המטרה: להעניק יחס שוויוני ומכבד גם לרך בן יום
RIE הם ראשי תיבות של הביטוי Resources for Infant Educarers – משאבים למחנכי ילדים, בתרגום חופשי למדי. הרעיון שניצב בבסיס השיטה הוא להתייחס לילדים כאל ישויות אינדיבידואליות, ולא כאל גושי חמידות מרוכזים, מתוך אמונה שהתינוק יודע הכי טוב מה טוב בשבילו. אל היחס השוויוני והמכבד מגיעים ההורים באמצעות מספר כללי עשה ואל תעשה פשוטים, שחלקם אינטואיטיביים מאוד ומשמשים הורים רבים שכלל לא שמעו על השיטה, ואחרים עלולים להרים כמה גבות – אך לזכות השיטה ייאמר כי כל מרכיביה מנומקים לעילא.
בין השאר, ממליצה השיטה על תקשורת אותנטית, כלומר: לשוחח עם הילדים כאילו היו מבוגרים (גם אם יש צורך לדבר לאט יותר או להשתמש במילים פשוטות יותר מאשר היינו בוחרים בשיחה עם מבוגר אמיתי); להזמין ולבקש את רשותם של התינוקות והפעוטות לפני פעולות כמו החלפת חיתול או הלבשה; לא לדחוף לתינוק צעצועים ליד אלא לאפשר לו לבחור בעצמו במה ישחק; והכרה בכך שאנחנו המודל המיידי של הילדים שלנו מגיל 0, כך שכל פעולה, דעה או מעשה שלנו חייבים להביא בחשבון את החיקוי העתידי של הילד.
עד כאן – נשמע הגיוני למדי. ואולם, יש לציין כי השיטה דוגלת בעוד מספר עקרונות, שעשויים להישמע תמוהים למדי להורה המודרני. כך, למשל, מי שעוקב אחר השיטה נמנע משימוש בנדנדות, טרמפולינות וכיסאות אוכל שמהווים "כלא קטן"; מוותר על העונג שבמלמול וקשקוש עם התינוק, וכן על שמות חיבה מטופשים וחמודים, שכן השיטה אוסרת לחלוטין על השמעת קולות שאינם מילים אמיתיות; מנוע מלהשתמש במוביילים, שכן התינוק לא בחר בהם בעצמו והם פולשים למרחב האישי שלו; ומשאיר את המוצצים להורים שאינם חסידי RIE, שכן "לתינוק יש זכות לבכות כאשר הוא חש צורך בכך". השיטה ממליצה גם לוותר על מנשאים, ולאפשר לתינוק להתקדם בעצמו לכל נקודה שבה יחפוץ.
בהיותה חדשה למדי, אין עדיין מספיק מידע שנצבר על אודות השיטה ותוצאותיה, אבל דבר אחד ברור – אם התינוק גדל בתנאים כל כך מכבדים ומאפשרים, יש סיכוי לא קטן שבקרוב מאוד הוא כבר יחליף לעצמו לבד – או לפחות יידע לתת לכם משוב מנומק על סוג המגבונים שבחרתם עבורו.
>> האישה שילדה עם דולפינים
>> לפני ואחרי: התמונות שמראות לנו מה בעט בנו בבטן