טיקטוק, אינסטגרם והיריון: אלו עצות הן באמת נכונות?

כשאת בהיריון לעתים קרובות, המקור הראשון למידע הוא לא הרופא/ה המטפל/ת, אלא הפיד. אלא שתוכן ויראלי נועד להיות קליט, ולא בהכרח מדויק. המלצה שנשמעת הגיונית בסרטון של 30 שניות יכולה להתבסס על חוויה אישית, מחקר שנעשה בהקשר אחר או מידע שאינו מבוסס מקצועית.

לכן, לפני שמאמצים המלצה לתזונה בהיריון שראינו ברשת, כדאי לבדוק מי עומד מאחורי התוכן ומהי הכשרתו המקצועית, אם ההמלצה מפנה למחקר או לגוף מקצועי, ואם היא מוצגת כפתרון שמתאים לכולן. תזונה בהיריון מושפעת מהמצב הבריאותי, משבוע ההיריון ומגורמים אישיים נוספים, ולכן המלצה גורפת צריכה לעורר סימן שאלה.

אחד המיתוסים הוותיקים, שממשיך לקבל חיים חדשים גם ברשתות, הוא שבהיריון צריך "לאכול בשביל שניים". בפועל, הצורך הקלורי הנוסף בהיריון מתון יותר ממה שנהוג לחשוב ומשתנה בהתאם לשליש ההיריון: מהשליש השני ועד סוף ההיריון נדרשת תוספת של כ-300-450 קלוריות ביום. לכן, הדגש הוא לא על הכפלת הכמויות אלא על איכות התזונה: ירקות, פירות, חלבון, פחמימות מלאות ושומנים טובים, לצד התאמת הכמויות ומעקב רפואי.

גם סביב חשקים התפתחו לא מעט תפיסות. חשק פתאומי למזון מסוים הוא תופעה נפוצה בהיריון, ובדרך כלל מזיק כשהמזון נצרך בכמות סבירה. עם זאת, התפיסה שלפיה צריך "לספק את הקרייבינג" בכל מחיר עלולה להיות בעייתית, בעיקר כשמדובר במזונות מעובדים או עתירי סוכר. מנגד, גם הימנעות מוחלטת מסוכר אינה בהכרח נחוצה או מתאימה לכל אישה. במקום כללים של "מותר" ו"אסור", כדאי להתייחס לכמות, לתדירות ולמצב הבריאותי האישי.

גם טרנדים כמו צום לסירוגין או הפחתה משמעותית של פחמימות לא בהכרח מתאימים להיריון, גם אם היו חלק משגרת האכילה קודם לכן. היריון משנה את הצרכים התזונתיים של הגוף: צום של מעל 12 שעות אינו מומלץ בשל החשש להתפתחות קטונים, וגם כשיש צורך באיזון רמות הסוכר, כמות הפחמימות ופיזורן לאורך היום צריכים להיות מותאמים אישית ובהתאם למדדי הסוכר.

דוגמה בולטת יותר לכוחם של טרנדים ברשת היא אכילת השליה לאחר הלידה, בדרך כלל לאחר עיבודה לקפסולות. לפרקטיקה מיוחסות תועלות שונות, ובהן שיפור מצב הרוח והאנרגיה, סיוע בייצור חלב והשלמת מאגרי הברזל. אלא שמחקרים שנערכו בנושא לא מצאו עד כה יתרון מובהק בצריכת קפסולות שליה בכל הנוגע לרמות הברזל, לרמות הפרולקטין או למדדים של מצב רוח ועייפות. לצד היעדר ראיות ברורות לתועלת, הועלו גם חששות הנוגעים לסיכון לזיהומים. המקרה הזה ממחיש כיצד עדויות אישיות שחוזרות שוב ושוב ברשת עלולות ליצור רושם של המלצה מבוססת, גם כשהתמונה המחקרית מורכבת יותר.

בנוסף, הצורך ההתאמה האישית חשובה במיוחד בסוכרת היריון. בעבר הייתה נטייה להגביל משמעותית צריכת פירות, אך כיום ידוע כי פרי הנאכל בשלמותו מספק יתרונות בריאותיים ואף עשוי לתרום להפחתת התנגודת לאינסולין. אפשר לשלב מגוון פירות תוך בחינת השפעתם האישית על רמות הסוכר. גם ההמלצה לאכול ארוחת לילה סמוך לשינה אינה מתאימה בהכרח לכולן, ויש נשים שאצלן סיום האכילה מוקדם יותר מלווה ברמות סוכר נמוכות יותר בצום.

היכולת לראות כיצד הגוף מגיב למזונות ולהרגלי אכילה שונים יכולה לסייע בהתאמה האישית. לצד בדיקות הסוכר המקובלות, קיימות כיום גם טכנולוגיות לניטור סוכר רציף, המבוססות על חיישן המוצמד לזרוע ומאפשרות לעקוב אחר השינויים ברמות הסוכר לאורך היום, לזהות את ההשפעה של ארוחות ודפוסי אכילה שונים וגם אירועים של ירידה או עלייה ברמות הסוכר. כיום, כמעט כל אישה בישראל עם סוכרת בהיריון זכאית לסבסוד חיישנים לניטור סוכר רציף, במסגרת סל הבריאות או שירותי הבריאות הנוספים של קופות החולים. חשוב לזכור שסוכרת היריון יכולה להתפתח גם אצל נשים ללא גורמי סיכון ברורים, והאבחנה נעשית באמצעות הבדיקות הנכללות במעקב ההיריון ולא על סמך תחושה סובייקטיבית.

הרשתות החברתיות יכולות להיות מקור למידע ולשיתוף בחוויות, אך הן אינן מכירות את ההיסטוריה הרפואית, את שבוע ההיריון או את הצרכים האישיים של מי שצופה בהן. כשמתעורר ספק, כדאי לפנות לצוות המטפל או לדיאטנית המתמחה בהיריון. לא כל סרטון ויראלי הוא שגוי, אבל גם המלצה שצברה אלפי צפיות שווה בדיקה לפני שמיישמים אותה.

הכותבת היא דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת ב-DMC, המרכז לסוכרת והשמנה