בעיות פריון הן נושא כאוב שבעבר היה מושתק, אבל עם הזמן נפתח והוא משותף עוד ועוד. הכאב והתשוקה לתינוק לא נעלמים או מתרככים בעקבות השיתופים החשופים של הנשים המתקשות להגשים את החלום הגדול ביותר שלהן להפוך לאמהות, אבל צרת רבות מהווה נחמה מסויימת. טיגן רידל היא אחת מהן. לאחר שנולדה לה ילדה אחת, היא רצתה מאוד ילדים נוספים, אך לבסוף נאלצה לוותר. עכשיו היא חוזרת לאחור וחולקת עם העולם את התקופה הקשה שעברה.
"זו לא אשמתך, אבל אני שונאת אותך", היא פתחה את הפוסט שלה, שהפך לוויראלי, הידהד וזכה לשיתופים בשלל אתרי הורות בעולם, "לא אותך כאדם, לא אותך שאחזת בידי ושאלת לשלומי אחרי ההפלה הראשונה, השנייה והשלישית, לא אותך, עימך אני חולקת את רוב זכרונות ילדותי, לא אותך, שעובדת איתי במשרד, לא אותך, שאכלתי איתך צהריים בנימוס. לא, לא אותך. זו לא אשמתך. אני שונאת את החלק בך שהייתי רוצה שיהיה שלי. אני שונאת את המציאות שבה איבדתי כל כך הרבה".
"שנתי ה-26 הייתה אמורה להיות הטובה בחיי", היא ממשיכה, "היינו נשואים טריים, קודמתי בעבודה והחיים היו טובים. הפרויקט הבא היה אח או אחות לבתנו. חשבנו שזה יהיה פשוט כמו בפעם הראשונה, כמו לשים פרוסת לחם בטוסטר בבוקר. הייתי נאיבית. גם את האני של אז אני שונאת. שלושה חודשים של תסכול מתחילת הניסיונות, הבדיקה היתה חיובית. הייתי ברקיע השביעי. ההפלה ההיא הייתה האובדן הקשה ביותר להכלה. השתוקקנו כל כך, היינו מוכנים ואופטימיים כל כך. הנפילה היתה כואבת. בכיתי בלי הפסקה באולטרסאונד, והבת שלי הרגישה שמשהו לא בסדר ובכתה גם היא".
"מיד אחר כך הריתי שוב. לא היו חגיגות. היה מתח ופחד וכאב. הדופק לא היה מספיק חזק. אחרי ההפלה גילינו שזו הייתה בת. ומיד אחרי זה גיליתי שאחותי בהריון, וגם אחת מחברותיי הטובות. בהמשך גם אחותי השנייה הודיעה על הריון, ואז אחותי השלישית. בשלב הזה כבר איבדתי שלושה הריונות בשנה וחצי, ועברתי ניתוח אחד. הרופאים אמרו שהכל בסדר איתנו מבחינה גופנית, ושזה סתם מזל רע. הייתי מרירה כלפי העולם שהפך מאיים ופוצע. איך הם לא מבינים שאני זו שאמורה להיות בהריון?
הרגשתי קרה כמו קרח. אני לא אחת שמשתפת ברגשות שלה, במיוחד בציבור, אבל בכיתי בכל מקום והרגשתי כאילו אני לא יכולה לנשום. כל הכאב שנשאתי גבר עליי כמו גל צונאמי והרגשתי שאני טובעת. שעות ישבתי באוטו בדמעות. כל כך כעסתי על כולם. זו לא היתה אשמתה של אחותי, אבל אותה שנאתי יותר מכל והתחמקתי ממנה כי היא שיקפה את כל מה שאיבדתי. היא הייתה אני בעולם מקביל".