוש שיפגיש את התינוק שלי עם רגשות קשים כשהוא עוד ברחמי, ואני הרי רק רוצה להגן עליו. אבל תמיכתי המלאה נתונה מהרגע הראשון למאבק להחזרת החטופים ואני מעורבת בו באופנים שמאפשרים לי גם לתמוך במשפחות החטופים וגם לעשות מה שאני חושבת שנכון כדי לשלוח לתינוק שלי אנרגיה טובה".

איך את מגיבה לשינויי הגוף בהיריון, במיוחד כמישהי הרגילה להיות חשופה לקהל עוקבים גדול?
"הבטן שלי יצאה בשלב די מוקדם. בהתחלה זה היה קשה, בגלל שיש את החודשים שבהם את מסתירה עדיין את ההיריון כשאת עוברת את כל הבדיקות הראשוניות. אני חושבת שכל מי שמכיר אותי ראה עליי די מהר, אבל כולם שיתפו פעולה עם המשחק של 'לא מדברים על זה עד שהיא לא מספרת'. אבל מהרגע שעברנו את הבדיקות ויכולתי לספר- עפתי על זה ואני עפה עד עכשיו. הרגשתי שהשינוי הפיזי, בעיקר הבטן שגדלה, דווקא משחררת ממני כל מיני חסמים וענייני דימוי גוף. התחושה שלגוף הזה יש עכשיו תפקיד עוצמתי כל כך פשוט עשתה לי להרגיש יפה בכל מצב. שלא נדבר על זה שהעור פנים באמת יפה יותר מתמיד, והשיער מלא, וכיף להשתזף ולהשוויץ בבטן. אני חושבת שאולי זו הפעם הראשונה בחיים שלי שאני ממש מרגישה אישה, ואני עפה על זה".

איך סיפרת לסביבה שאת בהיריון? איך הגיבו האנשים הקרובים לך?
"המשפחות היו ראשונות מן הסתם. אני זוכרת שההורים של גיל לא הבינו מה זה המקל הזה שאנחנו מראים להם, כי בזמנם לא בדקו ככה בבית. הם חשבו שזו בדיקת קורונה. אבא שלי התרגש עד דמעות. אחר כך הרחבנו מעט את המעגל וסיפרנו לחברים קרובים, אבל לקח לנו קצת זמן לשתף את המעגלים הרחוקים יותר. רצינו לעשות את זה בקצב שמרגיש לנו נכון ואמיתי.

"כולם התרגשו בשבילנו בטירוף. אנחנו נשואים כבר ארבע שנים וזו שאלה שחזרה הרבה, 'מתי ילדים?'. אני בטוחה שזה בא מאהבה אבל זו ממש שאלה שצריך להוריד מסדר היום. אף פעם אי אפשר לדעת מה הסיפור של כל אדם, זוג אחד לא בטוח שהוא רוצה בכלל, זוג אחר מתקשה בניסיונות. הבאת ילד לעולם, בטח לעולם הזה שלנו היום בישראל, זו החלטה כל כך אישית ואינטימית, ולא צריך לתת את הדין עליה לאף אחד".

האם עשית קורס הכנה ללידה?
"כן. יש לנו דולה שתלווה אותנו בלידה, ועשינו קורס הכנה ללידה בהמלצתה אצל רננה צור, שהיא מיילדת אדירה מאיכילוב".

מה תופעת הלוואי כתוצאה מההיריון הכי מעצבנת שיש לך?
"צרבות וכאבי גב. כאלה שמקשים עלייך להירדם בלילה. בהתחלה עוד הצלחתי קצת להתמקם עם כל מיני זוויות שהקלו אבל עכשיו, בחודש שמיני, אני מודה שדי שחררתי את עניין השינה. גם ככה בקרוב נאלץ לוותר על זה לא?".

איך את מבלה את הזמן האישי שהוא שלך ורק שלך?
"מוצאת את הריאליטי הכי קרינג'י שיש וצופה בו עם קערת קורנפלקס מפנקת. רוצה לקחת את האושר הזה למקסימום? שזה יהיה ריאליטי שידוכים".

בחרת כבר שם? קנית ציוד לתינוק? או שאת חוששת מעין הרע?
"יש שם שהתאהבנו בו שנינו בבת אחת לפני כמה חודשים ומאז הוא בראש הרשימה. אני פתוחה לאופציה שעוד יפתיע אותנו איזה שם אחר ברגע שנפגוש אותו בפעם הראשונה, אבל קצת קשה לי לדמיין שם אחר שירקיד לי את הלב כל כך.

"אנחנו כבר די מאורגנים על הציוד לתינוק, חלק קניתי, חלק קיבלתי יד שניה מחברות. אני מבינה לגמרי את כל החששות בארגון המוקדם הזה ובקלות יכולתי בעצמי להישאב לסחרחורת האמונות הטפלות (יש לי איזה טריליון בעצמי) אך הבנתי שתכנון מוקדם והתארגנות מראש ממש עוזר לי להרגיש באיזושהי אשליית שליטה בתוך תהליך שהוא גם ככה חסר שליטה לחלוטין, אז החלטתי ללכת על זה ואני מאוד שמחה מזה. יש משהו מרגיע בלראות את הציוד מחכה מוכן בבית וגם מאוד נעים ומכין להציץ לחדר של התינוק ולדמיין אותו שם".

איזו עצה או הערה גרועה נתנו לך?
"לא נתקלתי בעצות גרועות כי למזלי הנשים שמקיפות אותי פחות באות להפחיד או לתת לך את משנות ה'חכי חכי' שכולן מדברות עליהן. אני כן חושבת שלשמוע סיפורי לידה איומים זה פחות מיטיב כרגע, אז כשיוצא לי לשהות במחיצת מישהי שמשתפת משהו כזה פשוט מהר מאוד אני קמה והולכת. אני בעד להתרכז בסיפור שלך ובלשאוב מוטיבציה וכוח מסיפורים חיוביים. גם ככה במהלך חיינו, כנשים, כבר ספגנו פנימה שיתופים קשים או שליליים על חדרי לידה, אין צורך בעוד".

איזה אמא תהיי? אילו תכונות היית רוצה שיהיו באימהות שלך?
"וואי אין לי מושג. אני מקווה להיות קשובה ונוכחת, ולעשות שטויות ביחד. מקווה להצליח להיות יותר מגדלור מאשר מדריכת טיולים, אם האנלוגיה הזו ברורה למישהו".

מה תכתבי בהודעת הוואטסאפ הראשונה אחרי הלידה?
"אמא'לה אין לי מושג. אני מנסה לדמיין את זה עכשיו אבל עם כל התכנונים וההכנות, בא לי דווקא להשאיר משהו ספונטני".